רשימות המקורבים של קבוצת "ידיעות אחרונות" עלו אמנם לאחרונה לסדר היום הציבורי בעקבות הבטחותיו של המו"ל ארנון מוזס לראש הממשלה נתניהו – אך הן לא נולדו בשנים האחרונות. סיפור אישי של יוסף כהן, עורך "כל העיר" לשעבר, מדגים כיצד כבר בתחילת שנות התשעים היו בקבוצת התקשורת בעלי תפקידים שהתייחסו לרשימות הללו כאל מובן מאליו.

"לפני כ-25 שנה, ואני כתב מתחיל ברשת שוקן, הוצע לי תפקיד בכיר יחסית ב'ידיעות תקשורת'", סיפר כהן בפוסט שפרסם בשבוע שעבר בעמוד הפייסבוק שלו. "נפגשתי עם הבוס דאז של אותה אופרציה וניהלנו שיחה לבבית. לבסוף שאלתי אותו: 'נניח שאני מקבל את ההצעה שלך. אתה יכול להבטיח לי שלא תהיה התערבות מלמעלה לטובת מישהו מיקירי משפחת מוזס? הוא לא מצמץ, הישיר מבטו ואמר: 'לא'".

מדוע מצא לנכון להציג שאלה כזאת לבוס הפוטנציאלי? "נדמה לי שבאותו שבוע עבר לי בראש רוני מילוא, שהיה אז שר המשטרה וצ'וּפר על-ידי 'ידיעות אחרונות' כמה ימים לפני כן. כנראה שזה היה הטריגר שלי לשאול", הוא אומר ל"העין השביעית". "כמובן שלאורך השנים היו להם הרבה כאלה – וזה אף פעם לא היה רק אדם אחד בכל רגע נתון", הוא מוסיף.

כשהוא נשאל מיהו העיתונאי שעמו קיים את השיחה, כהן מעדיף שלא לענות. "כל בן אדם שהיה ממלא את התפקיד הזה היה אומר לי אותו דבר, או שהוא היה משקר", הוא מסביר. "לזכותו ייאמר שהוא לא שיקר".

* * *

הקלטות המשא-ומתן המושחת בין בנימין נתניהו לארנון (נוני) מוזס חשפו לעין הציבורית את "שיטת 'ידיעות אחרונות'" – השימוש בכלי התקשורת של הקבוצה לשם קידום האינטרסים העסקיים של מוזס, בעל השליטה. במדור זה נביא עדויות חדשות וישנות מתוך המערכות השונות של כלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות", על האופן שבו יושמה השיטה.

עובדים ועובדים לשעבר המעוניינים לחלוק את סיפוריהם מוזמנים לפנות אלינו באימייל contact@the7eye.org.il