בתקשורת הישראלית העניקו במה נרחבת לטיעונים בעד פסילת סמי אבו שחאדה, יו"ר בל"ד, אך בכל הקשור לפסילת ח"כ עופר כסיף (חד"ש) כמו גם הרשימה המשותפת ורע"מ, העדיפו בתקשורת להעניק את מירב הבמה לטיעונים נגד פסילתם, כך עולה מבדיקה ממוקדת של מדד הייצוג.

המדד, מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, מתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​​ ובוחן את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות חדשות ואקטואליה.

לקראת הבחירות הכלליות לכנסת ה-26 נפל דבר בדמוקרטיה הישראלית: לראשונה אי-פעם הכריעה ועדת הבחירות המרכזית על פסילת כל המפלגות הערביות (בג"ץ אישר את מועמדות הרשימה המשותפת, רע"מ וח"כ כסיף אך אבו שחאדה הסיר את מועמדותו לאחר שהשופטים התריעו כי יתכן ויאשרו את הפסילה).

כפי שדווח כאן לפני כמה ימים, בתקשורת הישראלית העדיפו לדבר על כך בעיקר עם מרואיינים יהודים, אולם בדיקת תוכן הדיווחים מעלה כי הטיעונים שהובילו את השיח התקשורתי בערוצי השידורי המרכזיים הלמו באופן מדויק את הנטייה של בג"ץ.

הבדיקה כללה את תחנות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל וערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי), והיא התמקדה בתקופה שבין ה-22.9 ועד ה-3.10.

בשני ימי האירועים המרכזיים נבדקו השידורים לאורך כל היממה – ב-23.9, אז דנה ועדת הבחירות המרכזית בעתירות לפסילת המועמדים והרשימות והחליטה כי אין מקום בכנסת לנציגי החברה הערבית; וב-1.10, אז דן העליון בהחלטות ועדת הבחירות. בימים שלפני ואחרי שני האירועים המרכזיים התמצתה הבדיקה בשעות השיא ברדיו (7:00-11:00 ו-16:00-18:00) ובטלוויזיה (18:00-21:30).

העילה לפסילתו של שחאדה היתה מאמר בודד שכתב יום אחרי טבח ה-7.10. שחאדה טען בין היתר כי במאמר לא התכוון להביע תמיכה בטרור או במאבק מזוין נגד ישראל, כי לא היה מודע לממדי הטבח בעת הכתיבה וכי גינה את מעשי הטבח שביצע חמאס. שחאדה, ואחרים, טענו גם כי הפסילה אינה דמוקרטית ואף גזענית.

טיעונים אלו כמעט ולא קיבלו במה בתקשורת הישראלית המרכזית.

לפי ממצאי הבדיקה, מתוך כלל האייטמים שעסקו בפסילת שאחדה תוך מתן ביטוי לטיעונים בעד או נגד פסילתו (102), כ-72% כללו טיעונים בעד הפסילה של יו"ר בל"ד ורק 18% כללו טיעונים נגד פסילתו.

ב-56 אייטמים נטען כי יש לפסול את מועמדותו בשל תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור, על רקע המאמר שפרסם בסמוך לאחר טבח ה-7.10. ב-12 אייטמים נטען כי החומרה היא בעיתוי פרסום המאמר, ולא רק בתוכנו. מנגד, ב-14 אייטמים נטען כי אין לאשר את פסילתו בשל הגינוי שהביע לטבח והתנערותו מאלימות. בארבעה אייטמים נטען כי דבריו היו ביקורת לגיטימית ורק בשני אייטמים נטען כי אין תשתית ראייתית או בסיס משפטי המצדיקים את הפסילה.

מתוך כלל האייטמים שעסקו בפסילת כסיף תוך מתן ביטוי לטיעונים בעד או נגד פסילתו (22), כ-32% כללו טיעונים בעד פסילתו ו-68% כללו טיעונים נגד פסילתו.

חלק הארי של הטיעונים נגד הפסילה התמקד במניע הפוליטי של הבקשה. בעד הפסילה בלט הטיעון כי כסיף שולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

מתוך כלל האייטמים שעסקו בפסילת רע"מ תוך מתן ביטוי לטיעונים בעד או נגד פסילת הרשימה (24), כ-29% כללו טיעונים בעד פסילתה ו-71% כללו טיעונים נגד.

במקרה של רע"מ, כמו אצל כסיף, בלט הטיעון בדבר המניע הפוליטי של הבקשה, לצד טענה כי הפסילה תפגע בזכות הציבור הערבי לבחור ולהיבחר. בעד הפסילה בלט גם כאן הטיעון כי הרשימה שוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מי שזכתה לתמיכה הגדולה ביותר בדיווחים על פסילתה היתה הרשימה המשותפת. מתוך כלל האייטמים שעסקו בפסילת הרשימה המשותפת תוך מתן ביטוי לטיעונים בעד או נגד פסילתה (19), כ-21% כללו טיעונים בעד הפסילה ו-79% כללו טיעונים נגד.

נגד הפסילה נטען בעיקר כי זו נובעת מגזענות והדרה ותפגע בזכות של הציבור הערבי לבחור ולהיבחר. בעד הפסילה בלט הטיעון לפיו המפלגה סירבה לתמוך בחיסול חמאס כיעד מרכזי אחרי ה-7.10.

"הייצוג החסר של דוברים ערבים בנושא שהוא כה מהותי עבור החברה הערבית, מוביל גם למסגור בעייתי – והדבר בולט במיוחד ביחס לפסילתו של סאמי אבו שחאדה", מסרה הדיל עזאם ג'לאג'ל, מנהלת שותפה במחלקה הציבורית בסיכוי-אופוק:

"הסנטימנט השלילי שאפיין את מרבית הדיונים על פסילתו של אבו שחאדה הולך יד ביד עם השתקת הקול שלו עצמו. נתוני הסקירה מראים כי ברוב המכריע של הדיונים בנושא הפסילה, משדרי האקטואליה לא טרחו אפילו להביא קטע מוקלט שלו מהדיונים בבית המשפט; יתרה מכך, גם בשני המקרים הבודדים שבהם המערכות טרחו לקיים איתו ראיון של ממש, היחס כלפיו היה אדנותי וכלל דרישה חוזרת ל'גינוי' או לחלופין, הבעת 'מחילה' מיושבי האולפנים – משל מדובר היה בטריבונל שופט ולא במשדר אקטואליה.

"אנו עדים לתופעה שבה התקשורת שוכחת את מקומה כגוף ביקורתי עצמאי ומיישרת קו עם הלך הרוח הציבורי. בימים שבהם הקונצנזוס מתגבש סביב אלמנטים של עליונות יהודית והדרת ערבים, יישור הקו הזה מהווה סממן מדאיג נוסף בנוגע לעצמאותה ולמקצועיותה של התקשורת בישראל".

* * *

מדד הייצוג הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, הבודק באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה באופן מתמשך מאז 2016 את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

"מדד הייצוג" הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, המתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​​