בשנת 2024, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה, נרשם שפל חסר תקדים בייצוג החברה הערבית בתקשורת הישראלית המרכזית, כך עולה מנתוני מדד הייצוג.

שיעור הייצוג של החברה הערבית הגיע ל-1.6% בלבד, זאת על אף שכ-18% מאזרחי המדינה הם ערבים. המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ תקשורת מן המניין אלא בכלי תעמולה פוליטי).

לאורך שנת 2024 השתתפו בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת ערוצי המדיה הכלולים במדד כ-145 אלף דוברים. מתוכם, 2,389 היו ערבים, כ-1.6%. נתון זה נמוך במידה ניכרת מממוצע הנתונים של כלל שנות המדד ונמוך אף יותר משיעור הייצוג הממוצע טרם הושק המדד.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם הם על שיעור ייצוג של כ-2%.

לאחר השקת המדד החלה עלייה מדודה בשיעור הייצוג של החברה הערבית. כבר בתום השנה הראשונה לפרסומו של מדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור הייצוג ואילו בשנת 2019 ובשנת 2020 חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%.

בשנת 2021, זינק שיעור הייצוג ל-3.7%. לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, הזינוק נבע בין היתר מהחלפת הממשלה בכזו שבה חברה מפלגה ערבית (רע"מ) וכתוצאה מהמהומות הבין-גזעיות במהלך מבצע שומר חומות.

בשנת 2022 ירד שיעור הייצוג ועמד על כ-3.4% ואילו בשנת 2023 נמשכה מגמת הירידה ושיעור הייצוג עמד על 2.8% בלבד.

אולם בשנת 2024 צנח שיעור הייצוג לשפל שכמותו לא נראה מאז תחילת המדידות. בעוד ישראל נתונה במלחמה הקשה ביותר שידעה בדורות האחרונים התקשורת המרכזית מדירה כמעט לחלוטין את קולות כחמישית מאזרחי ישראל.

במחצית השנייה של השנה חלה עלייה קלה בשיעור הייצוג, בעיקר בשל פגיעת רקטה של חיזבאללה במג'דל שמס, שגרמה להרג 12 ילדים ובני נוער, וכן על רקע חילוצו של קאיד פרחאן אלקאדי משבי חמאס. ועדיין, שיעור הייצוג נותר נמוך להחריד.

בשל החלטות העורכים בתקשורת הישראלית, הישראלים כמעט ואינם נתקלים בדוברים מהחברה הערבית בתקשורת המרכזית, וכשבכל זאת ניתן ביטוי לנציג מהחברה הערבית זהו פעמים רבות קול חריג וקיצוני מתוך החברה הערבית שאינו מייצג כראוי את מרבית חבריה. כך שלא רק שיעור הייצוג אינו הולם את שיעור החברה הערבית בישראל, גם זהות הדוברים אינה מספקת ייצוג הולם לאותה חברה.

באופן בולט, מי שאחראי לכ-6% מכלל הופעות נציגי החברה הערבית בתקשורת הישראלית המרכזית השנה, בפער ניכר על פני כל דובר אחר, הוא יוסף חדאד, פעיל הסברה שעמדותיו אינן מייצגות את עמדות הרוב המוחץ מאזרחי ישראל הערבים, אם לשפוט על-פי דפוסי ההצבעה בחברה הערבית.

מגמת הירידה בשיעור הייצוג בולטת עוד יותר כשבוחנים את שיעור הייצוג של החברה הערבית בתוכניות המרכזיות. כמו בשנים קודמות, גם השנה הקדיש המדד תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל כלי תקשורת. עם זאת, מאז תחילת 2022 ובשונה משנים קודמות לא מתפרסמים באופן שוטף ממצאי המדד לאורך השנה, ולא הודגשו ההצלחות והכישלונות של התוכניות שבמעקב.

נראה כי השינוי בתכיפות הפרסום של מדד הייצוג ביטל את ההשפעה החיובית על המוטיבציה של מערכות התוכניות לשבץ דוברים ערבים, שכן שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות שבמעקב היה נמוך משהיה מאז תחילת המדידות בשנת 2016, ועמד על 1.4% בלבד, כמחצית משיעור הייצוג הממוצע של התוכניות המובילות בשנת 2023. אם בשנת 2023 נרשמו 15 תוכניות שעברו את רף 2% ייצוג, הרי שבשנה שעברה רק 6 תוכניות מרכזיות הצליחו במשימה.

בהקשר זה מעניין לציין כי לא רק שיעור הייצוג בתוכניות המרכזיות צנח, אלא גם הפער בין שיעור הייצוג הממוצע של כל תוכניות החדשות והאקטואליה לבין שיעור הייצוג בתוכניות המרכזיות. בשנות המדד הראשונות עמד הפער בין התוכניות המרכזיות לבין הממוצע הכללי על למעלה מאחוז. מאז תחילת שנת 2022 הצטמצם הפער, בשנת 2023 הוא התאפס לחלוטין וב-2024 הפך שלילי.

בחלוקה של נתוני של 2024 לפי גופי שידור, בולטת ההדרה החריפה בשיעור הייצוג בקשת 12, גוף התקשורת המוביל בישראל. האחריות לכך מוטלת על מנכ"ל חברת חדשות 12 אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר.

כמו כן בולטת ירידה חדה בייצוג של החברה הערבית בתאגיד השידור הישראלי. למרות ששידורי התאגיד עדיין מובילים בייצוג על פני יתר הערוצים, שיעור הייצוג בכאן 11 ובכאן ב' נחתך בכמצית לעומת השנה הקודמת. כתוצאה מכך, הפער בין ערוצי התאגיד לכל היתר הצטמצם באופן משמעותי לעומת השנים הקודמות.

על נתוני תאגיד השידור, לטוב ולרע, היה אחראי במשך שנים ארוכות ועד לתום המחצית הראשונה של 2024 מנהל חטיבת החדשות ברוך שי. את מקומו תפס בחציון השני ליאור לנדנברג.

במקום הראשון מבין הערוצים, עם שיעור ייצוג של 2.5%, נמצא ערוץ הטלוויזיה של התאגיד, כאן 11. עבור הערוץ מדובר בירידה חדה מהנתון שעמו סיים את 2023 - 4.7% (את 2022 סיים כאן 11 עם 4.2%, את 2021 עם 4.6%). אחריו, עם שיעור ייצוג של 2.1%, ניצבת תחנת הרדיו הציבורית, כאן ב'. גם כאן מדובר בירידה חדה של כמחצית, לעומת 4.4% שנמדדו בשנת 2023 (בשנת 2022 נמדדו 5.3% ו-4.9% נמדדו בשנת 2021).

בגלי-צה"ל צנח שיעור הייצוג בשנים האחרונות. מ-3.1% ב-2022, ל-2.9% ב-2023 ועד ל-1.9% ב-2024, ירידה של עשרות אחוזים לעומת נתוני השנה הקודמת. בתחילת השנה נכנס טל לב-רם לתפקיד מפקד גל"צ במקומה של גלית אלטשטיין.

רשת 13 ירדה בשיעור חד עוד יותר לאורך השנים, מ-2.9% בשנת 2022, ל-2.4% בשנת 2023 ועד ל-1.2% בלבד ב-2024. רשת 13 נחשבת במשך שנים לסמן הליברלי של השידור המסחרי בישראל, אך בכל הנוגע לשיתוף קולות מהחברה הערבית בישראל בשידורי התחנה, דומה כי אין לכך כל ביטוי. מנכ"ל הערוץ הוא אמיליאנו קלמזוק ובראש חברת החדשות לא היה מנכ"ל קבוע לאורך מרבית 2024.

שיעור הייצוג בקשת 12, ערוץ הטלוויזיה הפופולרי בישראל בפער ניכר על פני כל מתחריו, הגיע לשפל חסר תקדים וירד מ-2.7% בשנת 2022 ל-1.3% בשנת 2023 ועד ל-1% בלבד ב-2024. בשידורי החדשות והאקטואליה של קשת הופיעו כ-38 אלף מרואיינים בששת החודשים הראשונים של השנה. רק 383 מהם היו ערבים.

שיעור ייצוג של 1% בלבד הוא הנתון הנמוך ביותר של קשת 12 מאז החל המדד ב-2016, ולמעשה הנתון הנמוך של כל ערוץ שידור שהוא מאז שהחלו המדידות לפני שמונה שנים.

מאז שנת 2023, יש לציין, אחרי שנים ארוכות של הגמוניה, החלה קשת לשדר מול מתחרה חדש, ימני-פופוליסטי, בדמות ערוץ 14, המשמש כזרוע תעמולה של ראש הממשלה נתניהו. נראה כי באקלים הזה מעדיפים בכירי הערוץ, ובראשם מנכ"ל חברת חדשות 12 אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר, שלא לעמת את הצופים עם המציאות בישראל, שבה כחמישית מהאזרחים הם ערבים.

* * *

מדד הייצוג הוא מיזם מתמשך מאז 2016 בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, הבודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​