"שיטת עזור" אינה עובדת, או שנועדה למטרה אחרת מזו המוצהרת. כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "העין השביעית" על הגלישה באתר "וואלה" שבבעלות אלי עזור.
למרות צעדים אגרסיביים להגדלת היקף הפרסומים ב"וואלה", שכללו הטלת מכסות והובילו לעזיבה מאסיבית של עיתונאים, בהיקף הגלישה באתר ניכרה בשנה האחרונה מגמת ירידה, שהשתנתה רק בחודש מרץ על רקע מלחמת איראן 2. מנכ"ל "וואלה" ו"מעריב", גדעון אוזן, מכחיש את הנתונים ואיים על "העין השביעית" בתביעת דיבה. אנו עומדים מאחורי הנתונים.
עזור, שהונו מוערך בכמיליארד שקל, עשה את כספו בעולמות הספורט וההימורים המקוונים ומחזיק כיום בכרבע ממניות מאגר הגז תמר. הוא גם הבעלים של אחת מקבוצות התקשורת הגדולות בישראל, הכוללת את תחנות הרדיו 103FM ו-99FM, ערוצי הספורט של חברת צ'רלטון, העיתונים והאתרים "מעריב" וה"ג'רוזלם פוסט", ואתר "וואלה".
את "מעריב" רכש עזור ב-2014 אחרי שהעיתון, שהיה במשך שנות דור הנפוץ בישראל, הידרדר מפשיטת רגל לפשיטת רגל ונמכר לבסוף בכ-4 מיליון שקל. עזור יישם אז בעיתון מודל של מערכת מצומקת הנשענת במידה רבה על מיחזור תוכן עיתונאי של אחרים והודעות דוברות, קאדר בעלי טורים בעלויות נמוכות ושניים שלושה "טאלנטים" יקרים.
באתר "מעריב", שהפך משמעותי יותר באופן יחסי ככל שמשקלם ומעמדם של העיתונים המודפסים הלך ודעך, "שיטת עזור" היתה קיצונית עוד יותר. לרציונל של ייצור מקסימום תוכן במינימום עלות, התווספו שיקולים של ויראליות והפצה הקשורים באקולוגיה של הרשתות.
מנכ"ל "וואלה" ו"מעריב" גדעון אוזן, בית הדין לעבודה, 14.6.2026 (צילום: אורן פרסיקו)
בסוף יוני 2025 הוכרז כי מנכ"ל "מעריב" גדעון אוזן יהיה גם מנכ"ל "וואלה".
עם כניסתו לתפקיד הביא עמו אוזן תרבות ארגונית אנטי-עיתונאית שאפיינה את אתר "מעריב": כתבים ב"וואלה" נדרשו עוד קודם לכן לעמוד במכסות אייטמים, אך אוזן וסגנו נתי בן משה החריפו את המגמה והגדילו את המכסות גם כשהכמות פגעה באיכות, גם כשהדרישות לא אפשרו לבצע עבודה עיתונאית של ממש.
העיתונאים ב"וואלה" התרעמו והתריעו כי ההנהלה החדשה מדרדרת את האתר, תוך רמיסת העקרונות המקצועיים. בין השאר טענו גם כי העורך הראשי, אור צלקובניק, חסר אונים מול ההנהלה, שעושה במערכת העיתונאית כבשלה (מאז עזב צלקובניק את האתר, והוחלף באילאיל שחר).
הנהלת "וואלה" הודיעה מצידה על תוכנית קיצוצים וכוונה לבטל את הדסקים הנפרדים כדי ליצור דסק אחד אליו ייזרמו ידיעות בכל התחומים.
המנכ"ל אוזן אף הצהיר פומבית בדיון שנערך בבית הדין לעבודה כי הוא רואה לנכון לעקוף את הסמכות העיתונאית ולהורות ישירות לכתבים להגדיל את התפוקה. לדבריו, כיוון שהוא מנהל את "מעריב" במקביל ל"וואלה" הוא יכול להשוות את הביצועים של שני האתרים. "כתב צריך לעשות חמישה אייטמים ביום", הצהיר.
הגדלת מספר הפרסומים של כלי תקשורת על חשבון העבודה העיתונאית, עקיפת הסמכות המערכתית והשלטת שיקולים מסחריים על עבודת המערכת - בעייתיים כמובן בפני עצמם, אלא שגם התירוץ שניתן על-ידי הנהלת "וואלה" לנקיטת צעדים פסולים אלה - מוטל בספק.
בניין מערכת "וואלה" בתל-אביב, אוגוסט 2025 (צילום: אורן פרסיקו)
ההיגיון שעומד לכאורה מאחורי מכסת האייטמים הגבוהה הוא מסחרי, וזו גם הסיבה המוצהרת של המנכ"ל אוזן להתערב בעבודת המערכת. פרסום יותר אייטמים, כך לפי המנכ"ל, יביא לכניסת יותר גולשים, שייחשפו ליותר פרסומות ויגדילו את שורת ההכנסות.
אך נתונים פנימיים של "וואלה" מלמדים כי על אף הדחיפה להגדלת מספר האייטמים, היקף הגלישה לא צמח יחד איתם.
בחודש יוני 2025, לפני כניסתו של אוזן לתפקיד מנכ"ל "וואלה" ועל רקע מלחמת איראן הראשונה, עמד היקף הדפים הנצפים באתר על כ-130 מיליון.
עם תום המערכה באיראן היקף הגלישה באתר ירד, באופן טבעי, אולם הירידה לא היתה חד-פעמית. מאז ועד למרץ 2026 נרשמה ירידה עקבית בהיקף העמודים הנצפים, שהגיע בחודשים נובמבר 2025 עד פברואר 2026 לפחות מ-100 מיליון דפים נצפים בחודש.
בחודש מרץ, עם פרוץ מלחמת איראן 2, הצליח האתר להגדיל שוב את היקף הגלישה בו אל מעל 100 מיליון דפים נצפים, אך בחודשים שלאחר מכן שוב צנח היקף הגלישה אל מתחת לרף ה-100 מיליון דפים נצפים.
במילים אחרות, נראה באופן ברור כי אירועים חיצוניים הם בעלי השפעה מכרעת על היקף הגלישה ב"וואלה". אסטרטגיית מכסות האייטמים, ככל שיש לה השפעה, הרי שהיא בטלה בשישים.
גרזן על מערכת "וואלה"
בהנהלת "וואלה" מכירים בוודאי היטב את הנתונים הללו, ובכל זאת בחרו לנקוט בצעדים בהם נקטו. האם המטרה האמיתית לא היתה זו המוצהרת? הרי גם אם המעבר לשיטת המכסות לא מצליח להעלות את היקף הגלישה באתר, תוצאה אחת הוא לבטח משיג: צמצום בהוצאות השכר של המערכת.
מאמצע 2025, על רקע הטמעת שיטת המכסות וכניסת אוזן לתפקיד, החל גל עזיבה מסיבי של עורכים וכתבים מאתר "וואלה" שנמשך עד היום. בעוזבים, עיתונאים ותיקים ומוכרים, שעלות העסקתם גבוהה יותר משל עיתונאים מתחילים ואלמוניים.
בין היתר עזבו או פוטרו ברק רביד, טל שלו, ביני אשכנזי, דוד רוזנטל, עידו ישעיהו, עמית סלונים, רביב שכטר, דוד ורטהיים, ניר יהב, גיא אלסטר, נדב מנוחין, אבנר שביט, שגיא בן-נון, גיא אלסטר, אורי סלע, ינון בן שושן וליהי שורש. חלק ניכר מהתפקידים שמילאו, נותרו מיותמים.
באופן ראוי לציון, רבים מהעוזבים היו מי שהעזו למחות נגד צעדי ההנהלה. מתוך 23 העובדים שחתמו בדצמבר האחרון על מכתב המחאה נגד מהלכי הנהלת "וואלה", עם דגש על הבוז לעבודה העיתונאית והדרישה למכסות אייטמים, 14 כבר עזבו או הודיעו על עזיבתם, קרוב לשני שליש.
בתוך כך חוסלה לחלוטין בתוך פחות משלושה חודשים מערכת מדור התרבות של "וואלה", אחד המדורים שייחדו את האתר מאז הקמתו. שישה מתוך ששת העיתונאים שעבדו במדור בחודש יוני האחרון כבר עזבו או הודיעו על עזיבתם (סלונים, מנוחין, יהב, ישעיהו, שביט ובן-נון). מאחור נותר עדי גולד, שנכנס לתפקיד עורך המדור לפני שבועות ספורים.
עבור אתר כ"וואלה" מדובר במכה, ולא רק מבחינה תדמיתית. מהנתונים הפנימיים של האתר עולה כי כשני שליש מהדפים שנצפים באתר "וואלה" הם תוצאה של גלישה פנימית, כלומר גולש שמתחיל בעמוד אחד (מן הסתם דף הבית של האתר או האפליקציה) וממשיך משם לגלוש אל ידיעות וכתבות שמעוררות בו עניין.
המשמעות היא שחיסול המדורים שאפיינו את אתר "וואלה", עם כותבים מזוהים וטוריים אישיים, לטובת דסק אחד שמטרתו לייצר כמה שיותר אייטמים, אינו נראה ככזה שהולם את אופי הגלישה באתר.
גם ניתוח זה מצביע על כך ששיטת המכסות וההתערבות בעבודת המערכת אינם הדרך המתאימה להגדלת הגלישה באתר. לעומת זאת, בהנהלת "וואלה" רוצים לחסוך בהוצאות על עיתונאים ולהחליף אותם בטכנאי AI, הם בדרך הנכונה.
בתגובה לפניית "העין השביעית" טען אוזן כי "אין כל קשר בין המספרים שאתה מציג למציאות, המספרים פשוט לא נכונים". עוד הוסיף כי ככל שמספרים אלו יפורסמו, "אנקוט בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותי".