בשנת 2024 חלה עלייה דרמטית בשיעור המומחים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים בישראל לעומת שנת 2023, כך עולה מנתוני מדד הייצוג.

למעשה, הגדרה נכונה יותר תהיה כי חלה עלייה דרמטית בהופעות של מומחה אחד - פעיל ההסברה יוסף חדאד - זאת במקביל לירידה הדרסטית בייצוג הכללי של החברה הערבית. חדאד אחראי לכרבע הופעות המומחים הערבים, זאת למרות שעמדותיו רחוקות מלייצג את הקונצנזוס בחברה הערבית.

המדד, מיזם מתמשך מאז 2016 בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. בשנת של 2024, על רקע המלחמה המתמשכת, הידרדר הייצוג של החברה הערבית בתקשורת הישראלית לשפל חסר תקדים. רק 1.6% מהדוברים בתוכניות האקטואליה בתקשורת המשודרת המרכזית היו ערבים, למרות שחלקם באוכלוסיה עומד על כ-18%.

זו השנה השלישית ברציפות שבה יורד שיעור הייצוג, כשהנתונים נמוכים במיוחד בקשת 12, ערוץ הטלוויזיה הפופולרי בישראל. כאן 11 וכאן ב' הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מהממוצע, אך סבלו מירידה חדה בשיעורי הייצוג. לצד בדיקת מספר הדוברים הערבים בשידורי האקטואליה המרכזיים, מדד הייצוג בוחן גם כמה מהדוברים הערבים מתראיינים על רקע מומחיותם בתחום מסוים ולא רק משום היותם ערבים.

האם הדוברים קיבלו זכות ביטוי בשל תחום התמחותם או בלי קשר לכך? האם התראיינו כרופאים, זמרים והיסטוריונים, או מפני שקרוב משפחתם נרצח, למשל? כשאדם מתראיין כמומחה, הוא יוצג באופן טבעי באור חיובי.

במדד זה נרשם בשנת 2024 זינוק חד. כ-19% מההופעות של דוברים מהחברה הערבית בישראל היו בשל תחום התמחותם. מדובר בעלייה גדולה לעומת שיעור המומחים בשנת 2023, שעמד על 13% בלבד.

לזינוק כמה הסברים. שיעור הופעות חברי-הכנסת מהחברה הערבית (שאינם נחשבים במדד להופעות מומחים) צנח לשפל. רק 5% מהדוברים הערבים שהופיעו במחצית הראשונה של השנה בתקשורת הישראלית המרכזית היו חברי-כנסת, לעומת כ-24% מהדוברים בשנת 2022.

העובדה ששנתיים קודם לכן נערכו בחירות תרמה לכך כמובן, כמו גם חוסר הרצון של מערכות התקשורת לראיין חברי-כנסת ערבים בעת מלחמה מחד ומאידך חוסר הרצון של חברי-כנסת ערבים להופיע בתקשורת הישראלית בעת מלחמה.

גם הירידה הכללית במספר הדוברים הערבים תרמה את חלקה לגידול בשיעור המומחים. כשיש פחות ופחות כתבות צבע על הנעשה בחברה הערבית בישראל, שבהן מרואיינים רבים שמופיעים שלא בשל תחום התמחותם, גדל מקומם של המומחים בתוך קבוצת הדוברים שנותרה.

אולם מעל לכל זאת יש להסביר את הזינוק החד בשיעור המומחים מקרב החברה הערבית בישראל בהולדתו של כוכב תקשורת חדש, יוסף חדאד. בסך הכל נרשמו במחצית הראשונה של השנה 445 הופעות של דוברים מומחים מהחברה הערבית. מתוכם הופיע חדאד, פעיל הסברה ישראלית ומנכ"ל עמותת "ביחד - ערבים זה לזה", 106 פעמים (רובם בששת החודשים הראשונים של השנה). במילים אחרות, כרבע מסך הופעות המומחים הערבים בתקשורת הישראלית היו של חדאד.

לשם השוואה, חבר-הכנסת אחמד טיבי, שצבר את מספר ההופעות הגדול ביותר אחרי חדאד, הופיע בסך הכל 44 פעמים לאורך השנה.

היקף כה חריג של הופעות של אדם בודד כמי שמייצג את החברה הערבית, מייצר תמונת מציאות מטעה. מתקשורת מקצועית, שמתיימרת לספק תמונת מצב אותנטית של המציאות, מצופה לגוון את הקולות הבאים לידי ביטוי באמצעותה לא רק במתן במה לדוברים מהחברה הערבית אלא גם במתן במה לקולות רבים מהחברה הערבית בישראל.

בנוסף, ההישענות של התקשורת הישראלית על חדאד כנציגה של החברה הערבית בישראל, מטעה משום שהוא נמצא, מבחינת עמדותיו ותפיסותיו, בשוליים של החברה הערבית בישראל.

על אף שחדאד הבהיר בעבר כי אינו מגדיר את עצמו "ציוני", הוא מופיע בתקשורת כפעיל הסברה, כלומר כדובר של המדיניות הישראלית הרשמית, זאת בעוד רוב החברה הערבית בישראל מצביע למפלגות שאינן ציוניות.

בהופעותיו בתקשורת חדאד מביע עמדות התומכות בממשלת הימין ובהמשך המלחמה בעזה, בעוד סקרי דעת קהל ותוצאות הבחירות מעלות כי בקרב החברה הערבית רוב מוחץ מתנגד לממשלת נתניהו ומעדיף הפסקת אש.

חלוקה לכלי תקשורת מעלה כי רשת 13 מובילה בהצגת מומחים מהחברה הערבית, כשאחריה קשת 12, כאן ב', כאן 11, וגל"צ.

עם זאת, נתון המפתח הוא שוב שיעור הופעותיו של חדאד. פעיל ההסברה הערבי הוא הדמות שהופיעה הכי הרבה פעמים בכל אחד משלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, כאן 11, קשת 12 ורשת 13 (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ תקשורת מן המניין אלא בכלי תעמולה פוליטי).

בכאן 11 הופיע חדאד 25 פעמים בחציון הראשון של השנה, רובם המוחלט בתוכניות שהנחתה אילה חסון. בחציון השני של השנה נעדר חדאד ממסך כאן 11.

בקשת 12 הופיע חדאד 44 פעמים בשנת 2024, וגם כאן רוב ההופעות היו בתוכנית אחת - "חדשות הבוקר עם ניב רסקין". ברשת 13 הופיע חדאד 37 פעמים השנה, ולמעט כמה חריגים כל ההופעות היו בתוכנית "הצינור" שמגיש גיא לרר. בתחנות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל לא הופיע חדאד כלל.

ריבוי ההופעות של חדאד בתוכניות ספציפיות הביא לכך ששתיים מהתוכניות הללו, "חדשות הבוקר עם ניב רסקין" של קשת 12 ו"הצינור" של רשת 13, מובילות בפער עצום על כל יתר התוכניות המרכזיות במדד המומחים. כמחצית מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכניות הללו היו כמומחים, זאת לעומת אחוזים בודדים בתוכניות אחרות.

מדד הייצוג מודד גם את שיעור ההופעות של נשים ערביות. שיעור הנשים באוכלוסייה הערבית עומד על כ-50%, אולם בתקשורת הישראלית הן כמעט ולא מקבלות ביטוי. בשנת 2024 נשמרה יציבות בשיעור הנשים מתוך כלל הדוברים הערבים, זאת בניגוד למגמה בשנים האחרונות.

בשנת 2016 רק 13.5% מכלל הדוברים הערבים בתקשורת הישראלית בעברית היו נשים, בשנת 2017 עלה הנתון ל-18.2%, ובשנת 2018 כבר כ-19.5% מהדוברים היו נשים. בשנת 2019, כ-20.8% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בכלי התקשורת המרכזיים היו נשים אך ב-2020 ירד המספר לכ-16.9% בלבד. בשנת 2021 שוב התהפכה המגמה כך ש-19.6% מכלל הדוברים הערבים היו נשים, בשנת 2022 רק 17.9% מכלל הדוברים הערבים היו נשים, ב-2023 עמד שיעור הנשים על 15.2% מתוך כלל הדוברים הערבים ואילו בשנת 2024 15.4% מכלל הדוברים היו נשים.

שלוש התוכניות המובילות בייצוג נשים ערביות שודרו בשידור הציבורי. ב"חדשות הערב" של כאן 11, 20% מכלל הדוברים הערבים היו נשים. ב"בוקר טוב ישראל" של גל"צ וב"הבוקר הזה" של כאן ב', הגיע שיעור הנשים ל-17% מכלל הדוברים מהחברה הערבית בישראל.

הדוברת הערבייה הבולטת בתקשורת הישראלית בחציון הראשון של 2024 היתה פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן. מתוך 366 הופעות של דוברות ערביות, פרופ' שלהוב-קיבורקיאן הופיעה שמונה פעמים. עם זאת, היא לא הופיעה כמרואיינת. תחת זאת הופיעו קטעים מדברי פרופ' שלהוב-קיבורקיאן בפודקאסט שבו טענה כי יש "לבטל את הציונות" ופקפקה בעדויות על זוועות חמאס מה-7.10. בעקבות זאת היא הושעתה מעבודתה ונעצרה בחשד להסתה.

מספר זהה של הופעות, שמונה, היו גם לד"ר חיתאם חוסיין, סגנית מנהל המרכז הרפואי לגליל. הופעותיה של ד"ר חוסיין, להבדיל, באו על רקע תפקידה המקצועי, בעיקר לאחר שכטב"ם פגע בחורפיש ופצע תריסר איש.

חלוקה לבמות מעלה כי אין הבדלים גדולים בין הערוצים והרשתות השונים, ובכל זאת בכאן 11 וכאן ב', ערוץ הטלוויזיה וערוץ הרדיו של תאגיד השידור הישראלי, הופיעו באופן יחסי יותר נשים ערביות מאשר בשני ערוצי הטלוויזיה המסחריים ובתחנת הרדיו הצבאית (אף שגם היא, כמו התאגיד, ממומנת מכספי ציבור).

סיכומו של עניין: גם בשנת 2024 סבלו נשים ערביות מהדרה כפולה, הן כנשים והן כערביות. מתוך כ-145 אלף דוברים שהופיעו בתוכניות האקטואליה של כאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, רשת 13 וקשת 12 במהלך 2024, רק 366 היו נשים ערביות, כלומר כ-0.3% בלבד. חלקן של נשים ערביות בקרב אזרחי מדינת ישראל, נזכיר, עומד על כ-9%.

כלי התקשורת שבוחן המדד, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​