"ידיעות אחרונות" הוא עיתון שצריך לקרוא עם מפה ומצפן. הפרסומים על המשא-ומתן שניהל המו"ל, נוני מוזס, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, העלו אל מעל לפני השטח את בחישתו של מוזס בזירה הפוליטית – אך זוהי רק אחת הזירות שבהן בוחש טייקון התקשורת של המדינה. בזירת הכלכלה למשל, נוהגת המערכת העיתונאית למכור כתבות וראיונות לכמה מהחברות הבולטות במשק – בנק הפועלים, תנובה, קוקה-קולה ישראל, אוסם ועוד.

זירה אחרת היא זירת הבידור והתרבות, שבה היה מוזס מעורב באמצעות אחזקות העבר שלו בחברת הכבלים ובחברת רשת, זכיינית ערוץ 2. כיום משמשים כלי התקשורת של "ידיעות אחרונות" כר פורה לקידום סוכנות האמנים ובית ההפקה ADD שבבעלות הדס מוזס, בתו של נוני, ובעלה ירון ליכטנשטיין. אמני הסוכנות, כמו גם ההפקות שבהן היא מעורבת, מככבים תדיר על דפי העיתון המשפחתי.

ואולם, הרשימה הלבנה של "ידיעות אחרונות" לא כוללת רק פוליטיקאים, בעלי הון וכוכבי במה. מתברר שהיא כוללת גם אנשי דת. חיים לוינסון, הכתב הפוליטי של "הארץ", חלק לאחרונה עם עוקביו בטוויטר מקרה שאירע לו בעשור הקודם, אז הועסק ב"ידיעות אחרונות".

חיים לוינסון (צילום מסך מתוך התוכנית "תיק תקשורת")

"ככתב זוטר בעיתון בשנים 2004–2007 לא נתקלתי בהתערבות פוליטית. התככים של חיים רמון היו הרבה מעלי. אבל היו דברים אחרים משונים", כתב לוינסון. "כתבה אחת שלי צונזרה באופן בוטה: על הבית המפואר שהאדמו"ר מבעלז בנה. הכתבה היתה מועמדת (כלומר, מוכנה להורדה לדפוס; א"ב). אז פנה יהודה וינשטיין בשם אלימלך פירר. פירר היה ברשימת המיוחסים של העיתון ועזר לאחד מבכירי העיתון. בעקבות מכתב וינשטיין-פירר הכתבה נגנזה".

"בתור כתב חרדים תמיד ידעתי שפירר הוא ברשימת המיוחסים", מוסיף לוינסון בשיחה עם "העין השביעית". לדבריו, לאחר שראה את כתבתו מעוצבת, מוכנה להדפסה, הלך לחתונה בבני-ברק ואמר לאנשים שפגש לפתוח למחרת היום "ידיעות אחרונות". "בבוקר אני קם, ולא רואה כלום. ביום ראשון אני בא למערכת, רואה מכתב – יהודה וינשטיין כותב בשם אלימלך פירר שהכתבה פוגעת באדמו"ר מבעלז". לדבריו, אף שכתב תשובה מנומקת לדברים והעביר אותה לעורך הראשי דאז, רפי גינת, הכתבה מעולם לא התפרסמה.

לדברי לוינסון, איש דת אחר שנכלל ברשימת המיוחסים של "ידיעות אחרונות" הוא שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי, שהיה אחראי לסיפורים "צבעוניים" רבים על הנעשה באתר התפילה המרכזי. לדבריו, יום אחד הוטל עליו לכתוב ל"24 שעות", המוסף היומי, "כתבה פח על מיזם בר מצווה בכותל" – וכשאמר שהנושא לא מעניין, השיבו לו שמדובר ב"הוראה מלמעלה". "התפרסם בסוף חצי עמוד עם תמונה של הרב שמואל רבינוביץ", כתב בחשבון הטוויטר שלו.

בשיחה עם "העין השביעית" העיר כי חברי-הכנסת ממפלגת יהדות-התורה דווקא לא נהגו להפנות דרישות וטענות לעורכיו. "לא נתקלתי בתופעה שח"כים מהמפלגה שאני סיקרתי, החרדים האשכנזים, פנו מעל לראש שלי לרון [ירון] או לטיפנברון או לרפי [גינת]. לא היה דבר כזה. וזה דווקא דבר שהוא מאוד נפוץ בידיעות, שהסחר-מכר מתנהל לך מעל הראש. התופעות האלה החריפו עם ההשקה של 'ישראל היום' וכשביבי עלה לשלטון".

עו"ד יהודה וינשטיין מסר ל"העין השביעית" כי מפאת הזמן שחלף מאז המקרה, הוא אינו זוכר את פרטיו או אם התקיים. מטעמו של הרב שמואל רבינוביץ נמסר בתגובה כי "הרב רבינוביץ לא חש שהוא מועדף בכלי תקשורת כזה או אחר. הרב כתב וכותב מעת לעת מאמרים בענייני יהדות, הלכה, מורשת הכותל ופרשת השבוע בעיתונים ובכלי תקשורת כדי להנגיש המידע והידע לכלל ישראל".

* * *

הקלטות המשא-ומתן המושחת בין בנימין נתניהו לארנון (נוני) מוזס חשפו לעין הציבורית את "שיטת 'ידיעות אחרונות'" – השימוש בכלי התקשורת של הקבוצה לשם קידום האינטרסים העסקיים של מוזס, בעל השליטה. במדור זה נביא עדויות חדשות וישנות מתוך המערכות השונות של כלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות", על האופן שבו יושמה השיטה.

עובדים ועובדים לשעבר ומי שנפלו קורבן לשיטה, ומעוניינים לחלוק את סיפוריהם, מוזמנים לפנות אלינו באימייל contact@the7eye.org.il