לזהות המגישים בתוכניות חדשות ואקטואליה חשיבות מכרעת בשיעור הייצוג של החברה הערבית בישראל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג.

לקראת 2026 הוחלט להוסיף לראשונה לרשימת התוכניות המרכזיות שתחת מעקב צמוד של המדד גם את התוכנית "שיחת היום" שמשודרת ברשת 13 ומגישה לוסי אהריש. התוכנית זינקה היישר למקום השני ברשימת התוכניות שבמעקב, אחרי "רינו צרור" של גלי-צה"ל.

שיעורי הייצוג הגבוהים יחסית בשתי התוכניות הללו רשומים לזכותם של המגישים. שיעור הייצוג ב"שיחת היום" מלמד על חשיבות שילוב עיתונאים מהחברה הערבית גם בעמדות הגשה. שיעור הייצוג ב"רינו צרור" מלמד כי גם עיתונאי יהודי יכול לקחת על עצמו את המשימה להעניק ייצוג הולם יותר לחברה הערבית בישראל.

מדד הייצוג הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, הבודק באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה באופן מתמשך מאז 2016 את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל. (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

מתן ייצוג הולם לחברה הערבית, המונה כ-18% מאזרחי ישראל, אינו רק הצעד ההוגן והמקצועי עבור מערכת עיתונאית המעוניינת לשקף את המציאות הישראלית כהווייתה. ייצוג כזה תורם גם ללכידות החברתית, להורדת מפלס האיבה והקיטוב ולחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

מבט ממוקד על 26 תוכניות האקטואליה המובילות מעלה כי בשידור הציבורי משודרות רוב התוכניות המרכזיות בעלות שיעור הייצוג הגבוה, בעוד השידור המסחרי, ובעיקר קשת 12, מדירים כמעט לחלוטין כחמישית מאזרחי המדינה.

בראש טבלת התוכניות למחצית הראשונה של 2026 ניצבת "רינו צרור", התוכנית שמגיש צרור בגלי-צה"ל, עם שיעור ייצוג של 5.6%. מתוך כ-700 דוברים שהופיעו לאורך ששת החודשים הראשונים של השנה, 39 היו מהחברה הערבית בישראל.

התוכנית של צרור חריגה לטובה גם ביחס לתוכניות אחרות בגלי-צה"ל, ומגיעה לשיעור ייצוג של פי שניים מהתוכנית הבאה של גל"צ בטבלה. לפער הזה משמעות: מערכת עיתונאית של תוכנית בודדת יכולה לקבוע לעצמה סדר עדיפויות שמקדם ייצוג של החברה הערבית גם אם הדבר אינו חלק מהתרבות הארגונית של גוף השידור. כל שצריך הוא להחליט על כך, ולהקדיש למשימה את המאמץ הנדרש.

ב"רינו צרור" בלטו לטובה גם מהבחינה המגדרית. כ-36% מכלל הדוברים מהחברה הערבית היו דוברות, יותר מכל תוכנית אחרת שבמעקב.

במקום השני בטבלת התוכניות ניצבת, כאמור, "שיחת היום" בהגשת לוסי אהריש. בתוכנית, שמשודרת מדי יום בשעה 17:00 ברשת 13, הופיעו במחצית הראשונה של השנה 1240 דוברים, מתוכם 50 היו מהחברה הערבית בישראל, 4%.

מדובר בנתון חריג לתוכנית טלוויזיה המשודרת ברשת 13, שם ממוצע הייצוג עמד על 1.7% בלבד. החריגות מלמדת על חשיבת השילוב של עיתונאים ועיתונאיות מהחברה הערבית בישראל גם בעמדות עריכה והגשה, היכן שנקבע מתווה השידור (ליין אפ) וזהות המרואיינים.

לצד זאת יש לציין כי 9 מתוך 50 ההופעות של דוברים ערבים ב"שיחת היום" היו הופעות של ג'ונתן אלחורי, פעיל הסברה שעמדותיו אינן מייצגות את עמדות הרוב המוחץ של הציבור הערבי בישראל, אם לשפוט לפי דפוסי הצבעתם לכנסת.

במקום השלישי, עם שיעור ייצוג ממוצע של 3.8%, ניצבת "סדר יום" הוותיקה,  בהגשת קרן נויבך, שהוחלפה לאחר כשלושה חודשים ב"קובנוביק" בהגשת עקיבא נוביק ורוני קובן. מתוך כ-890 דוברים ברצועת השידור של כאן ב' לאורך ששת החודשים הראשונים של השנה, 34 היו מהחברה הערבית בישראל.

עם זאת, הנתון הזה מטעה, שכן 32 מהדוברים הערבים הופיעו במהלך החודשים ינואר-מרץ, במסגרת התוכנות האחרונות של "סדר יום", הרצועה שלאורך שנים ארוכות הובילה את טבלאות מדד הייצוג. מספר זה מהווה שיעור ייצוג של כ-7.2%, יותר מכל תוכנית אחרת בחציון.

בחודשים אפריל-יוני, שבהם שודרה "קובנוביק", הופיעו לעומת זאת רק שני דוברים מהחברה הערבית, ובגינם הגיעה רצועת השידור לשיעור ייצוג של כ-0.5% בלבד.

אם מתמקדים בתוכניות הרדיו בלבד ניתן לראות כי כמעט כל התוכניות הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מהממוצע, בהתאם לדפוס שנקבע לאורך רוב שנות המדד.

אחרי "רינו צרור" (5.6%) ו"סדר יום"/"קובנוביק" (3.8%), מופיעות "הבוקר הזה" של כאן ב', בהגשת אריה גולן, שעלתה מ-2% בשנת 2026 ל-3.1%, במחצית הראשונה של השנה הנוכחית; "נכון להבוקר" שמשודרת בגלי-צה"ל אחת לשבוע בהגשת אילנה דיין ועלתה מ-1.4% ל-2.8%; ו"ספי עובדיה ויניר קוזין" של גלי-צה"ל, שירדה בעשירית האחוז ל-1.8%.

מתחת לממוצע התוכניות המרכזיות שבמעקב ניצבת "קלמן ליברמן" של כאן ב', בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן, שעלתה מ-1.1% ל-1.7%; "בנימיני וגואטה" של כאן ב' בהגשת רן בנימיני ויגאל גואטה, שעלתה מ-1.1% ל-1.4%; ו"חמש בערב" של גלי צה"ל, שנותרה כמו בשנה שעברה עם נתון עלוב של 0.8% בלבד. מתוך כאלף דוברים שהופיעו ביומן הערב של תחנת השידור הצבאית, רק שמונה היו מהחברה הערבית.

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מהערוצים היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה העלתה כי גם במחצית הראשונה של 2026 הובילה "חדשות הערב" של כאן 11 על פני שתי המהדורות בערוצים המסחריים.

"חדשות הערב", בהגשת טלי מורנו וטל ברמן ובעריכת מיכאל תמרוב, סיימה את החציון הראשון של 2026 עם שיעור ייצוג ממוצע של 2%. זו עלייה של עשירית האחוז לעומת הנתון שהשיגה ב-2025, אז הספיקו לה 1.9% כדי להתמקם בצמרת הטבלה.

במהדורת החדשות של ערוץ 12, בהגשת יונית לוי ובעריכת יניב הלפגוט, נרשמה עלייה בייצוג. מ-0.4% בלבד בשנת 2025 ל-1.3% בששת החודשים הראשונים של 2026. עם זאת, לאור המרכזיות של המהדורה בתיווך המציאות לחברה בישראל, קשה להפריז בחשיבות הנתון הנמוך.

תוכנית הדגל של חברת החדשות הפופולרית במדינה היא באופן קבוע תוכנית החדשות הנצפית בישראל. למעשה, מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 12 היא אחת התוכניות הנצפות בכלל, גם בהשוואה לתכניות בידור, בוודאי בתקופת מלחמה. ערב אחר ערב מתקבצים מאות אלפי ישראלים לצפות במהדורה של חדשות 12, וערב אחרי ערב המהדורה מעלימה מהקיום כמעט לחלוטין כחמישית מאזרחי המדינה.

האחראים העיקריים לנתונים הנמוכים במיוחד הם המגישה לוי והעורך הלפגוט, להם היכולת הישירה להשפיע על התכנים במהדורה. אולם את השינוי יש לדרוש גם מסמנכ"ל התוכן גיא סודרי, מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר.

זהו אינו רק כישלון ערכי, אלא גם מקצועי. לא יתכן שבחברה שבה כחמישית מהאוכלוסייה ערבית, מהדורת חדשות מרכזית ששואפת לספק לצופיה תמונת עולם מלאה של המקום בו הם חיים, תצליח במשימה עם תת-ייצוג מחפיר שכזה.

למרבה הבושה, המהדורה המרכזית של ערוץ 13, בהגשת אודי סגל ודוריה למפל ובעריכת הדר שיפר, סיימה את החציון הראשון של 2026 עם נתון נמוך עוד יותר – 1.1%. מתוך כ-4,100 דוברים שהופיעו במהדורה רק 44 היו מהחברה הערבית, זאת במהדורת החדשות הנחשבת לליברלית מבין המהדורות המסחריות.

ההדרה החריפה של החברה הערבית מהמהדורה המרכזית של חדשות 13 בולטת לאור העלייה הכללית בשיעור הייצוג של תוכניות החדשות והאקטואליה בערוץ במחצית הראשונה של השנה.

מבין תוכניות הפרה-פריים בטלוויזיה הגיעה "שבע עם אילה חסון" של כאן 11 למקום הראשון בייצוג החברה העברית בישראל, עם 1.8% לעומת 0.7% בשנת 2026. עם זאת, גם במחצית הראשונה של השנה העניקה מערכת התוכנית קול בעיקר לערבים התומכים במדיניות הממשלה הנוכחית, זאת למרות שמרבית אזרחי ישראל הערבים מצביעים למפלגות שמתנגדות לה.

מתוך כ-1,850 דוברים שהופיעו בתוכנית במחצית הראשונה של 2026, 33 היו מהחברה הערבית. מתוך ההופעות של דוברים מהחברה הערבית למעלה ממחצית המקרים היו אלה פעילי הסברה יוסף חדאד (18 הופעות) וג'ונתן אלחורי (4 הופעות), שעמדותיהם אינן מייצגות את מרבית החברה הערבית בישראל. חדאד אף הודיע לאחרונה על הצטרפותו לפוליטיקה כמועמד מטעם מפלגת הימין של עופר וינטר.

כל יתר הדוברים הערבים שהתראיינו ל"שבע עם אילה חסון", כולל חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה ומנסור עבאס, הופיעו במהדורות שהוגשו בידי מחליפיה של חסון.

"אזור בחירה" של רשת 13 בהגשת רביב דרוקר סיימה את החציון הראשון של 2026 עם שיעור ייצוג של 1.5%, עלייה לעומת 0.4% בשנת 2025.

כל יתר תוכניות הפרה-פריים השיגו שיעורים אפסיים: "שש עם עודד בן עמי" של חדשות 12 סיימה עם 0.4%; "חמש בערב עם רפי רשף" שאף היא משודרת בקשת 12 הידרדרה אפילו מהשיעור העלוב שהשיגה בשנת 2025 וסיימה את המחצית הראשונה של השנה עם 0.1%. מתוך כ-1,250 דוברים שהופיעו בתוכנית, רק אחד היה מהחברה הערבית בישראל.

במקום האחרון של הטבלה ניצבת "שבע עם קרן מרציאנו", תוכנית נוספת של חדשות 12, שנקראה בעבר "תוכנית חיסכון" ובהמשך "מהדורה מוקדמת". "שבע עם קרן מרציאנו" הדירה לחלוטין את החברה הערבית משידוריה – הכחדה סימבולית מוחלטת של החברה הערבית בישראל. מתוך כ-1,850 דוברים שהופיעו בתוכנית בששת החודשים הראשונים של השנה, לא נמצא מקום אפילו לאחד מהחברה הערבית.

במילים אחרות, הצופים של תוכניות חדשות 12 בפרה-פריים, שפעמים רבות מגיעות למקומות הראשונים בטבלת הרייטינג היומית ועוקפות את מהדורות החדשות המרכזיות של הערוצים המתחרים, לא נתקלו כמעט כלל בנציג כלשהו של כחמישית מאזרחי המדינה.

בתחתית הטבלה מצטרפת אל "חמש עם רפי רשף" ו"שבע עם קרן מרציאנו" מהדורת השבת של חדשות 13. המהדורה, בהגשת דוריה למפל, הציגה לצופיה לאורך כל המחצית הראשונה של השנה רק דובר אחד מהחברה הערבית, בדיווח חדשותי על אירוע פלילי.

"מדד הייצוג" הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, המתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​​