עובדי "ידיעות אחרונות" שוברים שתיקה

צבי בר כיהן כראש עיריית רמת-גן במשך שני עשורים וחצי. בשבוע שעבר, בגיל 81, התייצב בפתח כלא מעשיהו כדי לרצות עונש מאסר שנגזר עליו בשל מעשי שחיתות שביצע במהלך כהונתו הארוכה. בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות", עיתון שבעבר נהג לפרסם בשבחו ידיעות תצלום חגיגיות, נמנעו מלתעד את המעמד המביך או לעדכן את הקוראים בדבר התרחשותו.

מה עומד מאחורי ההתעלמות הזאת? לבוקי נאה, כתב הפלילים לשעבר של "ידיעות אחרונות", מעמד הכניסה לכלא של צבי בר הזכיר תקרית מעליבה שחווה בעשור הקודם, לאחר שניסה לדווח לקוראיו על מעשי השחיתות שלימים יכניסו את ראש העיר לבית-המאסר.

"אני לא שמח לאידו של הקשיש האומלל הזה, אבל היום אני סוגר מעגל. לפני שהמשטרה, הפרקליטות ובית-המשפט התעסקו עם זה, אני ('ידיעות אחרונות') התעסקתי עם זה", כתב השבוע נאה לעוקבי עמוד הפייסבוק שלו.

בשיחה עם "העין השביעית" הוא מספר כי היה זה בשנת 2003 או 2004: כרמל שאמה-הכהן, אז חבר במועצת עיריית רמת-גן, מסר לו מידע על מעשיו הפליליים של ראש העיר. לדברי נאה, במקום לקבל גיבוי, הוא הוזמן לשיחת נזיפה.

"בוקר אחד נקראתי לחדרו של העורך הראשי, משה ורדי, למשפט שדה. ישבו שם הוא וצבי בר וגזרו את דיני"

"בוקר אחד נקראתי לחדרו של העורך הראשי, משה ורדי, למשפט שדה. ישבו שם הוא וצבי בר וגזרו את דיני: לא לכתוב על צבי בר כי הוא 'מלח הארץ' ו'הרי מה שאני כותב [שגוי] כי אנשים טוענים שזה לא נכון', והמניע שלי הוא נקמה בגלל שקיבלתי דו"ח על קקי של כלב בפארק הלאומי", כתב נאה.

בשיחה עמו הוא מפרט: "הם ישבו שם על הכורסאות ודיברו על קונצרט לפסנתר, ואחרי זה התפנו אלי ועשו לי מין משפט שדה שבסיומו קיבלתי הוראה שחוץ ממה שקשור למשטרה – אסור לי לכתוב על רמת-גן. יצאתי משם בוכה, מבויש ומושפל".

עמיתיו ב"ידיעות אחרונות", כתב בפייסבוק, נהגו לקבל מצבי בר במשך שנים מה שהוא מגדיר כשוחד: כרטיסים לתיאטרון ולמשחקי כדורגל באיצטדיון העירוני. הקנס שקיבל נאה בשל כלבו גרר לבסוף תלונה של דובר עיריית רמת-גן למועצת העיתונות, שקבעה אחרי ערעור כי בשל הקנס שרוי נאה ב"ניגוד עניינים".

צבי בר ב"ידיעות אחרונות". מבחר ידיעות, 2003–2004 (בפינה השמאלית העליונה: ג'ודי שלום-ניר-מוזס, אחותו של המו"ל ארנון מוזס ובעלת מניות)

צבי בר ב"ידיעות אחרונות". מבחר ידיעות, 2003–2004 (בפינה השמאלית העליונה: ג'ודי שלום-ניר-מוזס, אחותו של המו"ל ארנון מוזס ובעלת מניות)

ובכל זאת, כתב בהזדמנות אחרת, מדי פעם הפר את ההוראה שנתנו לו העורך וראש העיר. "פרסמתי כתבות על צבי בר בעזרת תרגילים חכמים שעשיתי עם עורכים אמיצים", כתב, וציין בהקשר זה את שמותיהם של העורכים לשעבר מיקי רוזנטל ואבי ברזילי, וגם את שמו של רון ירון – כיום עורך "ידיעות אחרונות", שלפי עדויות אחרות, כבר אז דווקא היה אחד מהמוציאים לפועל של "שיטת מוזס".

מלבד צבי בר, אומר נאה, איש ציבור אחר שקיבל יחס מיוחד מ"ידיעות אחרונות" היה מפקד מרחב דן במשטרה, המרחב שבו כלולה העיר רמת-גן. "למפקד המשטרה במרחב דן, יעקב רז, היתה פרוטקציה – ולכן אני נאלצתי לגנוב סוס עם מיקי רוזנטל", הוא מספר. "היה לי מידע על זה שמפקד המרחב הולך עם כנפי צניחה למרות שהוא לא עשה קורס צניחה. מיקי ואני קבענו בשירותים, וחיכינו עד אחת-עשרה וחצי בלילה – אחרי שנגמרו הישיבות וכל הבכירים הלכו הביתה – והופ, שמנו את הידיעה בשער האחורי: יעקב רז מתחזה לצנחן".

הידיעה של בוקי נאה על יעקב רז וכנפי הצניחה. "ידיעות אחרונות", שער אחורי, 12.12.1994

הידיעה של בוקי נאה על יעקב רז וכנפי הצניחה. "ידיעות אחרונות", שער אחורי, 12.12.1994

* * *

המשא-ומתן בין בנימין נתניהו לארנון (נוני) מוזס חשף לעין הציבורית את "שיטת 'ידיעות אחרונות'" – השימוש בכלי התקשורת של הקבוצה לשם קידום האינטרסים העסקיים של מוזס, בעל השליטה. במדור זה נביא עדויות חדשות וישנות מתוך המערכות השונות של כלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות", על האופן שבו יושמה השיטה המושחתת.

עובדים ועובדים לשעבר המעוניינים לחלוק את סיפוריהם מוזמנים לפנות אלינו באימייל contact@the7eye.org.il