לוגו סיכוי, העין השביעית, יפעת

התקשורת הישראלית נתנה במה נרחבת לדוברים מהחברה הערבית במהלך סיקור פגיעת הטיל האיראני בטמרה, זאת בניגוד לתת-הייצוג ההולך ומחמיר של כ-18% מהאוכלוסיה.

עם זאת, רק חלק קטן מהאייטמים כלל התייחסות לסוגיית המיגון בחברה הערבית או לשמחה לאיד שהפגינו יהודים כלפי הפגיעה הקטלנית בטמרה, כך עולה מבדיקה ממוקדת של "מדד הייצוג".

מדד הייצוג הוא מיזם מתמשך מאז 2016 בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ובאמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה, הבודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בשבת ה-14.6, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה עם איראן, פגע טיל איראני ביישוב טמרה והרג ארבע נשים: מנאר אל-קאסם אבו אל-היג'א חטיב, שתי בנותיה חאלה ושדא וקרובת משפחתם מנאר דיאב חטיב.

בחברת יפעת מחקרי מדיה בחנו את סיקור פגיעת הטיל מרגע הפגיעה ועד שלושה ימים לאחר מכן וזאת על בסיס מדגם מייצג של 218 פרסומים בערוצים כאן 11, קשת 12 ורשת 13, תחנות הרדיו כאן ב' גלי-צה"ל ו-103FM, ואתרי האינטרנט ynet, וואלה, N12, "הארץ", "מעריב", "ישראל היום" והאתרים של רשת 13, "גלובס" ו-103FM (ערוץ 14 ואתר האינטרנט של הערוץ נמדדו אף הם אך לא נכללו בחישוב הכללי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

מהבדיקה עולה כי מתוך 101 דוברים שהופיעו באייטמים, 63 היו מהחברה הערבית בישראל (62%). מרביתם היו מכרים, שכנים או תושבי טמרה. הדובר הבולט ביותר מהחבר הערבית היה עו"ד רג'א ח'טיב, אב המשפחה של קורבנות האסון, שצוטט והופיע ב-11 אייטמים נפרדים.

בחלוקה לכלי תקשורת עולה כי שלושה אתרי אינטרנט הובילו את הייצוג: ynet, "וואלה" ו"הארץ". בניגוד לתקשורת משודרת, באתרי חדשות אין מגבלת מקום וזמן שידור, עם זאת, המדיום לא מבטיח את הייצוג: בתחתית טבלת כלי התקשורת הופיעו גם כן שני אתרי אינטרנט: של רשת 13 ושל "גלובס".

אתר ynet נתן את הבמה הנרחבת ביותר לדוברים מהחברה הערבית (9), שהיוו כשני שליש מכלל הדוברים באייטמים על הפגיעה בטמרה. האתרים "וואלה" ו"הארץ" העניקו אף הם פתחון פה למספר גדול יחסית של דוברים (8 כל אחד), כשב"וואלה" היוו אלה 62% מכלל הדוברים ואילו באתר "הארץ" היו אלה 80% מכלל הדוברים באייטמים על האירוע בטמרה. כך שמבחינה זו, ב"הארץ" נתנו את פתחון הפה הנרחב ביותר לנציגי החברה הערבית בישראל.

בתחתית טבלת כלי התקשורת ניצבים אתרי האינטרנט של רשת 13 ו"גלובס". בשניהם האירוע בטמרה כמעט ולא סוקר. גם כשנכלל בסיקור דובר, היה זה יהודי. בשני האתרים מדובר היה באותו דובר, יחיד: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שצוטט כשהוא מגנה את קריאות השמחה על הפגיעה בתושבי העיר.

בעקבות נפילת הטיל האיראני על טמרה, נפוץ ברשתות החברתיות סרטון שבו נראים יהודים מיישוב סמוך צוהלים למראה הפגיעה. בעקבות זאת רבו קריאות השמחה ברשת על הריגת תושבי טמרה מפגיעת הטיל, כחלק מהקיטוב ההולך וגובר בחברה הישראלית.

מבדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה עולה כי כ-10% מכלל האייטמים עסקו בשמחה לאיד.

חלוקה לפי כלי תקשורת מעלה כי באתר "וואלה" הקדישו באופן יחסי יותר אייטמים לסוגיית השמחה לאיד מאשר בכל כלי תקשורת אחר שנכלל בבדיקה. כ-28% מכלל האייטמים על הפגיעה בטמרה כללו התייחסות לכך שאזרחים ישראלים צהלו על רצח אזרחים ישראלים אחרים. באתר "הארץ" 20% מהאייטמים כללו התייחסות לשמחה לאיד ו-17% מהאייטמים באתר  ynet.

זאת ועוד, הדיון בדבר השמחה לאיד היה דיון פנים יהודי בעיקרו. 17 מבין הדוברים שהופיעו באייטמים שהתייחסו לשמחה לאיד היו יהודים, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. רק שמונה היו ערבים.

כל 25 הדוברים שאותרו בבדיקה גינו את קריאות השמחה של היהודים כשראו את הטיל פוגע בטמרה. אולם, כאמור, אף שתוצאות הבדיקה הרשמיות לא כוללות את ערוץ התעמולה והכזבים שמשרת את ראש הממשלה בנימין נתניהו, גם שידורי ערוץ 14 נוטרו על ידי חברת יפעת מחקר מדיה. בערוץ זה נמצא החריג, מי שהצדיק את קריאות השמחה לאיד.

היה זה ינון מגל, מגיש "הפטריוטים" והכוכב הבלתי מעורער של ערוץ 14, שבדיון על כך אמר שיש בטמרה "הרבה אנשים שהם נגד ישראל".

סוגיה נוספת שנבדקה בידי חברת יפעת מחקרי מדיה היא כמה מהאייטמים שעסקו באסון שנגרם, הזכירו גם את פערי המיגון בין יישובים בעלי אוכלוסייה יהודית לכאלה שבהם עיקר התושבים ערבים.

"היישובים הערבים בישראל נמצאים במצב של העדר מיגון מספק וסובלים מפערים במיגון לעומת הישובים היהודיים", קבעה עו"ד ליטל פילר בסקירה שפרסמה במכון הישראלי לדמוקרטיה, והסבירה כי על אף שמדובר בבעיה מוכרת זה שנים ארוכות, המדינה אינה פועלת כראוי למיגון כלל אזרחיה, אף לא באזורים בסיכון גבוה.

רק 11% מהאייטמים שעסקו בפגיעת הטיל האיראני בטמרה התייחסו לסוגיית המיגון בחברה הערבית, כך לפי בדיקת יפעת מחקרי מדיה. אמנם, רבים מהפרסומים שאותרו בבדיקת יפעת היו מבזקים קצרים שאינם כוללים דוברים ומתמקדים באופן טבעי בדיווח קצר על עצם האירוע, אולם גם בחינת האייטמים שכללו דוברים מעלה כי רק חלקם הקטן התייחס לסוגיית המיגון.

מתוך כלל הדוברים שקיבלו זכות ביטוי בדבר הפגיעה בטמרה, רק 27% התייחסו לפערי המיגון. במקרה זה, להבדיל מסוגיית השמחה לאיד, נרשמו דווקא יותר דוברים ערבים (19) מיהודים (7).

בחלוקה לבמות תקשורתיות בלט הפעם לטובה הערוץ הציבורי כאן 11. 28% מהאייטמים ששידר על הפגיעה בטמרה כללו התייחסות למיגון. ב"וואלה" נרשמו 22% ואילו בכאן ב' 15%.

היו גם כלי תקשורת שבהם לא נרשמה כל התייחסות לסוגיית המיגון. הבולט שבהם היה גלי-צה"ל. בתחנת הרדיו הצבאית, הממומנת על-ידי הציבור כולו, יהודים וערבים, אותרו 29 אייטמים על הפגיעה בטמרה, יותר מכל כלי תקשורת אחר שנבדק (למעט אתר ynet, שהגיע למספר זהה). אולם לפי בדיקת יפעת מחקרי מדיה, אף לא אחד מהאייטמים של גלי-צה"ל כלל התייחסות לפערי המיגון בין יישובים בעלי אוכלוסייה יהודית לכאלה שרוב תושביהם ערבים.

"לאחר האסון בטמרה התקשורת בעברית בחרה לתת במה לקולות מהחברה הערבית: 62% מהדוברים היו דוברות ודוברים ערבים כולל עדויות וראיונות מהשטח. זה חשוב ומהותי, במיוחד לאור העובדה שבמקרים רבים בהם גם אם קורים אירועים בחברה הערבית, לתקשורת בעברית יש נטייה 'לדבר עלינו' ולא איתנו - האזרחים הערבים", אומרת הדיל עזאם ג'לאג'ל, מנהלת שותפה של המחלקה לפעילות ציבורית בסיכוי-אופוק.

"למרות הנתון הגבוה יחסית של דוברים ערבים באייטמים שנבדקו באשר לאסון בטמרה, בפועל, נרשמה החמצה בתוכן השיח: רק 11% מהאייטמים שנדגמו על האסון בטמרה הזכירו את הסוגייה הקריטית של המחסור החמור במיגון בחברה הערבית. גם בקרב הדוברים – ההתייחסות הייתה מוגבלת: 27% בלבד העלו את הסוגיה, עם פער בין דוברים מהחברה הערבית (31%) ליהודית (21%).

"בטמרה אין מקלטים ציבוריים כלל, וביישובים ערביים רבים קיימת הפקרה מערכתית מתמשכת בכל הנוגע למיגון ופערים עצומים בין החברה הערבית לחברה היהודית. כאשר קורה אירוע קשה והוא מסוקר – יש ציפייה מהתקשורת להעמיק בסוגיה ובהקשר הרחב שלה.

"התקשורת היתה צריכה למנף את סיקור האירוע בטמרה לדיון עמוק על הפערים וההפקרה איתם החברה הערבית מתמודדת ביום-יום. המחסור החמור במיגון חייב לעמוד במרכז סדר היום הציבורי, ולא להיעלם מהכותרות".

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ובאמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​

עוד על מדד הייצוג 2025