אחד הכוחות המרכזיים של כלי תקשורת רבי-תפוצה כמו "ידיעות אחרונות", או כמו אתר החדשות ynet, הוא היכולת ליצור סדר יום. עם עוצמה גדולה מגיעה אחריות גדולה, אך כך גם הפיתוי למעול באותה אחריות ולהשתמש בעוצמה הזאת כדי לקדם אינטרסים חיצוניים. הפיתוי הזה קורץ במיוחד בתקופות של שינויים חברתיים או פוליטיים – כמו מחאת יוקר המחיה של קיץ 2011.

בחודש אוגוסט באותה שנה, מעט יותר משבועיים לאחר פרוץ המחאה החברתית, הגיע לידי האתר מבית "ידיעות אחרונות" סקופ: רשימת הדרישות של מובילי תנועת המחאה. באותם ימים ynet סיקר בהבלטה ובחיוב את הקמפיין להורדת יוקר המחיה – תמיכה שתיפסק כעבור זמן מה, משתתברר הפגיעה שגרמה המחאה למגזר העסקי, שעליו נסמכת קבוצת "ידיעות אחרונות" לקיומה.

סדרה של החלטות עריכתיות שהתקבלו ב-2 באוגוסט הולידו תוצאה מעוררת עניין: הסקופ על דרישות המוחים לא התפרסם פעם אחת, אלא פעמיים. פעם אחת בשעות הבוקר, בכתבה מאת הכתב הכלכלי דאז תני גולדשטיין, ופעם נוספת בשעות הערב – בכתבה שנשאה את חתימתם של שלושה כתבי חדשות.

צמד הכותרות. בידיעה העליונה הכותרת אינה עולה בקנה אחד עם פרטי הכתבה

מי שישווה בין שתי הכתבות יבחין בהבדל בולט: בפרסום הראשון נמסר לקוראים שפעילי המחאה דנים באפשרות שידרשו את הורדת המע"מ, אם כי ייתכן גם שהדרישה הזאת תוסר מעל סדר היום; שאר הדרישות הוצגו כמידע שאין עליו עוררין. בפרסום השני, לעומת זאת, הורדת המע"מ תוארה כאחת הדרישות הראשיות של המוחים; זאת ועוד, יד של עורך דאגה להתערב גם בפרסום הראשון – זה עם הקביעה הספקנית לגבי סוגיית המע"מ – ונתנה לו כותרת חד-משמעית ומטעה: "הדרישות: הוזלת מע"מ, חינוך חינם לגיל הרך".

ynet אמנם לא היה כלי התקשורת היחיד שדיווח באותם ימים על כך שהמוחים דורשים להוזיל את המע"מ, ותנועת המחאה עצמה לא תמיד פעלה כמקשה אחת, ובכל זאת – הפער בין הפרסום הראשון מהבוקר והפרסום הנוסף מהערב מעורר תהיות.

מאיפה נולד הפער הזה? "עניין המע"מ הוא שקר שערן טיפנברון דרש להכניס לכתבה", אומר תני גולדשטיין על המשנה לעורך האתר, שלאחר מכן מונה לעורך הראשי. "ערן דרש ממני להוסיף את התוספת הזאת למרות שהיא לא באה מהאנשים שמהם קיבלתי את רשימת הדרישות", הוא מוסיף.

איזה אינטרס יכול לעמוד מאחורי דרישה כזאת?

"הורדת המע"מ זה ה-דבר בשביל המגזר העסקי. כשהממשלה מעלה את המע"מ המחירים עולים, אבל כשהממשלה מורידה אותו, לעתים קרובות המחירים לא יורדים – כי בעלי העסקים והחברות מרוויחים את ההפרש".

תני גולדשטיין (צילום: עידו קינן, חדר 404, cc-by-sa)

לדברי גולדשטיין, כיום שותף במשרד יחסי-הציבור וגנר-את-גולדשטיין, בעקבות הבקשה של טיפנברון פנה שוב לפעילה שאיתה עמד בקשר לגבי רשימת הדרישות ושאל אותה אם יכול להיות שהדרישה להוזלת המע"מ בכל זאת כלולה בה. הדוברת, הוא אומר, השיבה בשלילה; לדבריה, אף שהיו כמה פעילים בירושלים שהעלו את האפשרות – היא אינה כלולה ברשימת הדרישות המוסכמות שגיבשו מובילי המחאה.

כיצד מיישבים בין הדרישה של המשנה לעורך למציאות בשטח? לדברי גולדשטיין, הפתרון שמצאו לכך ב-ynet היה דיווח כפול: פרסום חוזר של רשימת הדרישות – זה שעליו הוחתמו כתבי החדשות – עם התוספת שלפיה באוהלים דורשים להוזיל את המע"מ. "ערן טיפנברון דאג שיעלו בהומפייג' את הגרסה שהוא רצה, עם הכותרת שהוא רצה", אומר הכתב לשעבר, "דברים כאלה קרו ב-ynet באופן יומיומי".

ערן טיפנברון: "לא היה ולא נברא"

ערן טיפנברון בחר שלא להתייחס לפרטים, ומסר בתגובה כי המקרה "לא היה ולא נברא, הדברים האלה יותר גרועים משטויות. מי שאומר דבר כזה הוא שקרן".

* * *

הקלטות המשא-ומתן המושחת בין בנימין נתניהו לארנון (נוני) מוזס חשפו לעין הציבורית את "שיטת 'ידיעות אחרונות'" – השימוש בכלי התקשורת של הקבוצה לשם קידום האינטרסים העסקיים של מוזס, בעל השליטה. במדור זה נביא עדויות חדשות וישנות מתוך המערכות השונות של כלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות", על האופן שבו יושמה השיטה.

עובדים ועובדים לשעבר המעוניינים לחלוק את סיפוריהם מוזמנים לפנות אלינו באימייל contact@the7eye.org.il