בערוץ 14 סיקרו את חידוש הזרמת הסיוע ההומניטרי לעזה תוך הכחשת עצם קיומו של משבר ברצועה ומתן במה נרחבת לדוברים שהתנגדו להכנסת כל סיוע שהוא לתושביה, כך עולה מבדיקה מיוחדת שנערכה במסגרת "מדד הייצוג".

מדד הייצוג הוא מיזם מתמשך מאז 2016 בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, הבודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בסוף חודש מאי, אחרי כחודשיים שבהם לא הורשתה אף משאית סיוע להיכנס לרצועה, החלה מחדש חלוקת סיוע בכמה מרכזים שהופעלו על ידי ארגון GHF. ההשקה עוררה דיון ער בתקשורת הישראלית והעולמית.

הבדיקה של "מדד הייצוג" את סיקור האירוע בתקשורת הישראלית המרכזית העלתה כי באף כלי תקשורת לא ניתנה זכות דיבור למרואיין מהחברה הערבית בישראל, וכי פחות מחמישית מהאייטמים והדיווחים על חידוש הסיוע ההומניטרי פורסמו בהקשר של המשבר ההומניטרי עצמו.

גם נתוני ערוץ 14 נמדדו במסגרת הבדיקה, אולם לא נכללו בשקלול הכללי של הנתונים משום שלא מדובר בכלי תקשורת עיתונאי. בשונה מהערוץ הציבורי כאן 11 ומהערוצים המסחריים קשת 12 ורשת 13, ערוץ 14, שבבעלות המיליארדר החרדי יצחק מירילשוילי, הוא ערוץ תעמולה מובהק בשירות פוליטיקאי אחד - ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך השנים, בעוד הערוץ הפיץ את תעמולת ראש הממשלה, לצד הסתה, תיאוריות קשר וחדשות כזב, פעלה ממשלת נתניהו כדי לסייע לו מבחינה כלכלית.

הערוץ גם בולט לרעה בבדיקות "מדד הייצוג". בדיקות ממוקדות שנערכו בעבר העלו כי ערוץ 14 הוביל את ההסתה נגד החברה הערבית בישראל בחודש הראשון שלאחר מתקפת חמאס  ב-7.10 ובלט בהתעלמותו מכך שבין החטופים ע"י חמאס היו גם בדואים. בבדיקה לסיכום שנת 2024 התברר כי בערוץ 14 מדירים כמעט לחלוטין את החברה הערבית.

גם בבדיקת סיקור חידוש הסיוע ההומניטרי בלט הערוץ לרעה.

בתקופת הבדיקה אותרו 63 אייטמים בערוץ 14 ובאתר הערוץ שעסקו בחידוש הסיוע ההומניטרי לעזה. שלושה מתוכם סווגו כאייטמים שפורסמו בהקשר ההומניטרי, זאת בשל העובדה כי הזכירו את התפטרות מנכ"ל GHF ועוד.

באתר ערוץ 14 התפרסם דיווח על ההתפטרות ובערוץ הטלוויזיה דווח על כך. ביומן הצהריים של הערוץ מה-26.5 סיפר תמיר מורג, המוגדר "כתב מדיני" בערוץ, כי ההתפטרות נבעה מלחצים של האו"ם וארגונים בינלאומיים אחרים המתנגדים לתוכנית הכנסת הסיוע במתכונת שתכננה GHF.

בהמשך יומן הצהריים חזרה הכותרת על ההתפטרות, אולם הפעם היא ליוותה ראיון עם רעות בן חיים, יו"ר ארגון "צו 9", שסיפרה על מעצרה בעקבות השתתפותה בהפגנות נגד הכנסת סיוע הומניטרי לעזה (על אנשי הארגון הוטלו סנקציות על-ידי ארה"ב והאיחוד האירופי בשל הפעלת אלימות נגד אזרחים והפרת זכויות אדם שיטתית).

גם בראיון טענה בן חיים למנוע כניסת סיוע הומניטרי לעזה בטענה שהוא מגיע לידי חמאס, וקראה לצופים להצטרף להפגנות נגד כניסת הסיוע. "אין מעשה יותר הומניטרי", אמרה. על עצם המשבר ההומניטרי ברצועה לא נאמר דבר.

כל יתר 60 האייטמים שנמצאו בערוץ ובאתרו ושעסקו בסוגיה, הוגדרו על ידי חברת יפעת מחקרי מדיה ככאלה שפורסמו ללא הקשר הומניטרי. רובם עסקו בהיבטים צבאיים, עם דגש על תולדות ביזת הסיוע בידי חמאס וניצול הקמת מרכזי החלוקה החדשים להנעת האוכלוסייה העזתית דרומה, לקראת גירושה מהרצועה.

באף אחד מהדיווחים שהופיעו בערוץ 14 על חידוש הסיוע ההומניטרי לא דווח על עצם המשבר ההומניטרי בעזה, גורמיו, חריפותו והשלכותיו.

רבים מהדיווחים העבירו ביקורת על עצם הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה. בדיווח אחד באתר ערוץ 14 אף תואר חידוש הסיוע כ"מהלך מקומם".

הלל ביטון רוזן, שמוגדר בערוץ "כתב צבאי", טען ב"יומן הצהריים" של 27.5 כי הכנסת הסיוע ההומניטרי פוגעת במורל של החיילים הנלחמים בעזה ותורמת לכושר הלחימה של חמאס. "כשיש לך מחבל שאוכל שווארמה או וופל בלגי זה אחר", אמר.

כשלאולפן "יומן צהריים" הגיעה האם השכולה צורית פניגשטיין, אשר השתתפה בהפגנות נגד הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה, הקשה עליה המנחה. אך הקושי שהציב בפניה לא היה בסוגיה המוסרית של חסימת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה אזרחית במצוקה אלא בשאלה מדוע לדעתה לא מצטרפים ישראלים רבים יותר להפגנות.

בדיון שנערך בתוכנית "ארבע" ב-27.5 טען סא"ל (במיל') דודו לוי כי "לא מדובר בכלל בסיוע הומניטרי" לדבריו, "סיוע הומניטרי נועד לצרכים אחרים, למקומות אחרים". לוי הסביר כי "הנחת היסוד" צריכה להיות "שעזה היא כולה חמאס" ועל כן אין כלל מקום להכניס סיוע לתושבי הרצועה. "עצוב לי לראות כל טיפת אוויר או קמח שנכנסת לשמה", סיכם.

ח"כ שלעבר הילה שי וזאן טענה באותו הדיון כי כל עוד החטופים בעזה מקבלים פחות מחצי פיתה ליום, אין מקום להעביר לתושבי עזה יותר מזה.

בתוכנית "ריקלין ושות'" מה-27.5 אמר ביטון-רוזן "בעיני לא מתקבל על הדעת שאנחנו מאכילים אוכלוסייה תומכת טרור בזמן שיש לנו חטופים במנהרות של החמאס".

לצד הביקורת, היו גם הכחשות של על עצם קיומו או על היקפו של המשבר ההומניטרי ברצועת עזה.

בתוכניתו של בועז גולן "האולפן הפתוח" מה-25.5 אמר מורג כי "אין צורך להכניס יותר ממאה משאיות לרצועת עזה מדי יום על מנת להאכיל שם את האוכלוסייה".

האב השכול איציק בונצל התראיין בתוכנית הבוקר של הערוץ ב-26.5 ואמר כי "השווארמות עדיין מוכרות שווארמה והמאפיות מוכרות פיתות" בעיר עזה. בפרסום אחר נטען כי בעזה יש עדיין "מראות של נורמליות, גלידריות פתוחות וחופי רחצה מלאים". לפי הכותב, אחיקם הימלפרב, "בזמן שבעולם מאשימים את ישראל שהיא מרעיבה את העזתים, בתוך רצועת עזה לאנשים לא אכפת אחד מהשני – עזתים מרעיבים עזתים אחרים, בוזזים ומייקרים את הסחורה".

כשנשמעו טענות בזכות הסיוע הן נגעו לקבלת לגיטימציה להמשך המלחמה, קבלת חימושים מארה"ב וכאמור הנעת האוכלוסייה העזתית דרומה לקראת גירושה כליל. עם זאת, היתה גם פעם בודדת בה בערוץ 14 הועלה טיעון מוסרי נגד הרעבת אוכלוסייה אזרחית. בדיון בתוכנית "ארבע" מה-26.5 אמר סא"ל במיל' אליאב דיקשטיין, יו"ר תנועת "הרוב הציוני", כי "אנו לוחמים יהודיים מוסריים שמביאים לעולם לחימה הרבה יותר מוסרית ומדויקת כחלק מהסמל של העם היהודי".

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ובאמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​