06.08.2008 כבוד השופט דד-ליין התקשורת שלנו מלאה בתקופה האחרונה בשיח משפטי צפוף כל-כך, עד שלעתים נדמה שהעיתונות הישראלית הפכה להיות זרוע של הפקולטה למשפטים. אבל ההשכלה להמונים הזו מלווה בבורות, שיבושים ושטחיות, וחמור מזה – בחריצת דין פסולה נדב העצני
05.08.2008 הכנסת אורחים, הוצאת קיטור ב"דה-מרקר" מקפידים על איזון בסיקור הרפורמה בהשכלה הגבוהה: מול כתבים המציגים אג'נדה אחידה, מתפרסמים גם מאמרים של כותבים-אורחים האוחזים בדעה הפוכה. אולם האם האיזון מאפשר ייצוג הוגן של עמדת האקדמיה? אסף צימרינג
04.08.2008 לכל אדם יש שם, ועוד כמה כל עבודה מכבדת את בעליה, אם כי יש כאלה שפחות. כמה פחות? מספיק בשביל לחתום עליה בשם בדוי. אבל מה קורה כשהשם הזה כבר תפוס? תשאלו את יובל דרור יובל דרור
03.08.2008 "לקרוא זה לא טלוויזיוני" בחודש שעבר כתבה כאן שהם סמיט על הטון הנבוב, המראות הפורנוגרפיים, הסגידה לידוענים והפתיינות השיווקית של עיתוני הנוער. האנשים הטובים מהטלוויזיה קראו, והזמינו אותה לראות את האור שהם סמיט
31.07.2008 מסך של אבסורד חשיבה פוליטית פשטנית וראייה חד-צדדית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני מאפיינות שורה של סרטים תיעודיים שביימו יוצרים ישראלים. מבט נוסף ב"ציון, אדמתי", "נקם אחת משתי עיני", "הספציאליסט", "צווארון כחול-לבן" ועוד איבון קוזלובסקי-גולן
28.07.2008 מאה ימים של טעות יוסי סעידוב היה עיתונאי עם ותק של חצי שנה כשהצטרף למאבק של "כל העיר" בראש העירייה אהוד אולמרט ולכתיבת הטור הפופולרי "אולמרט בשחקים". ואז קרה אסון יוסי סעידוב
24.07.2008 ועכשיו כולם ביחד "מדורת השבט" היא הבסיס לסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, בדיעבד, על התפתחות התקשורת בישראל – מהמדורה הממלכתית של רוממה למדורה התעשייתית של ערוץ 2. סיפור שההתכנסות, ולא משנה סביב מה, הפכה לגיבורה העיקרית שלו עמית פינצ'בסקי
24.07.2008 טוקבק. המקור העיתונאי החדש ביום החזרת גופות החטופים התקיים באוניברסיטת חיפה אירוע בחירות של סטודנטים ערבים. עיתונאים, בהם כאלה שכלל לא טרחו להגיע למקום, פרסמו כי מדובר בחגיגות לשחרור קונטאר. את בדיקת העובדות הם השאירו לקוראים אמיר גילת
24.07.2008 כבר לא צריך יחצן כתב אתר וואלה הוטס ללונדון על חשבון חברה מסחרית כדי לקבל במתנה מוצר יקר ערך ולכתוב עליו ביקורת. הביקורת, החיובית מאין כמוה, התפרסמה, ובראשה "גילוי נאות". אה, היה "גילוי נאות"? אז הכל בסדר, אפשר לעבור הלאה יובל דרור
23.07.2008 שכחו אותי בבית לשכת ראש הממשלה ולשכת העיתונות הממשלתית מייחדות לטובה שלושה עיתונים בשפה הערבית, ומחרימות את כל השאר. קשה לקבל מהן תשובות לפשר ההתנהלות הזו זוהיר אנדראוס
22.07.2008 עיתונאים, נמאסתם חשיפת שחיתויות היא לב ליבה של העיתונות החופשית, אך ריבוי הדיווחים על שחיתות שלטונית, והאופי הפשטני שלהם, עשויים להביא דווקא לשחיקת הנורמות הציבוריות גבי וימן ויונתן כהן
20.07.2008 לתשומת לבו של גדי סוקניק גם לנו יש חופש משלנו; החופש להחליט למי להאמין ולמי לא. ואיננו יכולים להאמין למגיש חדשות הבוחר להיות דוגמן של חברות מסחריות או מנחה של תוכניות בידור כרמית גיא
20.07.2008 הנשיא חולה, העיתונות מתחילה להתאושש העמדתו לדין של עיתונאי מצרי שהעז לפרסם כי הנשיא מובארכ סובל ממחלה קשה אינה חידוש. עדותו המסנגרת והאמיצה של יו"ר אגודת העיתונאים דווקא כן. האם העיתונות המצרית מתחילה להפסיק לפחד? צבי בראל
20.07.2008 הגייטקיפר בכתה, באוניברסיטה, הציג הסטודנט את מסקנתו מהמחקר הצנוע שערך: יחסי אהוד אולמרט עם התקשורת דומים למטוטלת כשאת הטון נותן דווקא הפוליטיקאי ולא העיתונאים. "רוצה – הוא מאלף אותם; רוצה – הוא נכנס בהם". סיפור אלגורי דן כספי
18.07.2008 הרייטינג של המוות למשפחות רגב וגולדווסר לא היתה ברירה אלא להאמין שאולי בכל זאת החטופים בחיים; התקשורת, להבדיל, בחרה להתנהג כאילו גם היא מאמינה בכך נועם יורן
