עובדי "ידיעות אחרונות" שוברים שתיקה

אחד הרומנים האסורים הבולטים והבוטים ביותר של "ידיעות אחרונות" עם פוליטיקאי הוא זה שקיים העיתון עם אריאל שרון המנוח, בעת שהיה ראש ממשלה – ולאחר מכן עם בניו גלעד ועמרי. במוסף "7 ימים" פורסמו בעשור הקודם תחקירים על התנהלותם של שרון האב ובניו, אך אלו ראו אור רק לאחר מאבק עיקש של הכתבים והעורכים מול המו"ל ארנון (נוני) מוזס והעורך הראשי דאז משה ורדי – לעתים לאחר שהורו להשמיט מהם פרטים שעלולים היו לפגוע במשפחת שרון, עד שלבסוף עזבו את העיתון או פוטרו העיתונאים שהיו אחראים לסיקור הביקורתי כלפי המשפחה.

תקרית אחת שאירעה בקיץ 2003 ממחישה כיצד הורה העורך הראשי של "ידיעות אחרונות" להימנע מביקורת חריפה על שרון – ואף פיטר עיתונאי בכיר שהמרה את פקודתו.

עוד לפני כן, לקראת הבחירות שנערכו באותה שנה, הוציא ורדי הוראה תמוהה שלפיה אין לפרסם סיפורים המבוססים על מקורות אנונימיים, שעניינם מפלגת הליכוד, מפלגתו של שרון באותה העת. "ההוראה הועברה לעיתונאים על-ידי סגן העורך וראש מחלקת החדשות, רון ירון, במהלך ישיבה קבועה של דסק הבחירות ובנוכחות פורום רחב של בעלי תפקידים שונים", כתב ארן ליביו בכתבה שהתפרסמה בגיליון 43 של "העין השביעית".

עורך "ידיעות אחרונות", רון ירון (צילום: הדס פרוש)

עורך "ידיעות אחרונות", רון ירון, שכיהן כסגנו של ורדי ב-2003 (צילום: הדס פרוש)

"חלק מהנוכחים ניסה להתווכח עם ירון", כתב ליביו, "ואף הועלתה הצעה לחשוף בפניו באופן אישי את שם המקור לאחר הישיבה, אולם סגן העורך הבהיר כי מדובר בהחלטה חד-משמעית שאינה ניתנת לערעור. העילה הרשמית למתן ההוראה היתה שהעדר מקור פוגע באמינות הסיפור, אולם חשוב לציין כי ההוראה התייחסה אך ורק לידיעות העוסקות בליכוד".

מאמצי האִתרוג של "ידיעות אחרונות" המשיכו גם לאחר נצחונם של שרון והליכוד בבחירות. העיתונאי מירון רפופורט, אז ראש דסק וכתב ב"7 ימים" וכיום עורך התוכנית "עושים סדר", הופקד על עריכת הסיקור המערכתי של דו"ח חריף שהגיש מבקר המדינה דאז אליעזר גולדברג. אחד הממצאים הבולטים בדו"ח, שפורסם בחודש אוגוסט 2003, עוסק במעורבותו של ראש הממשלה שרון בקידום החלטה שהקלה על בעלי קרקעות חקלאיות – כמוהו וכמו בניו – להשכיר מבנים חקלאיים לצרכים לא-חקלאיים.

שרון, כך עולה מדו"ח המבקר, לא רק פעל בניגוד עניינים וקידם החלטה שעשויה היתה להניב לו רווח כלכלי – אלא גם שיקר בכך שטען שההחלטה לא צפויה להשפיע עליו באופן אישי. כתב "ידיעות אחרונות" דאז מרדכי גילת חיבר מאמר פרשנות ששיקף את הביקורת הקשה שמתח מבקר המדינה על שרון, ומסר אותו לפרסום. כפי שסיפר רפופורט בכמה הזדמנויות, הוא החליט לאשר את הכותרת החריפה שהציע גילת – "שרון לא דיבר אמת" – וזו ראתה אור בעיתון של יום המחרת (גילת עצמו טען בעבר כי הכותרת המקורית שנתן היתה "לא דיבר אמת", וכי רפופורט הוסיף לה את המילה "שרון").

מירון רפופורט (צילום: "העין השביעית")

מירון רפופורט (צילום: "העין השביעית")

הכותרת שרפופורט הוריד לדפוס אמנם משקפת את תוכנו של דו"ח המבקר, אך מבחינת העורך הראשי ורדי היה בה פגם קשה: היא היתה ביקורתית כלפי ראש הממשלה.

לפני פרסום הדו"ח, באחת מישיבות המערכת, ביקש ורדי מהעורכים להקפיד לתת לידיעות על שרון כותרות "רכות", כהגדרתו. "למחרת בשתיים קיבלתי טלפון מוורדי בצעקות: 'אמרתי לך להיות רך עם שרון, אמרתי לך להיות רך עם שרון, אתה מפר את ההוראות שלי'. היתה שיחה לא קלה, אבל אני לא חשבתי שהיא היתה יוצאת דופן באופן שלא היה כמוהו", אמר רפופורט החודש בראיון ל"אולפן שישי". למחרת, סיפר, נקרא לשיחה אצל מנהלת כוח-האדם של העיתון. "היא אמרה לי, 'אתה יודע למה אתה כאן'. אמרתי לה, 'למה אני כאן?'. ואז היא אמרה: 'אני לא מסוגלת להגיד את זה', נתנה לי מכתב – והיה כתוב שם שאני מפוטר מטעמי צמצומים".

רפופורט ניסה להיאבק בהחלטה באמצעים משפטיים: הוא עתר לבית-הדין לעבודה וביקש להוציא צו שיורה לעיתון לבטל את פיטוריו. ההליך המשפטי אמנם לא הביא להחזרתו לעיתון, אך הוליד אישוש נדיר לקיומה של הרשימה הלבנה של "ידיעות אחרונות" מפי אחד מהעובדים הבכירים ביותר בחברה: משה ורדי, בתצהיר שהגיש לבית-הדין, אישר כי אכן הורה לעורכים מפורשות לתת כותרות "רכות" לכתבות וטורים על ענייניו של שרון.

"נתתי למבקש, שהיה אז ראש דסק החדשות, הוראה לתת כותרות 'רכות'", ציטט לאחרונה רפופורט מתוך תצהירו של ורדי, והוסיף מפי עורכו לשעבר: "המושג 'כותרת רכה' היה ברור לכל משתתפי הישיבה".

אף על-פי כן, ב"ידיעות אחרונות" המשיכו להתעקש החודש שלא היו דברים מעולם, ובתגובה שנמסרה לתוכנית "אולפן שישי" טענו כי סיבת פיטוריו של רפופורט לא היתה "בגלל כותרת כזו או אחרת". כמו שרון, גם ב"ידיעות אחרונות" לא דיברו אמת.

* * *

הקלטות המשא-ומתן המושחת בין בנימין נתניהו לארנון (נוני) מוזס חשפו לעין הציבורית את "שיטת 'ידיעות אחרונות'" – השימוש בכלי התקשורת של הקבוצה לשם קידום האינטרסים העסקיים של מוזס, בעל השליטה. במדור זה נביא עדויות חדשות וישנות מתוך המערכות השונות של כלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות", על האופן שבו יושמה השיטה המושחתת.

עובדים ועובדים לשעבר המעוניינים לחלוק את סיפוריהם מוזמנים לפנות אלינו באימייל contact@the7eye.org.il