במחצית הראשונה של 2024 חלה עלייה דרמטית בשיעור המומחים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים בישראל לעומת שנת 2023, כך עולה מנתוני מדד הייצוג.

למעשה, הגדרה נכונה יותר תהיה כי חלה עלייה דרמטית בהופעות של מומחה אחד - פעיל ההסברה יוסף חדאד - זאת במקביל לירידה הדרסטית בייצוג הכללי של החברה הערבית. חדאד אחראי ליותר משליש הופעות המומחים הערבים, זאת למרות שעמדותיו רחוקות מלייצג את הקונצנזוס בחברה הערבית.

המדד, מיזם מתמשך מאז 2016 בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. במחצית הראשונה של 2024, על רקע המלחמה המתמשכת, הידרדר הייצוג של החברה הערבית בתקשורת הישראלית לשפל חסר תקדים. רק 1.5% מהדוברים בתוכניות האקטואליה בתקשורת המשודרת המרכזית היו ערבים, למרות שחלקם באוכלוסיה עומד על כ-18%.

זו השנה השלישית ברציפות שבה יורד שיעור הייצוג, כשהירידה בולטת במיוחד בקשת 12, ערוץ הטלוויזיה הפופולרי בישראל. כאן 11 וכאן ב' הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מהממוצע. לצד בדיקת מספר הדוברים הערבים בשידורי האקטואליה המרכזיים, מדד הייצוג בוחן גם כמה מהדוברים הערבים מתראיינים על רקע מומחיותם בתחום מסוים ולא רק משום היותם ערבים.

האם הדוברים קיבלו זכות ביטוי בשל תחום התמחותם או בלי קשר לכך? האם התראיינו כרופאים, זמרים והיסטוריונים, או מפני שקרוב משפחתם נרצח, למשל? כשאדם מתראיין כמומחה, הוא יוצג באופן טבעי באור חיובי.

במדד זה נרשם במחצית הראשונה של 2024 זינוק חד. 26% מההופעות של דוברים מהחברה הערבית בישראל היו בשל תחום התמחותם. זהו נתון כפול לעומת שיעור המומחים בשנת 2023, שעמד על 13% בלבד.

לזינוק כמה הסברים. שיעור הופעות חברי-הכנסת מהחברה הערבית (שאינם נחשבים במדד להופעות מומחים) צנח לשפל. רק 5.6% מהדוברים הערבים שהופיעו במחצית הראשונה של השנה בתקשורת הישראלית המרכזית היו חברי-כנסת, לעומת 28.5% מהדוברים במחצית הראשונה של 2022.

העובדה שלפני שנתיים נערכו בחירות תרמה לכך כמובן, כמו גם חוסר הרצון של מערכות התקשורת לראיין חברי-כנסת ערבים בעת מלחמה מחד ומאידך חוסר הרצון של חברי-כנסת ערבים להופיע בתקשורת הישראלית בעת מלחמה.

גם הירידה הכללית במספר הדוברים הערבים תרמה את חלקה לגידול בשיעור המומחים. כשיש פחות ופחות כתבות צבע על הנעשה בחברה הערבית בישראל, שבהן מרואיינים רבים שמופיעים שלא בשל תחום התמחותם, גדל מקומם של המומחים בתוך קבוצת הדוברים שנותרה.

אולם מעל לכל זאת יש להסביר את הזינוק החד בשיעור המומחים מקרב החברה הערבית בישראל בהולדתו של כוכב תקשורת חדש, יוסף חדאד. בסך הכל נרשמו במחצית הראשונה של השנה 279 הופעות של דוברים מומחים מהחברה הערבית. מתוכם הופיע חדאד, פעיל הסברה ישראלית ומנכ"ל עמותת "ביחד - ערבים זה לזה", 100 פעמים. במילים אחרות, למעלה משליש מסך הופעות המומחים הערבים בתקשורת הישראלית היו של חדאד.

לשם השוואה, חברי-הכנסת אחמד טיבי ומנסור עבאס, שצברו את מספר ההופעות הגדול ביותר אחרי חדאד, הופיעו בסך הכל 20 פעמים כל אחד לאורך ששת החודשים הראשונים של השנה.

היקף כה חריג של הופעות של אדם בודד כמי שמייצג את החברה הערבית, מייצר תמונת מציאות מטעה. מתקשורת מקצועית, שמתיימרת לספק תמונת מצב אותנטית של המציאות, מצופה לגוון את הקולות הבאים לידי ביטוי באמצעותה לא רק במתן במה לדוברים מהחברה הערבית אלא גם במתן במה לקולות רבים מהחברה הערבית בישראל.

בנוסף, ההישענות של התקשורת הישראלית על חדאד כנציגה של החברה הערבית בישראל, מטעה משום שהוא נמצא, מבחינת עמדותיו ותפיסותיו, בשוליים של החברה הערבית בישראל.

על אף שחדאד הבהיר בעבר כי אינו מגדיר את עצמו "ציוני", הוא מופיע בתקשורת כפעיל הסברה, כלומר כדובר של המדיניות הישראלית הרשמית, זאת בעוד רוב החברה הערבית בישראל מצביע למפלגות שאינן ציוניות.

בהופעותיו בתקשורת חדאד מביע עמדות התומכות בממשלת הימין ובהמשך המלחמה בעזה, בעוד סקרי דעת קהל ותוצאות הבחירות מעלות כי בקרב החברה הערבית רוב מוחץ מתנגד לממשלת נתניהו ומעדיף הפסקת אש.

חלוקה לכלי תקשורת מעלה כי רשת 13 מובילה בהצגת מומחים מהחברה הערבית, כשאחריה כאן ב', כאן 11, קשת 12 וגל"צ.

עם זאת, נתון המפתח הוא שוב שיעור הופעותיו של חדאד. פעיל ההסברה הערבי הוא הדמות שהופיעה הכי הרבה פעמים בכל אחד משלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, כאן 11, קשת 12 ורשת 13 (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ תקשורת מן המניין אלא בכלי תעמולה פוליטי).

בכאן 11 הופיע חדאד 27 פעמים בחציון הראשון של השנה, מתוכם 25 פעמים בתוכניות שהנחתה אילה חסון (ועוד פעם אחת בכתבה ששודרה במהדורה המרכזית ופעם נוספת כשהציג שאלה בחידון התנ"ך). בקשת 12 הופיע חדאד 32 פעמים במחצית הראשונה של 2024, מתוכם 21 הופעות ב"חדשות הבוקר עם ניב רסקין". ברשת 13 הופיע חדאד 36 פעמים בששת החודשים הראשונים של השנה, מתוכם 28 פעמים בתוכנית "הצינור" שמגיש גיא לרר.

בתחנות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל לא הופיע חדאד כלל.

מדד הייצוג מודד גם את שיעור ההופעות של נשים ערביות. שיעור הנשים באוכלוסייה הערבית עומד על כ-50%, אולם בתקשורת הישראלית הן כמעט ולא מקבלות ביטוי. בחציון הראשון של 2024 חלה עלייה קלה בשיעור הנשים מתוך כלל הדוברים הערבים, זאת בניגוד למגמה בשנים האחרונות.

בשנת 2016 רק 13.5% מכלל הדוברים הערבים בתקשורת הישראלית בעברית היו נשים, בשנת 2017 עלה הנתון ל-18.2%, ובשנת 2018 כבר כ-19.5% מהדוברים היו נשים. בשנת 2019, כ-20.8% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בכלי התקשורת המרכזיים היו נשים אך ב-2020 ירד המספר לכ-16.9% בלבד. בשנת 2021 שוב התהפכה המגמה כך ש-19.6% מכלל הדוברים הערבים היו נשים, בשנת 2022 רק 17.9% מכלל הדוברים הערבים היו נשים, ב-2023 עמד שיעור הנשים על 15.2% מתוך כלל הדוברים הערבים ואילו במחצית הראשונה של 2024 15.7% מכלל הדוברים היו נשים.

הדוברת הערבייה הבולטת בתקשורת הישראלית בחציון הראשון של 2024 היתה פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן. מתוך 171 הופעות של דוברות ערביות פרופ' שלהוב-קיבורקיאן הופיעה 8 פעמים. עם זאת, היא לא הופיעה כמרואיינת. תחת זאת הופיעו קטעים מדברי פרופ' שלהוב-קיבורקיאן בפודקאסט שבו טענה כי יש "לבטל את הציונות" ופקפקה בעדויות על זוועות חמאס מה-7.10. בעקבות זאת היא הושעתה מעבודתה ונעצרה בחשד להסתה.

חלוקה לבמות מעלה כי אין הבדלים גדולים בין הערוצים והרשתות השונים, ובכל זאת בכאן 11 וכאן ב', ערוץ הטלוויזיה וערוץ הרדיו של תאגיד השידור הישראלי, הופיעו באופן יחסי יותר נשים ערביות מאשר בשני ערוצי הטלוויזיה המסחריים ובתחנת הרדיו הצבאית (אף שגם היא, כמו התאגיד, ממומנת מכספי ציבור).

סיכומו של עניין: גם בחציון הראשון של 2024 סבלו נשים ערביות מהדרה כפולה, הן כנשים והן כערביות. מתוך כ-72 אלף דוברים שהופיעו בתוכניות האקטואליה של כאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, רשת 13 וקשת 12 בששת החודשים הראשונים של השנה, רק 171 היו נשים ערביות, כלומר כ-0.2% בלבד. חלקן של נשים ערביות בקרב אזרחי מדינת ישראל, נזכיר, עומד על כ-9%.

כלי התקשורת שבוחן המדד, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​