שרת התרבות והספורט מירי רגב מבקשת מבית-המשפט שיורה לכתב ערוץ 10 ספי עובדיה להעביר לרשותה חומרים ששימשו אותו להכנת כתבה על אודותיה, חומרים שלטענתו הינם חסויים מפאת החיסיון העיתונאי השמור לו.

השרה רגב, באמצעות עורכי-הדין אלעד איזנברג וחגי חביב, פנתה בשבוע שעבר לבית-משפט השלום בירושלים בבקשה כי יצווה על ערוץ 10 וספי עובדיה להעביר לרשותה העתק של הקלטה שקטעים ממנה הופיעו בכתבה של עובדיה על אודותיה.

השרה רגב טוענת כי לצורך הליך התביעה היא זקוקה ל"הקלטה המלאה והלא ערוכה" שנמצאת בידי עובדיה. כמו כן מבקשת השרה רגב שבית-המשפט יצווה על עובדיה להעביר לרשותה "את כל המסמכים ששימשו ו/או נאספו לצורך הכנת הפרסומים נשוא כתב התביעה". השרה רגב פנתה לבית-המשפט לאחר שפנייה שהעבירה ישירות לעובדיה בבקשה לקבל לרשותה את החומרים נענתה בשלילה בטענה לחיסיון עיתונאי.

באוגוסט 2015 פרסם עובדיה בחדשות ערוץ 10 תחקיר תחת הכותרת "מירי רגב והמיליונים", ולפיו השרה רגב ניסתה לתאם עמדות עם יועציה כדי לתרץ מדוע, בניגוד להמלצות המשפטיות, העבירה מיליוני שקלים למשרד הפרסום יהושע TBWA של רמי יהושע עבור הפקת קמפיין פרסומי.

עובדיה כלל בתחקירו קטעי תיעוד קולי משיחת ועידה שהתנהלה בין השרה רגב לבכירים במשרדה. בשיחה הם נשמעים דנים בשאלה מה להשיב למקרה שגורמים מן החוץ יתהו מדוע נבחר דווקא משרד הפרסום של יהושע לקמפיין פרסומי עבור מיזם משרדי שקידמה, "לא לדאוגוסט".

בסופו של דבר הועברו כ-2.5 מיליון שקל מכספי הציבור למשרד של יהושע. מכתבתו של עובדיה עלה כי הבחירה במשרד יהושע היתה נגועה בניגוד עניינים. "בידי חדשות ערוץ 10", טען עובדיה, "עדויות המצביעות על קשר בלתי אמצעי בין השרה ליהושע קודם להחלטה להפקיד בידיו את הסכומים הללו".

בעקבות הפרסום הגישה רגב תביעת דיבה בסך מיליון שקל נגד עובדיה, ערוץ 10, חברת חדשות ערוץ 10, וכן מנכ"ל החברה גולן יוכפז, הפרשן המשפטי ברוך קרא ואתר "נענע10". השרה רגב טענה כי יהושע כלל לא היה מקורב לה, ולא היה ביניהם כל קשר לפני ההחלטה לבחור במשרדו לקמפיין הפרסומי.

ערוץ 10 טען להגנתו, באמצעות עורכות-הדין תמר תורג'מן-קדם וטלי מיכלין, כי יש לדחות את התביעה. לטענת הערוץ, אכן היתה היכרות מוקדמת בין יהושע לשרה רגב, והתביעה כולה אינה אלא "תביעת השתקה" שנועדה לסתום את פי עיתונאי ערוץ 10.

במסגרת הליכי גילוי המסמכים ביקשה השרה רגב לקבל לרשותה את החומרים ששימשו את עובדיה להכנת הכתבה, וכן את הקלטת המלאה של שיחת התיאום בינה לבין בכירי משרדה. לטענתה, בכתבה שודרו רק שלוש דקות מתוך השיחה, אף כי הקלטת המלאה מחזיקה כ-18 דקות. עובדיה, כאמור, סירב להעביר את ההקלטה המלאה וכן חלק מהחומרים הנוספים שהתבקש להעביר, בטענה שחל עליהם חיסיון עיתונאי.

השרה רגב טוענת כי מדובר בשימוש לא ראוי בחיסיון, וכי ניתן להעביר את החומרים הדרושים בלי לחשוף את מקורותיו של עובדיה. "למותר לציין", טוענת השרה רגב בפנייתה לבית-המשפט, "כי עצם חשיפת המסמך אינה חושפת באופן אוטומטי את המקור לאותו מסמך. מכאן, ש'החיסיון העיתונאי' אינו ביטוי קסם אשר העיתונאי יכול לעשות בו שימוש בלתי מוגבל, באופן גורף, כפי שנדמה שנעשה במקרה דנן. לא זו אף זו, ניתן לנקוט באמצעים להגנה על המקור העיתונאי, כגון השחרת פרטים מזהים וכיו"ב, ויש להעדיף זאת על פני חיסיון תוכנו של המסמך כולו".

38764-10-15