בית המשפט המחוזי הפחית את הפיצוי שחויב לשלם פרופסור למשפטים מהאוניברסיטה העברית לפעיל ימין קיצוני, אותו השווה לנאצי בעקבות מאמר שכתב ובו קרא להרג המוני של ילדים ותינוקות. בתוך כך קבע המחוזי כי לא כל שימוש בביטוי "נאצי" כלפי אדם מהווה לשון הרע המחייבת בפיצוי.

בחודש אוגוסט 2024 פרסם אורי קירשנבום, תושב ההתנחלות יצהר ובעבר סמנכ"ל ארגון הימין הקיצוני חוננו, מאמר באתר המגזרי "סרוגים" תחת הכותרת "דין ג'ית כדין רפיח", לאחר פוגרום שערכו יהודים בכפר הפלסטיני.

במאמר עודד קירשנבום הרג המוני של חפים מפשע, כולל תינוקות וילדים. כך כתב קירשנבום בחיוב על "אנשים שמפהקים, שלא לומר מחייכים, למראה גופות ילדים עזתים שנהרגו בהפגזות בעזה", לעג למי שחושבים כיצד "נמנעים מפגיעה באוכלוסייה החפה מפשע בעזה" ודיבר בזכות "קונצנזוס ישראלי, כמעט מקיר לקיר, להשמיד להרוג ולאבד המוני עזתים, הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם" שהתקיים לטענתו לזמן קצר אחרי טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

לדבריו "צה"ל הפציץ תקופה מסוימת בעזה בצורה כמעט חסרת הבחנה בניינים ורבי קומות, בידיעה מוחלטת שייהרגו המוני ילדים ואמהות", וכך הוא צריך לעשות גם בגדה המערבית ביישובים הפלסטינים, "ג'נין ובטול כרם, בחברון ובשכם".

"הפתרון היעיל היחידי נגד הטרור הפלסטיני הרצחני הוא הרתעה כואבת וקיצונית של האוכלוסייה התומכת שלו", כתב קירשנבום. לדבריו, "חיסול מחבלים כשהוא בא לבד הוא כמעט חסר משמעות. אם אלו שמגדלים את המחבלים וקוראים כיכרות על שמם לא ירגישו את נחת זרועם של היהודים – הם יגדלו מהר מאוד את המחליפים של המחבלים שחיסלנו אתמול באיזה מבצע מודיעיני מזהיר".

עוד הוסיף קירשנבום וכתב בחיוב על מי שלוקחים את החוק לידיהם ומבצעים פיגועי טרור נגד פלסטינים, זאת, יממה אחרי שעשרות פעילי ימין קיצוני הגיעו לג'ת, כפר פלסטיני ליד שכם, התפרעו, הרגו את רשיד סדה ופצעו קשה פלסטיני נוסף, והציתו מבנים וכלי רכב.

אלון הראל, פרופ' למשפטים מן האוניברסיטה העברית, שיתף בפייסבוק את המאמר של קירשנבום והוסיף את המילים הבאות:

"תלמידו הנאמן של מר אלפרד רוזנברג העונה לשם אורי קירשנבום יצהר קורא למעשי רצח של ילדים. אין ככל הנראה גבול לשפלות הברברית של חסידי החמאס היהודי. נראה שיש כעת תחרות קשה בין תומכי החמאס היהודיים מי יצליח לאמץ מהר יותר את האידאולוגיה הנאצית. המערכת המשפטית ככל הנראה לא מסוגלת לרסן את החמאסניקים היהודיים המרעילים את מדינת ישראל. אולי נאשפז את המלומד בשדה תימן? האם מעשה סדום בעכוזו של מר קירשנבום יסייע לו להשתחרר מן התאווה הפרברטית לרצוח ילדים? אתמהה".

בעקבות דברים אלה הגיש קירשנבום תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים ודרש פיצוי בסך 30 אלף שקלים בגין פרסום לשון הרע והטרדה מינית.

הראל טען כי בסך הכל הביע דעה על מחבר המאמר ועל כן עומדת לו הגנת תום הלב. עוד טען כי עומדת לו גם הגנת אמת בפרסום וכי ההערות שפרסם בפייסבוק הן בעלות אופי פוליטי ולא מיני ועל כן אין מקום לקבל את הטענות להטרדה מינית.

השופטת חגית פלאוט-באב"ד קיבלה את טענות ההגנה בדבר ההטרדה המינית אך קיבלה את טענות התביעה ביחס לפרסום לשון הרע ועל כן חייבה את הראל לפצות את קירשנבום ב-20 אלף שקלים, ועוד 500 שקלים עבור הוצאות משפט.

עידוד גזענות וטרור

לפני כשלושה חודשים הגיש הראל, באמצעות עורכי הדין יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, בקשת רשות ערעור על פסק דינה של השופטת פלאוט-באב"ד.

"בית המשפט לא בחן את תוכן מאמרו של המשיב ולא בחן האם, כטענת המבקש, מאמרו של המשיב יש בו משום תמיכה בטרור, קריאה לפשעי מלחמה ועידוד פוגרומים בפלסטינים", הדגיש הראל בערעורו.

לפי הראל, חיובו "בפיצויים בגין פרסומו, ללא התייחסות לקריאת המשיב [קירשנבום] להרוג חפים מפשע ולבצע פשעי מלחמה, ללא התייחסות לתמיכה שהביע בטרור של יהודים נגד פלסטינים וללא מילה של גינוי או ביקורת כלפי דבריו הבזויים של המשיב, יש בה כדי לצנן באופן פסול דברי גנאי והתייחסות בוטה כלפי מי שמתבטא בגזענות או תומך בטרור".

קירשנבום השיב, באמצעות עו"ד נתנאל רום, כי יש לדחות את הבקשה ולהותיר את פסק דינה של השופטת פלאוט-באב"ד על כנו. קירשנבאום הפנה לפסק הדין בתביעה שהגיש לפני כ-20 שנה איתמר בן גביר נגד אמנון דנקנר, פסק דין שקבע את ההלכה לפיה מי שיכנה אדם "נאצי" לא יהנה מההגנות שבחוק איסור לשון הרע.

עוד טען קירשנבום בתשובה לערעור כי הוא "אינו גזען" וכי בדבריו "אין גרם אחד של תמיכה בטרור או קריאה לאלימות". לפי קירשנבום, הוא "ביסס את דבריו על ניתוח מאפייניה של החברה הפלסטינית ביו"ש, לא מנקודת מוצא אתנית – כפי שעשו הנאצים ימח שמם וזכרם - אלא להבדיל בהתבסס על פרסומים גלויים, סקרי עומק והכרות יומיומית עם השטח".

סגנון פוגעני

השופטת תמר בר-אשר מבית המשפט המחוזי בירושלים החליטה לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בו, ולבסוף קיבלה את חלקו.

"ככלל, מקובלת עליי טענת המבקש [הראל, א"פ] כי אין בעצם השימוש בביטוי 'נאצי' ודומיו בהכרח משום לשון הרע", כתבה השופטת בר-אשר.

"אכן, לא אחת נמתחה ביקורת קשה ומוצדקת על עצם השימוש בביטוי 'נאצי' ודומיו ואף נקבע כי  ככלל, יש בשימוש בביטוי זה משום לשון הרע (עניין בן גביר). עם זאת, גם נקבע לעניין ביטויים אלו כי לא יהיה זה נכון לקבוע קביעה גורפת כי השימוש בהם אסור או כי עצם השימוש בהם שולל את הגנת תום הלב. שכן, לא מן הנמנע כי הגבלת השימוש בביטוי זה וקביעה כי כל שימוש בו עולה כדי לשון הרע, תשלול את האפשרות לקיים דיון ציבורי בתופעות דומות".

לפי השופטת בר-אשר, באותה מידה אין גם לאסור איסור גורף על השוואה של אדם לטרוריסט בארגון חמאס.

ואולם, מדגישה השופטת, הראל לא הסתפק בהשוואה זו והתביעה של קירשנבום לא עסקה בביטויים אלה בלבד.

"התביעה כוונה כלפי צבר הדברים, הבוטות שבה נכתבו, סגנונם הפוגעני שאותו כינה המשיב 'ביב שופכין' וכן בהשוואתו אל הגדולים שבשונאי ישראל הנאצים ואל הוגי האידאולוגיה הנאצית, תוך אמירות כי המשיב הוא 'חסיד חמאס', 'תומך חמאס', בעל 'תאווה פרברטית לרצוח ילדים' וכדומה", כתבה השופטת.

גם אם מדובר בהבעת דעה, פוסקת השופטת בר-אשר, הרי שדבריו של הראל חרגו מתחום הסביר בשל "הבוטות המוגזמת החוזרת על עצמה".

למרות זאת, מצאה לנכון השופטת בר-אשר להתערב בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות ולהפחית מעט את הפיצויים שבהם חויב הראל, וזאת בשל תוכן מאמרו של קירשנבום.

"בענייננו לא ניתן להתעלם ממאמרו של המשיב, מתוכנו ומהביקורות הקשות והרבות שהוטחו כלפיו", כתבה השופטת, והפחיתה את סכום הפיצוי ב-20 אלף שקלים ל-8,000 שקלים בלבד.

32578-05-25
4934-05-26

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 472KB)