במחצית הראשונה של 2024, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה, נרשם שפל חסר תקדים בייצוג החברה הערבית בתקשורת הישראלית המרכזית, כך עולה מנתוני מדד הייצוג.

בששת החודשים הראשונים של השנה עמד שיעור הייצוג של החברה הערבית על 1.5% בלבד, זאת על אף שכ-18% מאזרחי המדינה הם ערבים. המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ תקשורת מן המניין אלא בכלי תעמולה פוליטי).

במחצית הראשונה של 2024 השתתפו בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת ערוצי המדיה הכלולים במדד כ-72 אלף דוברים. מתוכם, 1,067 היו ערבים, כ-1.5%. נתון זה נמוך במידה ניכרת מממוצע הנתונים של כלל שנות המדד ונמוך אף יותר משיעור הייצוג הממוצע טרם הושק המדד.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם הם על שיעור ייצוג של כ-2%.

לאחר השקת המדד החלה עלייה מדודה בשיעור הייצוג של החברה הערבית. כבר בתום השנה הראשונה לפרסומו של מדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור הייצוג ואילו בשנת 2019 ובשנת 2020 חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%.

בשנת 2021, זינק שיעור הייצוג ל-3.7%. לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, הזינוק נבע בין היתר מהחלפת הממשלה בכזו שבה חברה מפלגה ערבית (רע"מ) וכתוצאה מהמהומות הבין-גזעיות במהלך מבצע שומר חומות.

בשנת 2022 ירד שיעור הייצוג ועמד על כ-3.4% ואילו בשנת 2023 נמשכה מגמת הירידה ושיעור הייצוג עמד על 2.8% בלבד.

אולם במחצית הראשונה של 2024 צנח שיעור הייצוג לשפל שכמותו לא נראה מאז תחילת המדידות. בעוד ישראל נתונה במלחמה הקשה ביותר שידעה בדורות האחרונים התקשורת המרכזית מדירה כמעט לחלוטין את קולות כחמישית מאזרחי ישראל.

לא רק שיעור הייצוג אינו הולם את שיעור החברה הערבית בישראל, גם זהות הדוברים אינה מספק ייצוג הולם לאותה חברה. מי שאחראי לכעשירית מכלל הופעות נציגי החברה הערבית בתקשורת הישראלית המרכזית במחצית הראשונה של השנה הוא יוסף חדאד, פעיל הסברה שעמדותיו אינן מייצגות את עמדות הרוב המוחץ מאזרחי ישראל הערבים, אם לשפוט על-פי דפוסי ההצבעה בחברה הערבית.

בשל החלטות העורכים בתקשורת הישראלית, הישראלים כמעט ואינם נתקלים בדוברים מהחברה הערבית בתקשורת המרכזית, וכשבכל זאת ניתן ביטוי לנציג מהחברה הערבית זהו פעמים רבות קול חריג וקיצוני מתוך החברה הערבית שאינו מייצג כראוי את מרבית חבריה.

מגמת הירידה בשיעור הייצוג בולטת עוד יותר כשבוחנים את שיעור הייצוג של החברה הערבית בתוכניות המרכזיות. כמו בשנים קודמות, גם השנה הקדיש המדד תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל כלי תקשורת. עם זאת, מאז תחילת 2022 ובשונה משנים קודמות לא מתפרסמים באופן שוטף ממצאי המדד לאורך השנה, ולא הודגשו ההצלחות והכישלונות של התוכניות שבמעקב.

נראה כי השינוי בתכיפות הפרסום של מדד הייצוג ביטל את ההשפעה החיובית על המוטיבציה של מערכות התוכניות לשבץ דוברים ערבים, שכן שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות שבמעקב היה נמוך משהיה מאז תחילת המדידות בשנת 2016, ועמד גם הוא על 1.5% בלבד.

בהקשר זה מעניין לציין כי לא רק שיעור הייצוג בתוכניות המרכזיות צנח, אלא גם הפער בין שיעור הייצוג הממוצע של כל תוכניות החדשות והאקטואליה לבין שיעור הייצוג בתוכניות המרכזיות. בשנות המדד הראשונות עמד הפער בין התוכניות המרכזיות לבין הממוצע הכללי על למעלה מאחוז.

מאז תחילת שנת 2022 הצטמצם הפער והחל מהשנה שעברה הוא התאפס לחלוטין. לדברי חוקרי יפעת מחקרי מדיה, השינוי נובע מכך שבעבר היו פערים גדולים יותר בתוך רשימת התוכניות המרכזיות ואילו בשנים האחרונות ישנן פחות תוכניות מרכזיות שמעניקות שיעור ייצוג גבוה בהרבה מאחרות.

בחלוקה של נתוני של המחצית הראשונה של 2024 לפי גופי שידור, בולטת מצד אחד ההדרה החריפה בשיעור הייצוג בקשת 12, גוף התקשורת המוביל בישראל, ומנגד היתרון הכללי של השידור הציבורי על פני השידור המסחרי.

מבין ערוצי השידור הציבורי בולטת המחויבות של תאגיד השידור הישראלי, שם שני הערוצים המרכזיים (כאן 11 וכאן ב') הגיעו לשיעור ייצוג גבוה בהרבה מהממוצע. גלי-צה"ל, גם היא תחנת שידור ציבורית, הציגה שיעור ייצוג נמוך בעשירית האחוז מהממוצע ואילו שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים, 13 ו-12, הציגו שיעור ייצוג נמוך בהרבה מהממוצע.

גם הפעם, את המחמאות על הנתונים של תאגיד השידור יש לתת לברוך שי, שפרש מתפקיד מנהל חטיבת החדשות בתום המחצית הראשונה של 2024, ולגל ברגר, מנהל כאן רשת ב'. מנגד, את הביקורת על הנתונים הנמוכים במיוחד של קשת 12 יש להפנות למנכ"ל חברת חדשות 12 אבי וייס ולמנכ"ל קשת 12 אבי ניר.

במקום הראשון, עם שיעור ייצוג של 2.7%, נמצא ערוץ הטלוויזיה של התאגיד, כאן 11. עבור הערוץ מדובר בירידה חדה מהנתון שעמו סיים את 2023 - 4.7% (את 2022 סיים כאן 11 עם 4.2%, את 2021 עם 4.6%). אחריו, עם שיעור ייצוג של 1.9%, ניצבת תחנת הרדיו הציבורית, כאן ב'. גם כאן מדובר בירידה חדה (לעומת 4.4% שנמדדו בשנת 2023, 5.3% שנמדדו בשנת 2022 ו-4.9% שנמדדו בשנת 2021).

מנהל כאן ב' גל ברגר (מימין) ומנכ"ל חטיבת החדשות בתאגיד השידור לשעבר ברוך שי (צילומים: דוברות תאגיד השידור הישראלי)

בגלי-צה"ל צנח שיעור הייצוג בשנים האחרונות. מ-3.1% ב-2022, ל-2.9% ב-2023 ועד ל-1.4% במחצית הראשונה של 2024, ירידה של כמחצית לעומת נתוני השנה הקודמת. בתחילת השנה נכנס טל לב-רם לתפקיד מפקד גל"צ במקומה של גלית אלטשטיין.

רשת 13 ירדה בשיעור חד עוד יותר, מ-2.9% בשנת 2022, ל-2.4% בשנת 2023 ועד ל-1.1% בלבד במחצית הראשונה של 2024. רשת 13 נחשבת במשך שנים לסמן הליברלי של השידור המסחרי בישראל, אך בכל הנוגע לשיתוף קולות מהחברה הערבית בישראל בשידורי התחנה, דומה כי אין לכך כל ביטוי. מנכ"ל הערוץ הוא אמיליאנו קלמזוק ומנכ"ל חברת החדשות לאורך מרבית החודשים שנמדדו היה אור צלקובניק.

שיעור הייצוג בקשת 12, ערוץ הטלוויזיה הפופולרי בישראל בפער ניכר על פני כל מתחריו, הגיע לשפל חסר תקדים וירד מ-2.7% בשנת 2022 ל-1.3% בשנת 2023 ועד ל-0.8% בלבד במחצית הראשונה של 2024. בשידורי החדשות והאקטואליה של קשת הופיעו כ-22 אלף מרואיינים בששת החודשים הראשונים של השנה. רק 173 מהם היו ערבים.

שיעור ייצוג של 0.8% בלבד הוא הנתון הנמוך ביותר של קשת 12 מאז החל המדד ב-2016, ולמעשה הנתון הנמוך של כל ערוץ שידור שהוא מאז שהחלו המדידות לפני שמונה שנים.

מאז שנת 2023, יש לציין, אחרי שנים ארוכות של הגמוניה, החלה קשת לשדר מול מתחרה חדש, ימני-פופוליסטי, בדמות ערוץ 14, המשמש כזרוע תעמולה של ראש הממשלה נתניהו. נראה כי באקלים הזה מעדיפים בכירי הערוץ, ובראשם מנכ"ל חברת חדשות 12 אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר, שלא לעמת את הצופים עם המציאות בישראל, שבה כחמישית מהאזרחים הם ערבים.

* * *

מדד הייצוג הוא מיזם מתמשך מאז 2016 בשיתוף עמותת סיכוי ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, הבודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​