התקשורת הישראלית הדירה את קולות החברה הערבית בישראל מהעיסוק התקשורתי בגורל התוכנית שנועדה לסייע בצמצום הפערים בחברה הערבית, עיסוק שהיה מועט ממילא, כך עולה מבדיקה מיוחדת של מדד הייצוג.

אי הכללתם של דוברים ערבים בדיווחים השפיעה, באופן טבעי, גם על האופן בו מוסגרה הסוגיה והדגשים שניתנו בסיקור.

מדד הייצוג הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, הבודק באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה באופן מתמשך מאז 2016 את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בשבועות האחרונים קידמה השרה החשודה בפלילים מאי גולן (הליכוד) מהלך להסטת מיליארדי שקלים מתוכנית החומש לצמצום הפערים בחברה הערבית (תוכנית 550), וזאת לטובת השב"כ ומשטרת ישראל. נכון להיום, הממשלה הקפיאה את התוכנית של השרה לשוויון חברתי, אולם גם בימים שבהם היא עמדה על הפרק, הדיון על כך בתקשורת הישראלית היה ברובו שטחי, מיעט להציג את הנזק שייגרם וכלל בעיקר דוברים מהחברה היהודית.

בדיקה שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה בחנה את סיקור המהלך של השרה גולן בתקשורת המרכזית, כולל ערוצי טלוויזיה ורדיו ואתרי אינטרנט, בשבוע שבין  ה-17 ל-24 בנובמבר 2025. הבדיקה העלתה התעלמות תקשורתית: רק 19 אייטמים בנושא התפרסמו בתקשורת הישראלית.

הסיקור המועט הזה כלל נציגות קטנה עוד יותר מן החברה הערבית: רק שלושה דוברים, שסיפרו, כל אחד מנקודת מבטו, על ההשלכות הדרמטיות של הסטת התקציבים.

מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית עמותת צופן, התראיינה בנושא בתוכנית "סדר יום" של כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת רוית לוי-דמסקי. בראיון המקיף דיברה ג'לג'ולי על המשמעות של הסטת התקציבים לגבי החינוך, התעסוקה, התחבורה והבינוי בחברה הערבית. ג'לג'ולי סיפרה גם על קיצוץ התוכניות שנועדו לסייע לנוער במצוקה בחברה הערבית ובכך לצמצם את הפשיעה והאלימות.

חסאן טואפרה, המנכ"ל היוצא של הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, העניק ראיון לשחר אילן ב"כלכליסט", שבו התייחס גם למהלך של השרה גולן. "המציאות הזו של התפרקות מוחלטת שבה אין משרד, אין גורמי מקצוע, אין שיח ואין דיונים, נמשכת כבר שנתיים. הדבר היחיד שיש זה הנחתות — מה סוגרים", אמר.

כשנשאל מה הנזקים כתוצאה מקיצוץ התוכנית השיב טואפרה: "זה לא קיצוץ. זה ביטול מוחלט של מה שנשאר מ-550. ייגרם נזק עצום כי המון פעולות של הממשלה בחברה הערבית הוכנסו לתוכנית - למשל חוגים או הכשרות מקצועיות - והכל ייעצר כי לא יהיה עבורם תקציב. לוקחים את כל מה שנעשה בשנים האחרונות וזורקים לפח. יש מבנים שייעצרו באמצע הבנייה כמו מבנים של הרשויות המקומיות ומתקני ספורט - מה שייצור הרבה פילים לבנים; ייעצר שיפוץ של תחנות טיפת חלב. הקמנו במסגרת ההחלטה את הסינמטק הראשון בחברה הערבית, בית הספר הראשון למשחק, התיאטרון הראשון והמוזיאון הראשון. רק עכשיו הם גייסו צוותים והתחילו להציג הצגות, וכעת הכל ייסגר. פתחנו שלושה מרכזי חדשנות לעידוד יזמי הייטק צעירים. הם לא יקבלו כסף".

באתר "וואלה" התפרסם מאמר מאת עו"ד נורה אשקר-זהר, מנהלת פרויקט "נשים בתק'דום" בעמותת איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי. "השרה מרסקת במהלך זה את אחת היוזמות היחידות שנועדו להתמודד עם שורשי הפשיעה ולא רק עם תוצאותיה", כתבה עו"ד אשקר-זהר.

"בשטח, מי שמשלמות את המחיר הכבד ביותר הן נשים. החלטה 550 / 'תק'דום' כללה מרכיבים ייעודיים לקידום תעסוקת נשים ערביות, לשיפור נגישות לתחבורה ולהכשרה מקצועית ובזכותה נרשמה עלייה מרשימה בשיעור השתתפות נשים ערביות בכוח העבודה - מ-27.5% ב-2011 לכ-45% ב-2023. מגמה שנבלמה לחלוטין, בחסות השרה גולן. מאות נשים איבדו מקורות הכנסה, יועצות לקידום מעמד האישה הועסקו ללא תקציב או שכר ורבות אחרות נותרו מחוץ לשוק העבודה. המשמעות היא פגיעה ישירה וחד משמעית בביטחון הכלכלי של משפחות שלמות וביציבות החברתית של יישובים שלמים".

שלושת הפרסומים האלה, כאמור, היו היוצאים מן הכלל. בכל יתר 15 הפרסומים שאיתרה חברת יפעת מחקרי מדיה בתקשורת הישראלית (לא כולל ערוץ התעמולה וההסתה המכונה "ערוץ 14"), לא היו דוברים מהחברה הערבית. בשישה מקרים היו דוברים יהודים, פי שניים ממספר הדוברים הערבים הכולל, וביתר המקרים לא היו דוברים בכלל והאייטם היה דיווח קצר מפי הכתב בלבד. באופן לא מקרי, כשהדיווחים לא כללו דובר מהחברה הערבית, גם המסגור והתוכן היו שונים בתכלית.

בבדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה לא נמצאו כלל ראיונות עם פוליטיקאים, ראשי רשויות, הורים או צעירים מהחברה הערבית. בלמעלה ממחצית הדיווחים לא ניתנה תמונה מלאה של משמעות הפגיעה בתוכנית החומש. לעיתים הפגיעה תומצתה למשפט בודד כגון "העברת תקציבי חינוך ורווחה המיועדים לציבור הערבי", ולעיתים לא הוזכרה כלל.

כמעט כל הדיווחים הזכירו את הגופים שאליהם נועד להגיע התקציב, כלומר המשרד לביטחון לאומי, המשטרה והשב"כ, כאשר מבין השלושה בלט השיח בדבר השב"כ.

בלמעלה ממחצית האייטמים נכללה ביקורת על המהלך של השרה גולן, אולם עיקר הביקורת התמקד בהיבטים מוסדיים ומקצועיים, כגון השימוש בשב"כ, ולא בהשלכות הישירות על החברה הערבית בישראל. רק בכשליש מהדיווחים אוזכרו הנפגעים הישירים מהמהלך: משפחות, צעירים ונוער בסיכון, נשים ורשויות מקומיות שיאלצו להסתדר בלי התקציב שהובטח להן.

מבין כלי התקשורת שסיקרו את המהלך של השרה גולן, שניים הקדישו לו את המספר הגדול ביותר של דיוחים (ארבעה כל אחד): קשת 12 ו"הארץ". בעוד בקשת 12 רק אחד מהם כלל ביקורת מובהקת על המהלך, ב"הארץ" כל ארבעת הפרסומים הופיעו תוך מסגור ביקורתי.

"הבדיקה ממחישה עד כמה הסיקור של הפגיעה בתוכנית החומש היה חלקי וחסר", מסרה הדיל עזאם-ג'לאג'ל, מנהלת שותפה במחלקה לפעילות ציבורית בעמותת סיכוי-אופוק. "למרות שמדובר בהחלטה הרת גורל עבור כמיליון וחצי אזרחים - בערוצי הטלוויזיה לא נשמע אף קול ערבי, ובסך הסיקור נרשם תת-ייצוג לדוברים מהחברה הערבית - שלושה בלבד. עם זאת, נוכחותם הראתה שייצוג אינו 'עניין טכני', אלא תנאי לשיח ציבורי אמיתי, שכן הסיקור בכלי התקשורת שבחרו לתת במה לדוברים ערבים בשבוע הבדיקה - כמו 'וואלה', 'כלכליסט' וכאן ב' - היה מעמיק, עשיר ורלוונטי יותר.

"תת-הייצוג שהתגלה לא רק פגע באיכות הסיקור, אלא גם צימצם את טווח הביקורת: הבדיקה מראה שגם כשהועלתה ביקורת תקשורתית על המהלך, היא לרוב התמקדה בשיקולים מוסדיים – סמכויות, שימוש בשב”כ, חוקיוּת – ופחות בהשלכות החברתיות של הפגיעה - בחינוך, ברווחה, בתעסוקה ובביטחון האישי. זה מעיד על עיוורון וחוסר חיבור למציאות חייו של הציבור הערבי, שמודר שוב ושוב מהשיח. 

"לתקשורת יש חובה מקצועית ומוסרית לשרת את זכות הציבור לדעת ולהציג תמונה מלאה של המציאות. אנחנו שוב קוראים לתקשורת להרחיב את מעגל הדוברים, להעמיק את הסיקור החברתי ולהבטיח שהדיון הציבורי יכלול גם את מי שהמדיניות משפיעה עליהם באופן הישיר ביותר".

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ובאמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​