הלל ביטון-רוזן, שמוגדר בערוץ 14 כ"כתב צבאי", ישלם 80 אלף שקל הוצאות משפט לארגון "מחאת ההייטק" ופעיל המחאה רועי נוימן, בגין תביעת דיבה שהגיש ונדחתה.

ביוני 2023 רתם ערוץ 14 פיגוע קטלני בגבול הדרום כדי לקדם עמדה המתנגדת לשירות קרבי של נשים, זאת תוך שדנו בערוץ במרומז באפשרות כי חייל וחיילת שנהרגו על ידי שוטר מצרי היו עסוקים זה בזו במקום בשמירה.

במסגרת התוכנית "ארבע" בהגשת בועז גולן, המשודרת בערוץ 14, פנה גולן לביטון-רוזן ושאל אותו האם בשירותו הצבאי אירע ששמר במשמרת שארכה 12 שעות. הכתב השיב בשלילה ומיד לאחר מכן נשמעו חילופי הדברים הבאים:

ביטון-רוזן: "בוא, גם את זה צריך לשים על השולחן. לוחם ולוחמת לבד, 12 שעות בלילה".

גולן: "בבוטקה מטר על מטר, אני יודע כמה".

ביטון-רוזן: "מראש יש פה טעם לפגם, אם כבר בחרתם לשים שם גדוד מעורב…".

גולן: "אין פה טעם לפגם, יש פה חוסר מקצועיות, יש פה זלזול בערכי הצבא, יש פה אג'נדות שמאל מטורפות ואנחנו פשוט פוחדים להגיד את זה…".

ביטון-רוזן: "אני לא מפחד".

גולן: "יש פה פגיעה בחיילים".

ביטון-רוזן: "זה חוסר אחריות. מאיפה זה מגיע. מאיפה נולד הדבר הזה? ונגיד שיהיו שני גברים או שני נשים, 12 שעות לבד?!".

בעקבות שידור הדיאלוג שלעיל והפצתו ברשתות החברתיות התעוררה סערה ציבורית. אחת הביקורות החריפות על הדיאלוג בערוץ 14 הופיעה בחשבון הטוויטר של מחאת ההייטקיסטים, אחד הגופים הנאבקים בחוקי ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו.

שם, תחת הכיתוב "אין תחתית שערוץ 14 לא יגרדו. ליבנו עם משפחות וקרובי הנופלים", הופיע סרטון ובו בין השאר קטעים מהדיון באולפן ערוץ 14. בסרטון נטען כי בערוץ מפיצים "רמיזות מחליאות" כדי למנוע שירות של נשים וגברים ביחד. "ככה בדיוק נראית מכונת רעל", נכתב בסיום הסרטון.

בחודש אוגוסט 2023 הגיש ביטון-רוזן באמצעות עו"ד גיא צברי תביעה בסך 280 אלף שקלים נגד "הייטק למען הדמוקרטיה", חברה לתועלת הציבור שמארגנת את "מחאת ההייטקיסטים", וכן נגד רועי נוימן, דובר המייעץ לארגוני המחאה נגד ההפיכה המשטרית בישראל, שהפיץ גם הוא את הסרטון (בהמשך הופחת סכום התביעה ל-140 אלף שקלים).

לפי התביעה, הצגת תמונת פניו של ביטון-רוזן, לצד הכיתוב: 'ככה נראית מכונת רעל' היא מעשה קיצוני ומכוער, שכל תכליתו היא ביזוי התובע ועשייתו מטרה לשנאה ולבוז".

בכתב הגנה מטעם "הייטק למען הדמוקרטיה", שהוגש באמצעות עורכי-הדין יוסי עבאדי וליאור מדוצקי, נטען כי ביטון-רוזן הוא האחראי הבלעדי לפגיעה בשמו הטוב. "אף עיתונאי נוסף זולת גולן ומגל לא קשר בין היות הגדוד מעורב למותם של החיילים. ולא בכדי רק התובע הפך מושא לביזוי בגין דבריו השערורייתיים", נטען.

בכתב הגנה נפרד, שהוגש על-ידי נוימן באמצעות עורכי-הדין אוהד רוזן, נתן שוורצמן ועידן סגר, נטען כי מדובר ב"תביעת השתקה" שלקבלתה "עשויות להיות השלכות הרות אסון על חופש הביטוי". לפי נוימן, הפרסום שלו הוא "ביקורת לגיטימית על אנשי תקשורת, אשר אין לראות בה לשון הרע".

"הפרקטיקה של הגשתה של תביעה כשבצדה סכום מופרך, מייצרת אפקט מצנן כלפי ביטויים לגיטימיים", הוסיף נוימן. "אין זה נכון להפוך את בתי המשפט לזירת התגוששות בין אזרחים המבקשים לפרסם בסבירות ובתום לב את ביקורתם הלגיטימית על התקשורת, לבין מושא הביקורת. הדברים יפים אף ביתר שאת כאשר המלל בציוץ עצמו של הנתבע כלל לא כלל ביקורת על התובע, ואף לא הזכיר אותו בשמו".

השופט טל חבקין דחה את התביעה וחייב את ביטון-רוזן בהוצאות כבדות.

לפי פסק הדין, הביטויים "כתב" (כשהגרשיים במקור), "מכונת הרעל", "בערוץ 14 לא אוהבים שנשים וגברים משרתים יחד"; "אז הם מפיצים רמיזות מחליאות על הפיגוע בגבול מצרים" ו"פעילי תעמולה" הם בגדר הבעת דעה, ועל כן חוסים תחת ההגנות בחוק איסור לשון הרע.

"אף שהדברים נאמרו בלשון ביקורתית, נחרצת ונוקבת, האדם הסביר והמיודע השומע אותם יבינם כהבעת דעה", נכתב בפסק הדין. "האמור בסרטון הוא תגובה לדברים שאמר התובע כביקורת על כך שצה"ל הציב יחד חייל וחיילת במוצב אחד, במשימת שמירה רבת שעות, ועל 'מה שיכול לקרות' במצב כזה".

השופט חבקין מדגיש כי מצפייה בסרטון ברור כי הדברים של ביטון-רוזן נאמרו "בהקשר מגדרי, על רקע חשש שהמגדר השונה של חייל וחיילת – גבר ואישה – עלול להשפיע על תפקודם בביצוע המשימה".

לפי השופט האינטונציה של ביטון רוזן ובייחוד המילה "בוא", מעלה כי הדברים נאמרו בהקשר מגדרי. יחד עם העובדה כי הנתבעים הם יריבים פוליטיים של ערוץ 14 וכי הפרסום נעשה על רקע פולמוס בעניין שירות מעורב של גברים ונשים, ברור מההקשר הרחב שגם אם הפרסום נגד ביטון-רוזן כלל אמירות שנאמרו באופן נחרץ וכעובדה, הן יובנו כהבעת דעה.

אשר לביטויים "מכונת הרעל" ו"פעילי תעמולה", הרי שגם הם נאמרו כהבעת דעה, קובע השופט. "האדם הסביר מבין שהמבקרים החריפים של ערוץ 14 מביעים דעה על פעילותו, ועל פעילות התובע (שהוצג ככתב) אשר מביע את דעותיו במסגרת הערוץ ו'נצבע' כמייצג דעות מסוימות", נפסק. "[...] הביטוי 'מכונת הרעל' הוא מטאפורה המשמשת ביקורת נוקבת על שיטת הפעולה הנטענת של הערוץ".

גם הביטוי "צריך להתקלח אחרי הסרטון הזה", קובע השופט, הוא "מטאפורה המבטאת דעה", אמנם דעה "שלילית ונחרצת", אך עדיין דעה. אשר לביטוי "כתב" בגרשיים, לפי השופט "ספק אם הוא עולה כדי לשון הרע ובכל מקרה מדובר בהבעת דעה לגבי השאלה אם הנתבע פועל כעיתונאי המחויב לאמות המידה שחלות על עיתונאים".

ביטון-רוזן טען כי הפרסום לא נעשה בתום לב שכן הוא לא כלל את דבריו בסיום השיחה עם גולן שבהם סייג וטען כי הבעייתיות קיימת גם אם היו אלה "שני גברים או שני נשים".

גם את זאת דחה השופט. "אין בידי לקבוע כי גורם המבקש לבקר אותו על דבריו נדרש להציג גם את האמירה המתקנת", פסק. "בהקשר זה יש חשיבות להקשר הדברים כמכלול, על רקע התופעה המוכרת של פרסום אמירה חריפה – היוצרת אפקט עוצמתי – וחזרה של הדובר מדבריו לאחר מכן".

לפי השופט חבקין, "פרשן, עיתונאי או כתב הבוחר לדבר בשידור חי נדרש להיות ער לאופן שבו דבריו יובנו וייתפסו, ואת הנעשה בהקשר זה אין להשיב. ביקורת המושמעת על דברים שנאמרים בשידור חי באה בגדר חופש הביטוי בעניינים הנוגעים לציבור, נתפסת בענייננו כהבעת דעה, וזוכה להגנה. אין לומר כי חלה על המבקר – במסגרת שיח ביקורתי – חובה להציג את 'התיקון', 'ההבהרה' או את התמונה המלאה, כפי שעיתונאי מחויב לעשות לצורך עמידה בתנאי הגנת  העיתונאות האחראית".

לפני סיום העיר השופט חבקין כי גם אם התביעה היתה מתקבלת, הרי שהסכום שהיה נפסק לזכות ביטון רוזן היה "קטן משמעותית מזה שתבע". לפי השופט, "סביר שסכום הפיצוי לא היה 'ממצה את הדין' כדי שלא ליצור אפקט מצנן מפני
השמעת ביקורת בנושאים האמורים על רקע חשיבות השיח בדמוקרטיה ליברלית".

השופט הוסיף בהקשר זה כי " הואיל ועלויות ההתדיינות הן גבוהות בהליכים שנסבים על התבטאויות מסוג זה, יוצא שהתביעה הייתה יותר נדחית ממתקבלת. בהינתן שחלף זמן כה רב מאז הפרסום, ועל רקע אופיו, דומה שאין תועלת בניהול תובענה כספית כפי שנעשה כאן. שיקול זה נוסף למערך השיקולים האמור ותומך במסקנה שהזירה המתאימה להתמודד עם ביקורת מהסוג הנדון היא הזירה התקשורתית ולא בית המשפט".

השופט חבקין חייב את ביטון-רוזן לשלם הוצאות בסך 40 אלף שקלים לחברת "הייטק למען הדמוקרטיה" ו-40 אלף שקלים נוספים לנוימן.

בעקבות פסק הדין פתח ביטון-רוזן בקמפיין מימון המונים בשאיפה לגייס 250 אלף שקלים, לדבריו, כדי להגיש ערעור על החלטת השופט חבקין.

54587-08-23

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 469KB)

​

עוד על הלל ביטון רוזן נגד מחאת ההייטקיסטים