שיעור הנשים בקרב הדוברים מהחברה הערבית בישראל עלה במחצית הראשונה של 2026 בעוד שיעור המומחים מקרב הדוברים ירד, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. עוד מתברר כי לצד פעיל ההסברה יוסף חדאד דרך כוכבו של פעיל הסברה נוסף, ג'ונתן אלחורי.

השניים, שעמדותיהם אינן מייצגות את עמדות מרבית החברה הערבית בישראל, אם לשפוט לפי דפוסי הצבעתם בבחירות, הופיעו יחדיו 86 פעמים, כשליש מכלל המומחים הערבים שהופיעו בחמשת הערוצים המרכזיים.

מדד הייצוג הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, הבודק באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה באופן מתמשך מאז 2016 את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

לצד בדיקת מספר הדוברים הערבים בשידורי האקטואליה המרכזיים, מדד הייצוג בוחן גם כמה מהדוברים הערבים מתראיינים על רקע מומחיותם בתחום מסוים ולא רק משום היותם ערבים.

האם הדוברים קיבלו זכות ביטוי בשל תחום התמחותם או בלי קשר לכך? האם התראיינו כרופאים, זמרים והיסטוריונים, או מפני שקרוב משפחתם נרצח, למשל? כשאדם מתראיין כמומחה, הוא יוצג באופן טבעי באור חיובי.

מבט ארוך טווח על שיעורי ייצוג המומחים מקרב כלל הדוברים של החברה הערבית בתקשורת הישראלית מלמד כי דווקא בשנות השיא של הייצוג (2021-2022), בתקופת כהונתה של ממשלה בשיתוף מפלגת רע"מ, חלה ירידה בשיעור המומחים מבין כלל הדוברים.

בשנים 2024-2025, על רקע המלחמות בעזה, לבנון ואיראן, והירידה החדה בשיעור הייצוג של החברה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות בתקשורת בשפה העברית, חלה דווקא עלייה דרמטית בשיעור המומחים.

אחד ההסברים לכך טמון בעלייתם של אנשי הסברה מהחברה הערבית, שתומכים במדיניות הממשלה בניגוד מוחלט למרבית אזרחי המדינה הערבים, ואשר הפכו פופולריים במיוחד בשנות המלחמה, כשקצה הסבלנות בציבור היהודי לאזרחים ערבים שמתנגדים למדיניות המשך המלחמה. בשנים 2024-2025 בלט פעיל ההסברה יוסף חדאד. במחצית הראשונה של 2026 עקף אותו פעיל ההסברה ג'ונתן אלחורי.

אלחורי הופיע 48 פעמים בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים בישראל בששת החודשים הראשונים של השנה. כמעט כל הופעתיו היו בכאן 11 וברשת 13, כשברשת 13 הופיע בעיקר בתוכנית של לוסי אהריש "שיחת היום".

חדאד, שלאחרונה הודיע על הצטרפותו לפוליטיקה כמועמד מטעם מפלגת הימין של עופר וינטר, הופיע 38 פעמים במחצית הפותחת של השנה, כולם למעט שתי הופעות היו גם הן בכאן 11 ורשת 13. גם בערוצים עצמם היו לחדאד במות מועדפות. בכאן 11, שם הופיע 25 פעמים, בלט בעיקר בתוכניתה של אילה חסון. ברשת 13 הופיע בעיקר בתוכנית "הצינור" בהגשת גיא לרר.

יחדיו הופיעו אלחורי וחדאד 86 פעמים, כ-33% מכלל הופעות המומחים הערבים במחצית הראשונה של השנה, שעמד על 254. לפי נתוני חברת יפעת מחקרי מדיה, נוכחותם של מומחים בלטה באייטמים שעסקו במלחמה ובפשיעה בחברה הערבית.

בעוד סך ההופעות של דוברים מהחברה הערבית רשם עלייה במחצית הראשונה של 2026, שיעור המומחים מקרב הדוברים ירד מעט ועמד על 21%.

חלוקה לכלי תקשורת מעלה כי כאן 11 מובילה בהצגת מומחים מהחברה הערבית, כשאחריה רשת 13, קשת 12, כאן ב' וגל"צ.

עם זאת, גם כאן היתה להופעות המרובות של  אלחורי וחדאד השפעה מכרעת. בניכוי הופעותיהם של שני המסבירנים מהחברה הערבית בישראל עולה קשת 12 למקום הראשון בייצוג מומחים, משום ששיעור המומחים בערוץ זה נותר 26%. רשת 13, לעומת זאת, יורדת למקום השני עם 18% ואילו כאן 11 צונחת למקום השלישי עם 15% בלבד, פחות ממחצית שיעור המומחים בחישוב שכלל את אלחורי וחדאד.

שיעור הייצוג הכללי של מומחים, בנטרול הפעותיהם של אלחורי וחדאד, עומד על 15% בלבד.

מדד הייצוג מודד גם את שיעור ההופעות של נשים ערביות. שיעור הנשים באוכלוסייה הערבית עומד על כ-50%, אולם בתקשורת הישראלית הן כמעט ולא מקבלות ביטוי. במחצית הראשונה של 2026 נרשמה עלייה בשיעור הנשים מתוך כלל הדוברים הערבים, וזאת אחרי שפל חסר תקדים בשנת 2025, אולם המספרים נותרו נמוכים להחריד.

בשנת 2016 רק 13.5% מכלל הדוברים הערבים בתקשורת הישראלית בעברית היו נשים, בשנת 2017 עלה הנתון ל-18.2%, ובשנת 2018 כבר כ-19.5% מהדוברים היו נשים. בשנת 2019, כ-20.8% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בכלי התקשורת המרכזיים היו נשים אך ב-2020 ירד המספר לכ-16.9% בלבד.

בשנת 2021 שוב התהפכה המגמה כך ש-19.6% מכלל הדוברים הערבים היו נשים, בשנת 2022 רק 17.9% מכלל הדוברים הערבים היו נשים, ב-2023 עמד שיעור הנשים על 15.2% מתוך כלל הדוברים הערבים, בשנת 2024 15.4% מכלל הדוברים היו נשים ואילו בשנת 2025 רק 11.8% מכלל הדוברים הערבים היו דוברות.

במחצית הראשונה של 2026, מתוך 1226 דוברים מהחברה הערבית, 200 היו נשים, 16%.

הדוברת הערבייה הבולטת ביותר היתה לוסי אהריש (שנספרה לצורך בדיקה ממוקדת זו רק כשהופיעה כאורחת, ולא כמגישה). הופעותיה באו בחלקם הגדול בעקבות התגובות לדברים שאמרה בתוכניתה לעידוד הצבעת אזרחים ערבים בבחירות לכנסת, תגובות שכללו איומים והטרדות מטעם תומכי הממשלה.

מלבד אהריש ראויה לציון מרים יונס, שהופיעה כמומחית ללבנון ולעולם הערבי, ועו"ד ראויה חנדקלו, מנכ"לית אילאף - המרכז לקידום ביטחון בחברה הערבית - ולשעבר הפרויקטורית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, שהופעותיה באו בקשר לסיקור הפשע המאורגן בחברה הערבית וקורבנותיו.

מבין התוכניות המובילות בייצוג החברה הערבית בישראל בלטה בייצוג נשים ערביות התוכנית "רינו צרור" של גלי-צה"ל. 14 מתוך 39 דוברים מהחברה הערבית שהופיעו בתוכנית במחצית הראשונה של 2026 היו נשים, כ-36%.

חלוקה לבמות מעלה כי בניגוד לשיעור הייצוג הכללי, בכל הקשור לייצוג נשים לא ניתן למצוא דפוס פעולה שמפריד בין השידור הציבורי למסחרי. תחנת השידור הצבאית גלי-צה"ל אמנם מובילה בשיעור הייצוג בפער ניכר, אולם קשת 12 מגיעה למקום השני ואילו כאן 11 למקום האחרון.

סיכומו של עניין: גם בששת החודשים הראשונים של 2026 סבלו נשים ערביות מהדרה כפולה, הן כנשים והן כערביות. מתוך כ-80 אלף דוברים שהופיעו בתוכניות האקטואליה של כאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, רשת 13 וקשת 12 במהלך המחצית הראשונה של השנה, רק 200 היו נשים ערביות, כלומר כ-0.25% בלבד. חלקן של נשים ערביות בקרב אזרחי מדינת ישראל, נזכיר, עומד על כ-9%.

* * *

מדד הייצוג הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, הבודק באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה באופן מתמשך מאז 2016 את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

"מדד הייצוג" הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, המתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​​