רשימות שחורות ולבנות, גניזת תחקירים בגלל אינטרסים זרים ושימוש ב"ידיעות אחרונות" ככלי לקידום עסקים – "שיטת מוזס" או "שיטת 'ידיעות אחרונות'" אמנם נחשפה החודש לראשונה במלוא העוצמה בתקשורת המרכזית, אבל היא אינה תופעה חדשה. באמצע העשור הקודם חוו אותה על בשרם עובדי המוסף "7 ימים", בעת שניסו לפרסם תחקירי הון-שלטון ונבלמו על-ידי העורך הראשי דאז, רפי גינת, והמוציא לאור נוני מוזס.

פרשת פיטוריו של עורך "7 ימים" לשעבר, ניר בכר, היתה הזרז לאחת החשיפות הראשונות של השיטה. בקיץ 2005 הגיש בכר לגינת "חרא של תחקיר" – כהגדרת גינת – שעסק במעורבותו של יו"ר חברת החשמל אלי לנדאו באישור של עסקה תמוהה שלאחר מכן גם נחקרה במשטרה.

בסרט "שיטת השקשוקה" סיפר בכר שלנדאו הוא חבר קרוב של גינת, ושדקות אחדות לאחר שפנה אליו כדי לבקש תגובה לממצאים חזר אליו העורך הראשי ואמר לו שלנדאו מבקש שהתחקיר לא יפורסם לפני מינויו הצפוי לתפקיד יו"ר רשות השידור (מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל).

בעתירה שהגיש בכר לאחר פיטוריו נכתב שהתחקיר פורסם רק לאחר שעורך "7 ימים" שוחח על כך עם נוני מוזס. השיחה אמנם הביאה לפרסום התחקיר – אך בעקבותיה, טען בכר, גינת גמר אומר לסלקו מהעיתון. לדבריו, גינת הקשה באופן קבוע על פרסום תחקירי הון-שלטון, ודרש להצניע את קיומם של אלו שפורסמו.

במקרה אחר, טען בכר, מוזס דרש ממנו "בטון תקיף" לא לעסוק במכרז שבו התמודדו זכייניות ערוץ 2 – בהן חברת רשת שהיתה עד המכרז בבעלות חלקית של קבוצת "ידיעות אחרונות". "מספר שבועות אחר-כך הורה המו"ל מוזס לכל העורכים הבכירים בעיתון שאין לעסוק עוד בענייני המכרז", צוטט בכר באתר "וואלה". העורך הראשי גינת, הוסיף בכר, ניסה לצמצם את העיסוק בתוכניות הטלוויזיה של חברת קשת".

ניר בכר, מתוך הסרט "שיטת השקשוקה" (צילום מסך)

בדיווח שפורסם בזמנו באתר nrg מעריב נכתב כי בעקבות תחקיר של גידי וייץ על שרת התקשורת דאז דליה איציק הוצע לשרה איציק כפיצוי ראיון במוסף הפוליטי. לטענת בכר, הראיון נועד "לקעקע את תוכן התחקיר ולפגוע ביושרתו המקצועית של הכתב". לדבריו, בשיחה עם המשנה לעורך דאז, יואל אסתרון, נאמר לו שמי שביקש לפרסם את ראיון השיקום של איציק היה נוני מוזס.

"יודגש כי זו לא הפעם הראשונה שהשרה דאז קיבלה 'הגנה' מהעיתון, בהיותה רגולטורית בענף התקשורת הנדרשת להכרעות כלכליות הנוגעות למו"ל ולמקורביו", צוטט כתב התביעה של בכר באתר "וואלה". לדברי בכר, גינת אף נזף בו על פרסום מכתבי תגובה מקוראים שביקשו להביע דעתם על התחקיר.

פוליטיקאי אחר שזכה ליחס מיטיב מהמו"ל והאיש החזק של קבוצת "ידיעות אחרונות" היה ראש הממשלה דאז, אריאל שרון. בסוף 2005, לאחר פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה, יצא שרון למערכת בחירות שבה, בסופו של דבר, לא התמודד בשל אירוע מוחי שהשאיר אותו בתרדמת.

באותה העת עבדו במוסף "7 ימים" על תחקיר שעסק באחת מפרשיות השחיתות של שרון ואחד מבניו, עמרי. התחקיר ראה אור, אך לטענת בכר גינת ביקש ממנו שלא לפרסם אותו ככתבת השער של המוסף. לדבריו, בהוראת מוזס נמחקה מאתר ynet ידיעת קידום ובה תמצית ממצאי התחקיר.

לדבריו, העורך הראשי גינת עיכב במשך שבועות רבים פרסום של תחקיר שעסק בנסיונות של מקורבי שרון לקדם את עסקי הקזינו של מרטין שלאף. "למיטב ידיעתי, הסיבה לדחיית הפרסום היתה העובדה שאישיות ציבורית קרובה למו"ל מוזס היתה ממושאי התחקיר", טען בכר.

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, עם אריאל שרון (צילום: משה שי)

בכתבה שפורסמה בגליון מרץ 2006 של "העין השביעית" ועסקה במוסף תחת עריכתו של ניר בכר צוין כי מוזס פסל כתבה של "7 ימים" על אופן מינוי שופטי בית-המשפט העליון על רקע קרבתו לאחת המועמדות. במקרה אחר, נכתב שם, נפסלו לפרסום כמה קטעים מתוך כתבה על איש העסקים דוד אפל, שנחשד במתן שוחד לשרון בפרשת האי היווני. כמה שנים לאחר מכן הורשע אפל בנתינת שוחד ונשלח למאסר בגין חלקו בפרשה אחרת.

לדברי בכר, במהלך אחת מישיבות העורכים הביע את דעתו שלפיה "ידיעות אחרונות" התגייס לשירות קמפיין הבחירות של שרון. "נראה כי גם דעות אלה שהבעתי, ולא לראשונה, שימשו כחלק מן הסיבות לסילוקי מן העיתון", צוטט ב"דה-מרקר". בשיחה שבה הודיע לו גינת על פיטוריו הטיח בו בכר כי מדובר ב"הדחה על רקע פוליטי".

בבית-המשפט, ובתגובות שמסר לפרסומים עיתונאיים על ההליך המשפטי, הכחיש גינת את טענותיו של בכר. כעבור כחצי שנה, לאחר שמונה בכר לתפקיד עורך "מוסף הארץ", נמחקה התביעה בהסכמת הצדדים. "הסוגיות האתיות החמורות שעלו בתביעה ראויות לדיון ציבורי ותקשורתי נרחב החורג מגבולות המסגרת המשפטית", אמר לאתר "וואלה".

"נוני לא רוצה להיתפס כצנזור", אמר אז ל"העין השביעית" עובד אנונימי ב"ידיעות אחרונות". "יש הרבה דרכים להרוג סיפור, דרך עורך ראשי, נימוקים של 'חרא של כתבה' או נימוקים משפטיים. יש נושאים שנהרגים קודם לכן, עוד בשלב הרעיון".

* * *

הקלטות המשא-ומתן המושחת בין בנימין נתניהו לארנון (נוני) מוזס חשפו לעין הציבורית את "שיטת 'ידיעות אחרונות'" – השימוש בכלי התקשורת של הקבוצה לשם קידום האינטרסים העסקיים של מוזס, בעל השליטה. במדור זה נביא עדויות חדשות וישנות מתוך המערכות השונות של כלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות", על האופן שבו יושמה השיטה.

עובדים ועובדים לשעבר ומי שנפלו קורבן לשיטה, ומעוניינים לחלוק את סיפוריהם, מוזמנים לפנות אלינו באימייל contact@the7eye.org.il