לפני כמה שבועות כתבתי כאן על האפשרות שהביבי-בוט של בחירות 2026 יפגוש את "אלקטור". כלומר, שמערכות בינה מלאכותית לשיחה עם בוחרים יתחברו לתשתיות של איסוף מידע, פרופיילינג וניהול בוחרים - ויעמידו בסימן שאלה את הרצון שלנו בבחירות חופשיות ונקיות מהשפעות זרות. כעת זה קורה.

אתמול נוסף למערך איסוף המידע של הליכוד עוד ערוץ: גרסה עכשווית של ה"ביבי-בוט", המוגשת לנו כאילו היא הדבר האמיתי: שיחה אישית עם יו"ר התנועה. בסרטון של הליכוד נראה נתניהו כשהוא מפרסם לכאורה את מספר הטלפון הפרטי שלו ומזמין את כל מי שרוצה להתקשר אליו ולשוחח ("ספרו לי מה כואב לכם") ומבטיח לנסות ולענות - גם אם לא לכל מי שיתקשר.

כשעה לאחר מכן פרסם יועצו טופז לוק סרטון שהציג את שטף השיחות וההודעות שהגיעו למספר, ובתוך כך חשף גם תוכן של הודעות ומספרי טלפון, בהם של קטינים. בהמשך כתב כי מרוב פניות "הווטסאפ נחסם", והפנה את הציבור גם לטלגרם. כאילו במטה הקמפיין של הליכוד הופתעו ואילתרו פתרון ברגע, "על הדרך".

הפרת הפרטיות הבוטה הזו, כמו גם אחיזת העיניים הבוטה לא פחות, הם רק סימני עשן למדורה האמיתית: איסוף מידע אישי.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו מזמין אנשים "להתקשר אליו", מערכת הבחירות של 2026, צילום מסך מתוך סרטון שהתפרסם בחשבון האינסטגרם של נתניהו, 23.8.26

עוד לפני ה"טלפון של ביבי", הליכוד החל להפעיל שיחות טלפון אוטומטיות באמצעות רובוט, "רומי מהליכוד". הרובוט מציע למי שעונים לצלצול להתנדב, ועל הדרך משתמש בתגובות כדי לטייב את מאגר המידע. האפשרויות שהרובוט הליכודי מציע (לתלות שלט בבית, לפעול ברשתות החברתיות או להצטרף לפעילות שטח), מוכרות היטב מאפליקציות לניהול בוחרים כמו "אלקטור", שנתניהו קידם באגרסיביות במערכות בחירות קודמות.

עבורי, כמי שחקרה את הביבי-בוט בסבבים הקודמים, התחושה היא של דז'ה-וו. מאז 2019 הטכנולוגיה השתנתה, אבל אחד הטריקים הוותיקים ביותר של ההנדסה החברתית נשאר במקומו: "פרה-טקסט" (pretext).

הטריק הכי ישן בספר

"פרה-טקסט" היא אמתלה שנועדה לגרום לאדם להיכנס לאינטראקציה ולמסור מידע. ההקשר המוצג מספק סיבה משכנעת לפעולה: שירות לקוחות מבקש "לאמת כמה פרטים", קולגה שולחת קישור שנראה מוכר, אימייל מנסיך ניגרי מבטיח ירושת עתק, מנהיג פוליטי מזמין את תומכיו "לדבר איתו". מי שנענית להזמנה פועלת בתוך ההקשר שהוצג לה, בעוד שהמידע שהיא מוסרת עשוי לשמש למטרות אחרות שאינן גלויות לה.

במקרה של נתניהו, ה"פרה-טקסט" נשען כבר שנים על משאב פוליטי רב עוצמה: האהדה האישית כלפיו והאפשרות הנכספת לקיים איתו קשר ישיר.

רה"מ בנימין נתניהו מזמין אנשים להיות איתו "בקשר ישיר", במודעה המפנה אל ה"ביבי-בוט" במסנג'ר של פייסבוק; מערכת הבחירות של 2019, מודעה בפייסבוק, 28.3.2019

ראינו את המנגנון הזה שוב ושוב. בבחירות 2019 הוזמן הציבור "לדבר עם נתניהו" במסנג'ר, ובכך להיכנס לאינטראקציה עם הצ'טבוט שלו. בסבבי הבחירות הבאים הוזמנו תומכים למסור מידע ל"ביביגרם" בטלגרם. במקרה אחר הוצע להם להשתתף ב"מירוץ למיליון" של תומכי ליכוד: להזין למערכת כמה שיותר תומכים, כשהפרס למי שיזינו את המספר הגדול ביותר יהיה ביקור אישי של נתניהו בביתם.

במחקר שערכתי עם ד"ר אלינור כרמי על הביבי-בוט של 2019 הראינו כיצד ה"פרה-טקסט" פתח מחזור שלם של הנדסה חברתית, שאותו כינינו "Dark Cycles".

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו מזמין אנשים "לדבר איתי באופן אישי", במודעה בפייסבוק המפנה אל ה"ביבי-גרם" בטלגרם, מערכת הבחירות של 2022; 17.8.2022

המחזור התחיל באיסוף מידע בהיקף רחב. בהמשך הופיעו אינטראקציות שנראו אישיות ולעיתים משחקיות, ובמהלכן נאסף מידע נוסף: "אפשר לשאול אותך שאלה קטנה?", "הצבעת עבורי בבחירות הקודמות?". מסרי תעמולה הועברו גם באמצעות משחקים. באחד הסבבים, למשל, הופעל משחק "ארץ-עיר" שבו כל אות הובילה להצגת הישג אחר של נתניהו.

"ארץ עיר", אינטראקציה מתוך "שיחה" ב"ביבי-בוט" במסנג'ר של פייסבוק, 23.03.2019

אבל התעמולה אינה המטרה המרכזית. בהדרגה הגיעו בקשות לפעולות קטנות, כמו שינוי תמונת הפרופיל או שיתוף תוכן. ככל שהתקרב יום הבחירות השתנתה השפה ונעשתה דחופה יותר. נתניהו מבקש באופן אישי מהמתנדבת לעזור, כי אחרת נפסיד בבחירות.

בשלב ההפעלה התבקשו תומכים להתקשר לאנשים אחרים באמצעות מספרי טלפון שסיפק הבוט, להקריא להם מסרים מוכנים ולדווח חזרה למערכת אם בכוונתם להצביע לליכוד.

ומה קורה למידע?

לכן כדאי כבר עכשיו להתייחס להזמנה הנוכחית "להתקשר לנתניהו" כאל אירוע של איסוף מידע. מי שמתקשרת כדי לספר לראש הממשלה "מה כואב לה", עשויה למסור, בתוך שיחה שנחווית כאישית, מידע רגיש מאוד על מצבה, עמדותיה, חששותיה וסדרי העדיפויות שלה. עצם הנכונות להתקשר כבר מספקת מידע פוליטי. השיחה יכולה לספק הרבה יותר.

מערכות המבוססות על מודלי שפה גדולים מרחיבות מאוד את האפשרויות האלה. הביבי-בוט של 2019 היה מוגבל לתסריטים ולכפתורי תגובה. לעומת זאת, מערכת מבוססת LLM יכולה לנהל שיחה פתוחה, לזהות נושאים שעולים בה, להסיק מאפיינים מתוך הדברים שנאמרים ולהתאים את המשך השיחה בזמן אמת.

"חייבים להגיע למיליון אזרחים תומכי ליכוד! רוצים לעזור? היכנסו לקישור", פרסום בעמוד הפייסבוק של נתניהו במהלך מערכת הבחירות, 29.08.2019

אם המידע נשמר ומוצלב עם מאגרי בוחרים קיימים, כל שיחה יכולה גם לטייב בהדרגה את הפרופיל הפוליטי של האדם שמאחוריה, שנשמר במחשבי המפלגה.

כאן בדיוק פועל ה"פרה-טקסט" כמנגנון של מסירת מידע ברמייה. מי שמתקשרת למספר שנתניהו פרסם עשויה לחשוב שהיא נענית להזמנה לדבר איתו ולספר לו "מה היא חושבת" ו"מה כואב לה".

אם מאחורי ההזמנה פועלת מערכת שאוספת את הדברים לצורכי פרופיילינג פוליטי, טיוב מאגרי בוחרים, התאמת מסרים או הפעלה בהמשך מערכת הבחירות, והמטרות האלה אינן נמסרות מראש, אין כאן הסכמה מדעת. הפער בין האינטראקציה שהוצגה לבין מטרת איסוף המידע הוא חלק מה"פרה-טקסט" עצמו.

אינטראקציה מתוך "שיחה" ב"ביבי-בוט" במסנג'ר של פייסבוק, 15.04.2020

אינטראקציה מתוך "שיחה" ב"ביבי-בוט" במסנג'ר של פייסבוק, 22.12.2019

אינטראקציה מתוך "שיחה" ב"ביבי-בוט" במסנג'ר של פייסבוק, יום הבחירות, 17.9.2019

הדבר נעשה משמעותי במיוחד ככל שמתקרב יום הבחירות. מערכות לניהול בוחרים כמו "אלקטור" נועדו לאפשר למפלגות לנהל את מאמצי ההמרצה שלהן בזמן אמת. מידע שנאסף לאורך הקמפיין יכול לסייע לקבוע למי לפנות, מתי, באיזה מסר ובאיזו בקשה.

בגרסאות קודמות של הביבי-בוט כבר ראינו כיצד מידע שנאסף מתורגם בהמשך להפעלה: בקשות להתקשר לאחרים, להעביר מסרים ולדווח על כוונות ההצבעה שלהם.

האפשרות שמערכות בינה מלאכותית ייכנסו למחזור הזה מחייבת תשומת לב מיוחדת. מחזור ההשפעה שתיארנו ב-2019 עשוי להפוך אדפטיבי יותר ופחות גלוי לעין: השיחה יכולה לאסוף מידע, להתאים את עצמה לתגובה, לבחון אילו מסרים נענים, לאסוף מידע נוסף ובהמשך להניע לפעולה.

לכן כדאי להתעכב כבר על הרגע הראשון, שנראה לכאורה תמים כל כך: "הנה מספר הטלפון שלי. ספרו לי מה אתם חושבים. ספרו לי מה כואב לכם".

זה כוחו של ה"פרה-טקסט". אין צורך לקחת את המידע בכוח. אנשים מוסרים אותו בעצמם מתוך אמון, הזדהות ורצון בקרבה למנהיג, מבלי שנמסר להם בהכרח שהם נכנסים למערכת של איסוף מידע פוליטי, כיצד המידע ישמש ולאילו מאגרים הוא עשוי להצטרף. המידע נמסר מרצון, אבל הוא אינו נמסר מדעת.

פרופ' ענת בן-דוד היא חוקרת תקשורת דיגיטלית ישראלית, ראשת תחום תקשורת במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה וחברת הוועד המנהל של עמותת "העין השביעית"