בשנת 2024 הואצה מאוד מגמת הירידה בשיעור הדוברים הערבים בתקשורת המשודרת בישראל, שהגיע לשפל חסר תקדים של 1.6%, כך עולה מנתוני מדד הייצוג שפורסמו לאחרונה ב"עין השביעית". כעת, נתונים נוספים מלמדים על המגמות הפרטניות בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בתקשורת הישראלית בכל הקשור לייצוג החברה הערבית בישראל - והדרתה.

הנתון הבולט במדד התוכניות הוא הציונים הנמוכים שמקבלות תוכניות החדשות והאקטואליה הנצפות ביותר במדינה, אלה שמשודרות בערוץ קשת 12. למעט מהדורת החדשות המרכזית של קשת 12, כל יתר תוכניות החדשות והאקטואליה של הערוץ הגיעו לשיעור ייצוג נמוך מהממוצע (שבעצמו, כאמור, נמוך באופן חסר תקדים).

בכל שלושת המקומות האחרונים בטבלה השתבצו תוכניות של קשת 12, כשהתוכנית שבמקום האחרון הציגה נתון של דובר אחד בלבד מהחברה הערבית בכל תריסר חודשי השנה.

המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל. המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

מתן ייצוג הולם לחברה הערבית, המונה כ-18% מאזרחי ישראל, אינו רק הצעד ההוגן והמקצועי עבור מערכת עיתונאית המעוניינת לשקף את המציאות הישראלית כהווייתה. ייצוג כזה תורם גם ללכידות החברתית, להורדת מפלס האיבה והקיטוב ולחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

מבט ממוקד על 23 תוכניות האקטואליה המובילות מעלה כי אצל כולן חלה ירידה בשיעור הייצוג שהעניקו לחברה הערבית בישראל לעומת 2023. הצניחה החדה ביותר בשיעור הייצוג חלה ב"סדר יום", שמאז השקת המדד ב-2016 היתה לתוכנית הבולטת במתן ייצוג לחברה הערבית בישראל.

את 2023 סיימה "סדר יום" במקום הראשון בטבלת התוכניות עם עם שיעור ייצוג של 6.4%. ב-2024 הגיעה התוכנית, שמגישה קרן נויבך ועורכת רוית לוי-דמסקי, לשיעור ייצוג של 1.6% בלבד. מתוך קרוב כ-1,800 דוברים שהופיעו ב"סדר יום" לאורך 2024, פחות מ-30 היו מהחברה הערבית.

מדובר בצניחה של 76% לעומת השנה הקודמת, יותר מכל תוכנית אחרת למעט "אזור מלחמה" של רשת 13, שצנחה בשיעור זהה.

בראש טבלת התוכניות ל-2024 ניצבת "רינו צרור", התוכנית שמגיש צרור בגלי-צה"ל, עם שיעור ייצוג של 3.7%. מתוך כ-1,400 דוברים שהופיעו לאורך השנה, 52 היו מהחברה הערבית בישראל. גם עבור צרור מדובר בירידה לעומת שיעור הייצוג ב-2023, שעמד על 5.8%, אולם ביחס להדרה החריפה שנרשמה במרבית התוכניות המרכזיות של התקשורת הישראלית, תוכניתו של צרור בולטת לטובה.

התוכנית של צרור חריגה לטובה ביחס לתוכניות אחרות בגלי-צה"ל, ומגיעה לשיעור ייצוג של יותר מפי 2 מהתוכנית הבאה של גל"צ בטבלה. לפער הזה משמעות: מערכת עיתונאית של תוכנית בודדת יכולה לקבוע לעצמה סדר עדיפויות שמקדם ייצוג של החברה הערבית גם אם הדבר אינו חלק מהתרבות הארגונית של גוף השידור. כל שצריך הוא להחליט על כך, ולהקדיש למשימה את המאמץ הנדרש.

אחרי "רינו צרור", במקום השני בטבלת התוכניות ניצבת "מהדורת השבת" של חדשות 13 עם שיעור ייצוג של 3.4% אף היא (31 דוברים ערבים מתוך כ-920). את מהדורת השבת הגישה במחצית הראשונה של השנה תמר איש שלום ובהמשך מגישים מתחלפים, וערכה גילי ברוש.

בשונה מתוכנית אקטואליה יומית ברדיו כמו "רינו צרור", שם בכל אייטם משתתף מרואיין אחד או שניים, תוכנית מגזין טלוויזיונית כמו "מהדורת השבת" מתאפיינת בכתבות מרובות מרואיינים. בשל כך, ניתן להעלות את שיעור הייצוג גם עם פחות אייטמים. ואמנם, תשעה מתוך הדוברים מהחברה הערבית שנמצאו ב"מהדורת השבת" של חדשות 13 הופיעו כולם בכתבה אחת, מאת יוסי אלי, על העיר הבדואית רהט.

למקום השלישי הגיעה מהדורת החדשות המרכזית של כאן 11, "חדשות הערב", אותה הגישו מיכל רבינוביץ' וטלי מורנו וערך עילי לוין. שיעור הייצוג של המהדורה בשנת 2024 עמד על  2.8%, כמחצית משיעור הייצוג שהשיגה ב-2023 - 5.2%.

עם זאת, וכמתואר להלן, מדובר בשיעור גבוה יחסית לשתי המהדורות המתחרות. בסך הכל, מתוך כ-8,000 דוברים שהופיעו במהדורה לאורך השנה, רק כ-230 היו מהחברה הערבית בישראל.

בנוסף, יש לציין לטובה את המהדורה על הייצוג הגבוה של נשים. כ-20% מהדוברים מהחברה הערבית שהופיעו ב"חדשות הערב" היו דוברות, יותר מכל תוכנית מרכזית אחרת.

אם מתמקדים בתוכניות הרדיו בלבד ניתן לראות כי מרבית התוכניות הגיעו לשיעור ייצוג גבוה מהממוצע, בהתאם לדפוס שנקבע לאורך רוב שנות המדד.

אחרי "רינו צרור" (3.7%) ו"הבוקר הזה" בהגשת אריה גולן (2.7%) מגיעה "קלמן ליברמן" של כאן ב', בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן, שהשיגה ב-2024 2.1%, ירידה משמעותית לעומת 3.3% בשנת 2023.

"ספי עובדיה ויניר קוזין" של גלי-צה"ל הגיעה ל-1.6%, "סדר יום", כאמור, הסתפקה בנתון דומה. "בנימיני וגואטה" של כאן ב', בהגשת רן בנימיני ויגאל גואטה, השיגה 1.2%, כמו גם "חמש בערב" של גלי-צה"ל ואילו "נכון להבוקר" של גלי-צה"ל, שמשודרת אחת לשבוע בהגשת אילנה דיין, הסתפקה ב-0.6% בלבד. מתוך כ-350 דוברים שהופיעו בתוכנית של דיין, רק שניים היו מהחברה הערבית בישראל.

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מהערוצים היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה העלתה כי גם ב-2024 הובילה "חדשות הערב" של כאן 11 על פני שתי המהדורות בערוצים המסחריים, ולמעשה השיגה נתון כמעט שווה ערך לייצוג בשתי הרצועות המסחריות גם יחד.

"חדשות הערב", אותה הגישו מיכל רבינוביץ' וטלי מורנו וערך עילי לוין, סיימה את 2024 עם שיעור ייצוג ממוצע של 2.8%, כממחצית משיעור הייצוג שהשיגה ב-2023 - 5.2%. זו ירידה חדה במיוחד, המשקפת את הצניחה בייצוג החברה הערבית בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה של תאגיד השידור הישראלי.

ובכל זאת, מהדורת החדשות המרכזית של השידור הציבורי הגיעה למקום השלישי מבין כל התוכניות המרכזיות ובפער ניכר מהמהדורות המרכזיות של הערוצים המסחריים.

המהדורה המרכזית של חדשות 12, בהגשת יונית לוי ובעריכת גיא סודרי, סיימה את 2024 עם שיעור ייצוג של 1.8% בלבד. מתוך כ-7,300 דוברים שהופיעו במהדורה רק 130 היו מהחברה הערבית בישראל.

יונית לוי, מגישת המהדורה המרכזית של חדשות 12 (צילום מסך)

קשה להפריז בחשיבות הנתון הנמוך של מהדורת חדשות 12. תוכנית הדגל של חברת החדשות הפופולרית במדינה היא באופן קבוע תוכנית החדשות הנצפית בישראל. למעשה, מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 12 היא אחת התוכניות הנצפות בכלל, גם בהשוואה לתכניות בידור, בוודאי בתקופת מלחמה. ערב אחר ערב מתקבצים מאות אלפי ישראלים לצפות במהדורה של חדשות 12, וערב אחרי ערב המהדורה מעלימה מהקיום כמעט לחלוטין כחמישית מאזרחי המדינה.

האחראים העיקריים לנתונים הנמוכים במיוחד הם המגישה לוי והעורך סודרי, להם היכולת הישירה להשפיע על התכנים במהדורה. אולם את השינוי יש לדרוש גם ממנכ"ל חברת החדשות אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר.

זהו אינו רק כישלון ערכי, אלא גם מקצועי. לא יתכן שבחברה שבה כחמישית מהאוכלוסייה ערבית, מהדורת חדשות מרכזית ששואפת לספק לצופיה תמונת עולם מלאה של המקום בו הם חיים, תצליח במשימה עם תת-ייצוג מחפיר שכזה.

למרבה הבושה, מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 13, בהגשת אודי סגל ולאורך מרבית השנה גם הילה קורח, סיימה את 2024 עם נתון נמוך עוד יותר של 1.1% בלבד. מתוך כ-8,300 דוברים שהופיעו במהדורה לאורך ששת החודשים הראשונים של השנה, רק 90 היו מהחברה הערבית, זאת במהדורת החדשות הנחשבת לליברלית מבין המהדורות המסחריות. את המהדורה ערכו הדר שיפר וניר נוימן.

מבין תוכניות הפרה-פריים בטלוויזיה הגיעה "שבע עם אילה חסון" של כאן 11, בעריכת יונתן אוחיון ומוטי פרנג'י, למקום הראשון בייצוג החברה העברית בישראל. עם זאת, מערכת התוכנית העניקה קול בעיקר לערבים התומכים במדיניות הממשלה הנוכחית, זאת למרות שמרבית אזרחי ישראל הערבים מצביעים למפלגות שמתנגדות לה.

מתוך 49 הופעות של נציגי החברה הערבית בישראל בתוכנית של חסון, 14 היו של פעיל ההסברה יוסף חדאד. יתר ההופעות של נציגי החברה הערבית בישראל התחלקו בעיקר בין גיבורי צה"ל (בני משפחת סא"ל אחמד אבו-לטיף שנפל ברצועה, לדוגמה) לבין סינקים של מי שהוצגו בתוכנית כמשתפי פעולה עם האויב (ראזי עיסא, פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן וח"כ מנסור עבאס).

"אזור מלחמה" של רשת 13 בהגשת רביב דרוקר סיימה את 2024 עם שיעור ייצוג אפסי של 0.8%, "המהדורה המוקדמת" ו"שש עם עודד בן עמי" של חדשות 12 סיימו עם 0.5%, ואילו "חמש בערב עם רפי רשף" סיימה עם 0.2% בלבד. מתוך כ-2,500 דוברים, רק חמישה היו ערבים.

במילים אחרות, הצופים של תוכניות חדשות 12 בפרה-פריים, שפעמים רבות מגיעות למקומות הראשונים בטבלת הרייטינג היומית ועוקפות את מהדורות החדשות המרכזיות של הערוצים המתחרים, לא נתקלו כמעט כלל בנציג כלשהו של כחמישית מאזרחי המדינה.

ובכל זאת יש תוכנית אחת שהצליחה להדיר את החברה הערבית עוד יותר מ"חמש עם רפי רשף" ו"מהדורה מוקדמת" של חדשות 12. גם תוכנית זו מופקת בחדשות 12. מדובר בתוכנית הדגל המגזינית של הערוץ - "אולפן שישי", בהגשת דני קושמרו ובעריכת רון ירון.

רון ירון, עורך "אולפן שישי" בחדשות 12 (צילום: אורן פרסיקו)

במהלך השנה האחרונה ציין המגיש קושמרו כי לעורך ירון שמורה פינה חמה בלב לחדשות ידוענים ורכילות. מתוצאות "מדד הייצוג" עולה כי הנעשה בחברה הערבית בישראל אינו מעסיק במידה דומה את עורך "אולפן שישי".

"אולפן שישי" השיגה בשנים עברו נתוני ייצוג נאים, בין היתר הודות לכך שהיא משדרת כתבות מגזין, בהן פשוט יותר להשיג אחוזי ייצוג גבוהים. ובכל זאת, למרות היתרון המבני, "רינו צרור" ניצבת בראש הטבלה ואילו "אולפן שישי" הצליחה לקבוע שיא שלילי שלא ניתן יהיה לשבור בקלות: מתוך כ-1,250 דוברים  שהופיעו בתוכנית ב-2024, רק אחד היה מהחברה הערבית בישראל.

בחודש אוקטובר, במסגרת מהדורת החדשות שבפתח "אולפן שישי", שודר דיווח קצר מאת אדר גיציס ושרון קנובליך על פגיעת רקטה ששוגרה מלבנון, פגעה במג'דל כרום והרגה שניים. בכתבה שובץ משפט מפי הזאר עיסאת, פרמדיק שהגיע למקום: "תוך דקה הגענו לכתובת עם כוחות גדולים, הענקנו לפצועים טיפול מציל חיים בשטח ופינינו אותם לבתי חולים".

המשפט הבודד הזה היה סך הביטוי שניתן לכ-20% מאזרחי ישראל בכל מהדורות "אולפן שישי" בשנת 2024.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​