התנועה למען איכות השלטון בישראל מבקשת להצטרף במעמד "ידידת בית-המשפט" להליך שבמסגרתו תידון תביעת עתק שהגישה חברת נדל"ן הקשורה לעבריין לשעבר דודו דיגמי נגד העיתונאית שרון שפורר. לטענת התנועה לאיכות השלטון, מדובר בתביעת השתקה מובהקת ועל כן יש להליך השלכות רוחב ציבוריות, הרבה מעבר למקרה הפרטי.

לפני כשלוש שנים הגישה חברת הנדל"ן ד.ד. מיזמים תביעה בסך כ-1.7 מיליון שקל נגד שפורר. באותה תקופה מי שניהל את החברה והיה מבעליה הוא דודו דיגמי, סוחר נשים מורשע שעמד במרכז כתבות תחקיר של שפורר שפורסמו ב"הארץ".

התביעה הוגשה נגד שפורר אישית, באמצעות עו"ד עמוס ון-אמדן, אחרי שזו פירסמה בעמוד הפייסבוק שלה פוסטים בדבר ה"מפוקפקות" של החברה. בעקבות בקשה שהוגשה על-ידי "העין השביעית" התיר בית-משפט השלום בתל-אביב–יפו לפרסם פרטים על התביעה. בחברה, שכיום נקראת אורבן נדל"ן, טענו כי הפרסומים על אודות ה"מפוקפקות" שלה הסבו לה נזק של ממש. עוד נטען כי אין לקשור בין מעשיו של בעל מניות בחברה לבין החברה עצמה.

אחד הטיעונים שהעלתה שפורר להגנתה, כפי שבא לידי ביטוי בכתב ההגנה שהגישו באי-כוחה, עורכי-הדין אורי קידר, עופר שכטר ועמוס נוה מהמטה למאבק בסחר בנשים, היה כי התביעה שהוגשה נגדה היא תביעת השתקה (SLAPP – תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית). בתנועה לאיכות השלטון שותפים לקביעה זו, ובשל כך מבקשים כעת להצטרף להליך.

"הליך זה, הגם שבמרכזו סכסוך 'פרטי', הינו בעל השלכות רוחביות, אשר דורשות התייחסות כבדת ראש", נכתב בבקשה שהגישה התנועה באמצעות בא כוחה, עו"ד תומר נאור. לפי התנועה, "קבלת התביעה עלולה לפגוע אנושות ביכולתה של החברה האזרחית להעביר ביקורת ראויה ולמלא תפקידה כגורם פיקוח אקטיבי".

בתנועה טוענים כי התביעה שהגישה חברת הנדל"ן נגד שפורר "הינה חלק מתופעה משפטית מצערת אשר הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות, בה מנוצלת מערכת המשפט ומשמשת ככלי אסטרטגי כנגד גורמי ביקורת ציבורית, בהם גם חושפי שחיתות ומתריעים בשער הנאבקים למען ערכים דמוקרטיים כשקיפות, ביקורת אזרחית ומינהל תקין. תביעות ההשתקה יוצרות 'אפקט מצנן' כנגד מעורבות אזרחית וניסיון להעלות למודעות נושאים בעלי חשיבות ציבורית".

לפי התנועה לאיכות השלטון, על בית-המשפט לקבל את הבקשה להצטרף להליך אף שגם שפורר עצמה התייחסה לתביעה שהוגשה נגדה כתביעת השתקה, וזאת משום ששפורר שמה באופן טבעי את הדגש על המקרה הפרטי שלה, ואילו התנועה מבקשת לפרוש בפני בית-המשפט תמונה כוללת ורחבה, שבמרכזה "חוסר תום הלב והנזק שבניסיון לעשות שימוש אסטרטגי בתביעת הדיבה על מנת להשתיק ולדכא פעילות לגיטימית ורצויה של אזרחים בישראל ועיתונאים בפרט".

נראה כי בתנועה חושבים שהתביעה של אורבן נגד שפורר עשויה להוביל לפסיקה תקדימית בהלכת תביעות ההשתקה, שטרם קנתה לעצמה אחיזה איתנה במשפט הישראלי. בהמשך הבקשה טוענת התנועה לאיכות השלטון כי "בהליך זה באו ונתקבצו להם לעלילת המקרה כל הגורמים הדרושים לבית-המשפט הנכבד להוציא מלפניו, לאחר שבחן את השתלשלות האירועים, אמירה משמעותית בגנותה של התנהלות בריונית זו, השמה לה למטרה להשתיק כל שביב זכר לביקורת, ומאפשרת לחזק, המקושר ובעל הממון לרמוס את כל מי שהעז למצוא דופי בהתנהלותו".

בתנועה מדגישים כי במקרה זה עומדת "עיתונאית עצמאית, שביקשה להעלות בפני הציבור באמצעות חשבונה הפרטי ברשת חברתית טענות בנוגעה לחברה מסחרית ובעליה, טענות המגובות בפסיקת בית-משפט שקבע כי ראויה להביאן לידיעת הציבור", אולם בעקבות המהלך "מוצאת את עצמה מסומנת על-ידי בעלי הון ושררה המבקשים לחבל במהלך חייה, לפגוע בה ובמשלח ידה". כך מתקיים התנאי המאפיין הראשון לתביעת השתקה – פערי כוחות בין הצדדים.

בנוסף, נכתב בבקשת התנועה, במקרה של אורבן נגד שפורר ישנם גם תנאים אחרים המאפיינים תביעות השתקה, ובהם סכום תביעה מופרך, שימוש סדרתי במכתבי איום ועילת תביעה חסרת יסוד או גבולית.

לכן, כך נטען, קבלת התביעה "תעביר מסר רחב היקף – הן למשיבה 2 [שפורר], והן לציבור כולו, ובתוכו אף מתריעים בשער פוטנציאליים נוספים – מסר שלפיו בבואם לבקר גופים רבי-עוצמה, ייתכן ומוטב יהא לשתוק, פן יבולע להם, וייאלצו הם להתמודד עם עוצמתו הרבה של מושא הביקורת בהליך משפטי מסוג זה, ובפני תביעה מופרכת של מיליוני שקלים".

לתביעות השתקה, מסבירים בתנועה, יכולת להשפיע לרעה על כלל השיח הציבורי, ולפגוע במוסד העיתונות החוקרת. בלעדי עיתונות כזו, נטען, נותר הציבור ללא מקור ידע עצמאי והוא מאבד את יכולתו ליטול חלק ממשי בשיח הציבורי.

משום כך, מודגש בבקשת התנועה, "בהליך דנן לא עומדים על הכף רק חופש הביטוי של המשיבה 2 [שפורר], חובותיה וחירויותיה כעיתונאית, והעניין הציבורי המשמעותי בפרסומיה – שדי בהם לבדם, לשיטת המבקשת, בכדי לדחות תביעה זו – על הפרק עומדים ערכים דמוקרטיים העומדים בלב לבה של שיטת המשטר במדינת ישראל, היכולת של הציבור לפקח ולבקר את פועלן של רשויות ציבוריות וחברות פרטיות, ולקיים חברה אזרחית עצמאית וחזקה".

22755-06-14

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.58MB)