עובדי "ידיעות אחרונות" שוברים שתיקה

בשנים האחרונות, על רקע הביקורת הציבורית ההולכת וגוברת על השימוש שעושה ארנון (נוני) מוזס בכלי התקשורת של קבוצת "ידיעות אחרונות", התרבו העדויות על הרשימות השחורות והלבנות הנהוגות בעיתון, לצד הצרת רגליהם של עיתונאים חוקרים ושימוש ב"תחקירים" לשם הרתעת מושאי סיקור. עדות שפרסם לאחרונה כתב חוקר לשעבר בקבוצת "ידיעות אחרונות" מעלה את האפשרות שהשיטה חרגה מהטבלואיד החדשותי וחילחלה גם ל"כלכליסט", העיתון הכלכלי של הקבוצה.

הכתב, אסף לוי, הועסק בעיתון "ידיעות אחרונות" בעשור הקודם, ועם הקמת מערכת "כלכליסט" ב-2007 הצטרף למחלקה המגזינית של היומון הכלכלי. לפני כן עבד בתוכנית התחקירים "עובדה". בפוסט שפרסם בשבוע שעבר בעמוד הפייסבוק שלו גולל לוי את מה שהוא מתאר כ"שיטה" שבה נעשה שימוש לא רק ב"ידיעות אחרונות", אלא גם ב"כלכליסט" בתקופה שבה עבד בעיתון.

לפי עדותו, המשא-ומתן המושחת בין מוזס לבנימין נתניהו אינו מקרה יוצא מן הכלל, אלא חלק מדפוס קבוע שבדרך כלל נותר סמוי. ב"כלכליסט", ראוי לציין, שוללים את טענותיו.

"למוגלה שהתפוצצה בגופנו בימים האחרונים קוראים פרשת ביבי-נוני, והיא רק פצע אחד, סימפטום אחד, גדול ומכוער במיוחד, לזיהום הדלקתי שמאפיין את הממשק שבין ביצת העיתונות לביצה הפוליטית בישראל. באופן אישי אני מכיר את שתי הביצות האלה היטב. בעבר שחיתי בהן, והן מסריחות מבפנים בדיוק כמו שהן מסריחות מבחוץ", כתב לוי.

"כלבי התקיפה, התחקירנים, אוספים במהלך עבודתם העיתונאית כביכול שלל חומרים מביכים, מזיקים, לעתים פליליים, על אודות דמויות מפתח במשק ובזירה הפוליטית והעסקית"

"מתווה השוחד מעורר הפלצות שנחשף בימים אלה בעיקר הודות לעיתון 'הארץ' ובזכות כתב העיתון גידי וייץ, מתאר משא-ומתן חשאי שנוהל בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס. לאלה מביניכם שלא מצויים בפרטים אנסה לתמצת על בסיס הדברים שפורסמו עד עתה: מוזס הבטיח לנתניהו לנטרל את כלבי התקיפה הממושמעים המועסקים בעיתונו, להעסיק כלבי שעשוע לבחירת נתניהו במקומם, ובתמורה נתניהו יפעל להחלשת החינמון המתחרה 'ישראל היום' המסב נזק כלכלי אדיר ל'ידיעות אחרונות'. במלים אחרות: השתקה וליטוף תמורת כסף.

"אולם אם מישהו חושב שמדובר במקרה בודד שרק במקרה נחשף, הוא טועה. מדובר בשיטה ארוכת שנים של קבוצת 'ידיעות אחרונות' על שלל עיתוניה, ובהם גם העיתון 'כלכליסט'. מתחת לפני השטח, מאחורי מה שמתפרסם בעיתון, רוחשים ובוחשים אינטרסים זרים שבינם ובין זכות הציבור לדעת אין שום קשר. אני יודע על מה אני מדבר: פעם הייתי אחד מכלבי התקיפה בשירותו של נוני מוזס, אפילו מבלי שידעתי שאני כזה.

"כלכליסט": יואל אסתרון וגלית חמי "מעולם לא עיכבו או גנזו כתבות בשל שיקולים זרים או בגלל 'הוראות מגבוה'. מדובר בדברי הבל ושקר"

"השיטה של קבוצת ידיעות עובדת כך: כלבי התקיפה, התחקירנים, אוספים במהלך עבודתם העיתונאית כביכול שלל חומרים מביכים, מזיקים, לעתים פליליים, על אודות דמויות מפתח במשק ובזירה הפוליטית והעסקית בישראל. אלא שבעיתון של המדינה וגם בעיתון 'כלכליסט' לא באמת ממהרים לפרסם את הדברים. ממסמסים אותם, מורחים אותם, שמים אותם על המדף כמו אקדח שמונח על השולחן. במלים אחרות: מדובר באיום שהוא יותר מרמז כלפי מושא התחקיר".

מו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון ועורכת העיתון גלית חמי בחרו שלא להגיב לטענותיו של לוי באופן ישיר. פניית "העין השביעית" לקבלת תגובתם נענתה במכתב מאת עו"ד טל ליבליך, ובו הכחשה נחרצת של הדברים שפרסם לוי בעמוד הפייסבוק שלו.

לפי עו"ד ליבליך, "השיטה" שתיאר לוי היא "חסרת בסיס ואין לה כל שחר", ופרסום דבריו "מהווה הוצאת לשון הרע חמורה". לדבריה, המו"ל אסתרון, העורכת חמי ומערכת העיתון הכלכלי בכללותה "מעולם לא עיכבו או גנזו כתבות בשל שיקולים זרים או בגלל 'הוראות מגבוה'. מדובר בדברי הבל ושקר אשר ברור למרשי שאין לכם כל בסיס לפרסמם".

"הדברים מעולם לא פורסמו"

"העיתונאי החוקר, הוא פועל בתום לב ומתוך אמונה שהדברים ראויים לפרסום", המשיך וכתב לוי. "אולם המו"ל והעורכים הבכירים שתחתיו, להם יש שיקולים אחרים. אני יכול לספר בגוף ראשון על ארבעה מקרים לפחות במהלך 4.5 שנות עבודתי בקבוצה שבהם פעלה השיטה.

"אני זוכר שהסיפור עורר התרגשות רבה בעיתון, זכה לכותרת ראשית וגם זוכר סמס שקיבלתי מעורכת העיתון, גלית חמי, ובו היא מספרת שנוני מאוד מרוצה מהפרסום ורוצה שאכתוב פולו-אפ"

"בכל אחד מהמקרים ניתן לי חופש פעולה כביכול מלא לאסוף חומרים, לדובב מקורות, להביא מסמכים וראיות שתומכות בעובדות המיועדות לכאורה לפרסום. רק כדי לסבר את האוזן, מדובר בעבודה של חודשים על כל תחקיר. בתקציבים לא קטנים שהוציא העיתון לבקשתי לצורך הפעלת חוקרים פרטיים או דברים אחרים.

"אולם, בהגיע שלב הפרסום הדברים מעולם לא ראו אור בעיתון, ולא במקרה מושאי התחקירים הם אנשים מאוד חזקים: איש העסקים איתן רוב, מי שהיה מנהל רשות המסים (כתבה שהוכנה עבור 'ידיעות אחרונות'; א"ב). הטייקון לב לבייב ובנו. יו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני וגם איש הפיננסים והאסיר שהיה בשעתו מקורב לצמרת 'כלכליסט', איתן אלדר. בסביבתם של כל אלה אני חקרתי, לפעמים הבאתי עובדות מדהימות למדי אבל הדברים מעולם לא פורסמו. הם נשארו על המדף".

לטענת עורכת-הדין של "כלכליסט", "הכתבה על עופר עיני לא פורסמה משיקולים ענייניים ומשפטיים ואין כל בסיס לטענות ולרמיזות בעניין זה". עם זאת, לוי אינו הראשון שסיפר על טיפול מיוחד שנתנה קבוצת התקשורת ליו"ר ההסתדרות לשעבר. ח"כ איתן כבל – שהתמודד מול עיני בבחירות על ראשות ההסתדרות – סיפר ב-2012 על מקרה אחר מעין זה, שבו נגנז תחקיר שאמור היה להתפרסם ב"ידיעות אחרונות". ב-2016, בכתבה שפורסמה ב"דה-מרקר", תיאר עובד לשעבר ב-ynet מקרים אחרים שבהם פרסומים לא-נוחים מבחינת עיני נגנזו בהוראה מלמעלה.

באשר ללב לבייב – עמו חתם מוזס על עסקה מכניסה: ב-2015 רכש הטייקון ממו"ל "ידיעות אחרונות" בית פרטי בסביון ב-10.5 מיליון שקל. לדברי עורכת-הדין של "כלכליסט", הכתבה על בנו של לבייב "לא פורסמה בשל שיקולים שהיו קשורים למצבו של הבן. לו הייתם בודקים את הטענה המופרכת וההזויה של מר לוי הייתם רואים כי לאורך השנים מרשי כתבו כתבות ביקורתיות וקשות על לבייב ללא משוא פנים".

לגבי הכתבה על איתן אלדר טענה עורכת-הדין כי זו "הוכנה סמוך לסיום עבודתו של מר לוי, כאשר ברקע כבר היה קיים משבר אמון עמוק בין מרשי לבין מר לוי והתקשורת בינו לבין המערכת היתה בפועל לא קיימת. למרשי אין קשר לאיתן אלדר כמובן ובמשך השנים מרשי פרסמו כתבות ביקורתיות וקשות על אלדר. למעשה, 'כלכליסט' הוא זה שחשף את תוכנית התרמית של אלדר וג'קי בן-זקן. לפיכך, גם בהקשר לכך כל הטענות של מר לוי שאתם מבקשים לפרסם ולמחזר הן חסרות בסיס ואין לכם כל ראיה להוכיח את נכונותן".

באשר לכתבה על איתן רוב מסרה עורכת-הדין כי משום שעברו כבר "שנים רבות" מאז עזב לוי את העיתון, "לא זכורה למרשי שום כתבה שנגנזה על איתן רוב".

נוני מוזס מבקש פולו-אפ

נחום ברנע, בכיר עיתונאי "ידיעות אחרונות", פרסם בשבוע שעבר מאמר שבו ניסה לשוות למוזס תדמית של מו"ל שאינו מתערב בעבודת המערכת. לוי, לעומתו, דווקא לא חושש לספר על מקרה של התערבות שחווה בעצמו. "כאשר זה התאים לאינטרסים של המו"ל, עודדו אותי להמשיך ולחשוף גם כשלא באמת היה לי מה: במקרה של עו"ד יעקב וינרוט למשל, פרקליטו של נתניהו וגם פרקליטה של גרושתו של מוזס", כתב.

לטענת עורכת-הדין של "כלכליסט", לוי סיים את עבודתו בעיתון "לבקשתו ובהסכמת מרשי כאשר ברקע אי-שביעות מעבודתו ותפוקתו" – וזאת אף שאסתרון העניק ללוי את תואר הכתב המצטיין הראשון בתולדות העיתון

"בזמנו יצא לי לפרסם לראשונה ב'כלכליסט' את דבר החקירה הפלילית שנפתחה נגד וינרוט אי שם בשנת 2007, וממנה הוא יצא לבסוף זכאי. אני זוכר שהסיפור עורר התרגשות רבה בעיתון, זכה לכותרת ראשית וגם זוכר סמס שקיבלתי מעורכת העיתון, גלית חמי, ובו היא מספרת שנוני מאוד מרוצה מהפרסום ורוצה שאכתוב פולו-אפ.

"הופתעתי מזה, שמו של מוזס כמעט ולא מוזכר בקרב העובדים בקבוצה. הוא שם כמו רוח רפאים. בכל אופן אני זוכר שלא היה לי מה לחדש בסיפור של וינרוט, לא היו בידי עובדות חדשות, אז נתבקשתי לקשקש משהו שכבר פורסם יום קודם. העיקר שאפשר יהיה להמשיך ולתת בראש. מי שרוצה לבדוק אותי מוזמן לגשת לארכיון".

לדברי עורכת-הדין של "כלכליסט", "בעניין הסיפור על עו"ד וינרוט – גם כאן מדובר בבדותות ושקרים". לטענתה, לוי סיים את עבודתו בעיתון "לבקשתו ובהסכמת מרשי כאשר ברקע אי-שביעות מעבודתו ותפוקתו" – וזאת אף שאסתרון העניק ללוי את תואר הכתב המצטיין הראשון בתולדות העיתון, בזכות החשיפה על וינרוט.

נסיבות עזיבתו של לוי, כמו גם השינויים בתפוקת הכתיבה שלו, קשורים לדבריו באופן ישיר ל"שיטה" שהוא מתאר. "בסופו של דבר, על רקע אחד הסיפורים הרבים שמוסמסו ב'כלכליסט', התפטרתי בשנת 2009 מהעיתון לאחר שביתת מחאה בת כחודשיים שבמהלכם לא עבדתי אבל המשכתי לקבל משכורת. במהלך החודשיים האלה ניסיתי לקבוע פגישות עם עורכי העיתון, גלית חמי ויואל אסתרון, במטרה להוציא לאור את התחקירים שבידי. אולם הפגישות שנקבעו לי איתם נדחו שוב ושוב ושוב, ותמיד ברגע האחרון.

"בשלב מסוים אכן התקיימה פגישה איתם (גם אמיר זיו היה שם) ואני זוכר שמיד בתחילתה אסתרון שאל אותי כך: 'אתה מקליט אותי?'. "הופתעתי מזה. יחסים בין עורך וכתב אמורים להיות מושתתים על אמון מלא. כמה תמים הייתי. אמרתי לו שלא, ושאלתי אותו בתגובה אם הוא מקליט אותי. הוא אמר לי שלא ואז שיחק עם הטלפון שלו. אני זוכר את הדברים כאילו קרו אתמול. בפגישה הזו, שנמשכה בערך חמש דקות, הודעתי על התפטרותי, ציינתי חלק מהסיפורים שנגנזו ובפועל עזבתי את ביצת העיתונות לבלי שוב. הבוקר עלעלתי בעיתון 'הארץ' ונזכרתי בשיטה".

לדברי עורכת-הדין של "כלכליסט", אסתרון שאל את לוי אם הוא מקליט אותו "לאור היחסים העכורים שהיו בין המערכת לבין מר לוי בשיחה שבה דובר על סיום העבודה של מר לוי". לדבריה, שאלתו של אסתרון היתה שאלה לגיטימית "בנסיבות העניין".

* * *

הקלטות המשא-ומתן המושחת בין בנימין נתניהו לארנון (נוני) מוזס חשפו לעין הציבורית את "שיטת 'ידיעות אחרונות'" – השימוש בכלי התקשורת של הקבוצה לשם קידום האינטרסים העסקיים של מוזס, בעל השליטה. במדור זה נביא עדויות חדשות וישנות מתוך המערכות השונות של כלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות", על האופן שבו יושמה השיטה.

עובדים ועובדים לשעבר המעוניינים לחלוק את סיפוריהם מוזמנים לפנות אלינו באימייל contact@the7eye.org.il