בית המשפט חייב את ערוץ 14, ערוץ התעמולה, השקרים, ההסתה ותיאוריות הקונספירציה, שמשרת את ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, לפרסם כבר כעת תיקון לדיווחים כוזבים שפרסם בדבר ארגון "אחים לנשק", ושבגינם תובע אותו הארגון.
החל מספטמבר 2024 ובמשך כמה שבועות פורסמה בפלטפורמות שונות של ערוץ 14 סדרת פרסומים שקשרה בין ארגון "אחים ואחיות לנשק" לבין קונספירציית "המרגל מהדרום" אסף שמואלביץ, פיתוח של קונספירציית "בוגדים מבפנים".
הפרשה, שהתפרסמה גם כ"פרשת הקצין המתחזה", ושבמסגרתה הסתנן שמואלביץ לבסיסים בדרום, לא היתה ביטחונית כלל וכלל, והאישומים נגדו לא ייחסו לו כוונה לסייע לאויב או לפגוע בביטחון המדינה, אלא איסוף מידע והעברתו לגורמים לא מורשים בניגוד לדין. שמואלביץ לא הורשע גם בכך, לאחר שהוכרז לא שפוי.
למרות זאת, בפרסומים שהופיעו מטעם ערוץ 14, בעקבות התבטאויות של אלמוג כהן, שכיהן אז כחבר כנסת מטעם עוצמה-יהודית, נטען בין היתר כי גורם בכיר ב"אחים לנשק" "חשוד בסיוע למרגל", ואף כי "המרגל מפיקוד דרום" הוא עצמו "בכיר ב'אחים לנשק'", "חבר בארגון השמאל 'אחים לנשק'" ו"משתייך לארגון השמאל המתיימר לקרא לעצמו 'אחים לנשק'".
בשל זאת הגיש הארגון תביעה בסך כ-1.5 מיליון ש"ח נגד חברת ערוץ יהודי ישראלי בע"מ, מפעילת ערוץ 14, המנכ"ל אריאל אדרי, יורם כהן, שמוגדר בערוץ "עורך ראשי", ושניים מעובדי הערוץ, שמעון הללי ונעמי רחליס.
"הנתבעים ניהלו 'מבצע' מתוכנן ומהונדס היטב, במסגרתו הפיצו דיבה ופרסומים שקריים, תוך סילוף האמת, בין במישרין ובין באמצעות רמיזות, משחקי מילים ומניפולציות ויזואליות, במטרה להוביל את צופי ערוץ 14 ל'מסקנות' שקריות, והכל כדי להסית נגד העמותה ופעיליה ולהפיץ שטנה, רעל ופילוג", נטען בתביעה שהגיש הארגון באמצעות עורכי הדין עמית מור ויוליה אפשטיין.
במקביל הגישו ב"אחים לנשק" תביעה גם נגד כהן, אך זה טען לחסינות פרלמנטרית וביהמ"ש טרם הכריע בסוגיה. בהליך נפרד הודה לאחרונה סגן השר כהן כי אין בידיו ראיות המוכיחות שאחד ממייסדי ארגון "אחים לנשק" הכניס לפיקוד דרום את אסף שמואלביץ'.
הערוץ ועובדיו טענו להגנתם, באמצעות עורכי הדין יגאל דנינו ושרית בר, כי מדובר בתביעת השתקה. בנוסף טענו כי "מדובר בסיקור עיתונאי-תקשורתי של פרשה חשובה" והזכירו כי הדהדו את טענותיו של מי שזכאי לחסינות פרלמנטרית.
לפי ערוץ 14, שמואלביץ והבכיר ב"אחים לנשק" אכן הגיעו יחדיו לבסיס פיקוד דרום, וכי רק "בטעות, שגגת אנוש", נכתב בחלק מהפרסומים שאותו "מרגל" שייך ל"אחים לנשק". הטעות הזו, הודגש בכתב ההגנה, תוקנה.
ב"אחים לנשק", מנגד, השיבו כי ה"תיקונים" כללו פשוט את מחיקת המידע הכוזב, מבלי הבהרה לגולשים כי פרט כלשהו השתנה בכתבה, ובוודאי בלי הכחשה של המידע הכוזב.
"המשיבים עצמם כבר תיקנו את הפרסומים"
כחלק מהשלב המקדמי בתביעה הגישו בארגון בקשה לבית המשפט כי יתן צו המורה לערוץ לפרסם "תיקון והכחשה" לפרסומיו, עוד לפני הכרעה בתביעה כולה. בארגון טענו כי הערוץ מחק את המשפטים הכוזבים, מה שמהווה הודאה בפרסום לשון הרע. בערוץ התנגדו לכך, וטענו כי מעולם לא הודו שפרסמו לשון הרע.
השופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשון לציון דחה את בקשת הארגון.
השופט ארניה קבע כי כדי לתת צו ביניים המחייב תיקון והכחשה "לא די בכך שהנתבע הודה במפורש שהפרסום הנידון (או חלקו) עולה כדי לשון הרע כלפי התובע, אלא נדרש שהוא יודה אף בכך שאין לו הגנות מפני התביעה בהקשר הפרסום".
במקרה הנוכחי, הוסיף השופט ארניה, "לא רק שהנתבעים לא הודו במפורש בכך שהפרסום הרביעי מהווה הוצאת לשון הרע כלפי התובעת, אלא לכל היותר, ואם בכלל, כלפי הקצין, שאיננו תובע כאן, הרי שהם טענו בנוסף כי עומדות להם הגנות מפני התביעה".
ב"אחים לנשק" לא ויתרו והגישו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, באמצעות עורכי הדין עמית מור ויותם שמיר, בקשת רשות ערעור על החלטת השופט ארניה.
השופט אלי ברנד קיבל את הערעור.
"משמעות ההודיה הנדרשת לשם הענקת הסעד הקבוע בסעיף 10 שונה מכפי שפרש אותה בית המשפט קמא ודי בהודיה שמקצת ממה שפורסם אינו אמת ללא צורך בבחינת ההגנות", קבע שופט המחוזי.
כדי להגיע למסקנה זו חזר השופט ברנד לדיונים שהתקיימו בשנת 1965 בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שם נוסח סעיף 10 בחוק איסור לשון הרע. מעיון בחילופי הדברים שהיו אז בין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לבין יו"ר הוועדה דאז ח"כ משה אונא, הסיק השופט ברנד כי כדי להוציא צו ביניים המחייב התנצלות והכחשה אין צורך לבחון האם למי שפרסם דבר מה שמקצתו אינה אמת עומדות ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.
"כוונת המחוקק – כפי שנלמדת מפיו – היתה שבכל שלב ושלב של ההליך המשפטי טרם מתן פסק-דין יוכל בית המשפט לצוות על המפרסם לפרסם תיקון או הכחשה של הפרסום אך ורק על בסיס העובדה שהיתה הודיה מצד הנתבע/נאשם שהדברים שפורסמו או מקצתם אינם אמת, מבלי שיהיה בכך כדי לשלול ממנו את זכויותיו הדיוניות ואת טענות ההגנה השונות שבפיו לעניין יתר הסעדים שמקנה החוק לנפגע אם הוכחו כל יסודות עוולת פרסום לשון הרע", כתב השופט ברנד.
בערוץ 14 טענו בין היתר כי "כפיית המשיבים למחוק את הפרסומים הנוגעים לתנועת 'אחים לנשק', ופרסום תיקון והכחשה בשלב זה תפגע קשות בחופש העיתונות שלהם, תפגע באמינותם המקצועית, ותייצר אפקט מצנן על סיקור פרשיות ביטחוניות רגישות בעתיד".
השופט ברנד דחה זאת. "המשיבים עצמם כבר תיקנו את הפרסומים", כתב, "כך שלא ברור כיצד ייפגע חופש הביטוי שלהם וכיצד פרסום העובדה שהם נוהגים כשורה ומתקנים טעויות כל אימת שהן מתגלות – עוד טרם מתן הצו השיפוטי – יפגע באמינותם?!".
לפיכך חייב שופט המחוזי את ערוץ 14 לפרסם "הודעת תיקון" ביחס לשלושה מהפרסומים נשוא התביעה. השופט ברנד החזיר את ההליך לבית משפט השלום כדי שזה יקבע את תוכן הודעת התיקון ואופן פרסומה המדויק.
81376-01-26
31114-11-24