בית-המשפט העליון ביטל את פסק הדין של המחוזי שהורה לראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר נתונים על שיחותיו עם עורך "ישראל היום" עמוס רגב ועם מייסד ומממן העיתון שלדון אדלסון. שופטי העליון, מרים נאור, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, קיבלו את עמדת באי-כוחם של רגב ואדלסון והחזירו את הדיון למחוזי תוך הנחיה לצרף את עורך העיתון ומייסדו להליך המשפטי.

"אנו סבורים כי נפלה תקלה בדרך הדיונית אותה נקט בית-המשפט לעניינים מינהליים", כתבה נשיאת העליון השופטת נאור בפסק הדין. "על בית-המשפט לעניינים מינהליים היה לאפשר לאדלסון ולרגב לשטוח את טענותיהם בדרך שתיקבע על-ידי בית-המשפט, בטרם מתן פסק הדין".

בספטמבר האחרון הגישו דרוקר וחדשות ערוץ 10, באמצעות עורכי-הדין יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, עתירה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקבל מידע על מועדי שיחות הטלפון שקיים ראש הממשלה עם רגב ואדלסון, זאת לאחר שבקשת חופש מידע נדחתה על-ידי משרד ראש הממשלה. בראיון ל"העין השביעית" הסביר דרוקר כי לציבור יש עניין לדעת אם בנימין נתניהו מתקשר מדי ערב אל עורך "ישראל היום" עמוס רגב ומשוחח עימו זמן קצר לפני ירידת העיתון לדפוס.

שופט בית-המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ דחה את התנגדות נתניהו למסור את המידע, וחייב את ראש הממשלה להעביר לדרוקר מידע על שיחות שקיים עם רגב ועם אדלסון (מועדי השיחות ויוזמיהן), וזאת כפוף להסכמת עורך העיתון ומייסדו.

רגב ואדלסון, באמצעות עורכי-הדין ד"ר אביגדור (דורי) קלגסבלד, ויקי ונטורה ואמיר שרגא, הגישו עתירה לבית-המשפט המחוזי בדרישה לפסול את הפסיקה הזו. עתירתם נדחתה על הסף, ועל כך עירערו עורך העיתון ומייסדו לבית-המשפט העליון. עיקר טענותיהם של רגב ואדלסון נגעו לעובדה שהשניים לא צורפו לעתירה שהגישו דרוקר וחדשות 10 בעקבות דחיית בקשת חופש המידע, לא על-ידי העותרים (דרוקר וחדשות 10), לא על-ידי המדינה ואף לא על-ידי השופט מינץ.

בא-כוחו של של שלדון אדלסון, עו"ד אביגדור קלגסבלד, בדיון בערעור עמוס רגב ושלדון אדלסון נגד רביב דרוקר, בית-המשפט העליון, 8.2.16 (צילום: אורן פרסיקו)

שופטי העליון קיבלו את עמדתם של רגב ואדלסון. השופטים שמו דגש על העובדה שבמקרה זה לא קוימה הוראתו של סעיף 17(ג) לחוק חופש המידע, ולפיו "לא יורה בית-המשפט על מסירת מידע העלול לפגוע בזכויות צד שלישי, אלא לאחר שנתן לצד השלישי הזדמנות להשמיע טענותיו, בדרך שיקבע".

"מלשון הסעיף עולה כי יש ליתן לצד השלישי הזדמנות להשמעת הטענות בדרך שתיקבע לפני שבית-המשפט מורה על מסירת המידע", מובהר בפסק הדין של העליון. "ההוראה על מסירת המידע עלולה לכאורה לפגוע בזכויותיהם של אדלסון ורגב. לכן, בהתאם ללשונו של סעיף 17(ג), היה על בית-המשפט לתת לשניהם הזדמנות להשמיע טענותיהם לפני שהורה על מסירת המידע. הזדמנות מעין זו לא ניתנה להם".

שופטי העליון אף קבעו כי מעבר ללשון החוק, גם תכלית החוק "מלמדת שהיה מקום בנסיבות העניין לאפשר לאדלסון ולרגב להשמיע טענות בפני בית-המשפט לעניינים מינהליים או למצער לאפשר להם להביע עמדה בכתב לפני בית-המשפט עובר למתן פסק דין. [...] מבחינת הצדק הדיוני, בית-המשפט קיבל החלטה שעלולה לכאורה לפגוע בזכויותיהם של אדלסון ורגב". כמו כן נפסק כי גם מבחינת שיקולי היעילות היה מקום לתת לאדלסון ורגב להשמיע טענותיהם בטרם מתן פסק הדין במחוזי.

יחד עם זאת, בית-המשפט העליון מציין כי השגגה שנפלה במקרה זה לא נבעה ממעשי דרוקר וחדשות ערוץ 10. "לא נפל פגם בעתירת דרוקר, אך מעצם העובדה שדרוקר וחדשות 10 לא צירפו את אדלסון ורגב כמשיבים", מובהר בפסק-הדין. הבעיה, כך עולה מפסק הדין של העליון, נבעה ממעשי בית-המשפט המחוזי עצמו.

"מששקל בית-המשפט להורות על מסירת מידע שעלול לפגוע באדלסון וברגב", נכתב לקראת סיום פסק הדין, "הרי שדרך המלך היתה לפעול בהתאם לסעיף 17(ג) לחוק חופש המידע וליתן לשניהם הזדמנות להשמעת טענותיהם בדרך שתיקבע על-ידי בית-המשפט עובר למתן פסק הדין. בית-המשפט קמא לא פעל כך. בעלי הדין כלל לא הפנו את תשומת לבו של בית-המשפט לסעיף 17(ג) לחוק.

"בנסיבות אלה לא ראינו מנוס אלא לחזור לדרך המלך. חלף פסק דינו של בית-המשפט קמא יבוא פסק דין זה, והתיק מוחזר לבית-המשפט לעניינים מינהליים. רגב ואדלסון יוכלו להגיש כתב טענות מלווה בתצהיר לבית-המשפט תוך 15 יום ממתן פסק דיננו זה, ומכאן יפעל בית-המשפט כחוכמתו. בתום הדיון המחודש יינתן על-ידי בית-המשפט לעניינים מינהליים פסק דין חדש, לאחר שייתן דעתו לטענות כל הצדדים".

במקביל מחקו שופטי העליון את הערעור הנוסף שהוגש מטעם המדינה על פסיקת המחוזי, שכן ממילא הדיון עתיד להיערך מחדש.

עע"מ 49/16
עע"מ 56/16

להורדת הקובץ (PDF, 108KB)