פרשת אישור המעקבים בידי השב"כ: הממשלה הסתירה מהכנסת את הפרטים ומנעה בפועל דיון בהחלטה

על הממשלה להביא בהקדם האפשרי להליך חקיקה את ההיתר שניתן לשב"כ ולמשטרה להפעיל אמצעי מעקב נגד חולי קורונה או חייבים בבידוד, ולא לחכות עד שיפקע תוקף התקנות לשעת חירום מכוחן ניתן ההיתר. כך עולה מתגובת הכנסת לעתירה של עו"ד שחר בן-מאיר שביקשה לבטל או לתקן את תקנות החירום, להחיל עליהן שקיפות ולהביא לכך שיפוקחו ע"י הכנסת. דיון בעתירה נקבע למחר. טרם הוגשו תגובות המשיבים האחרים.

עוד עולה מהתגובה, שנכתבה ע"י עו"ד אביטל סומפולינסקי, כי הממשלה הערימה קשיים על הכנסת בזמן שעוד היה ניתן לתקן את התקנות באופן מסודר ע"י חקיקה וחקיקת משנה ומבלי להזדקק לאמצעי הדרקוני של תקנות לשעת חירום, לפני שהכנסת ה-22 סיימה את כהונתה.

"סמכותה של הרשות המבצעת לשנות מחוקי הכנסת או לקבוע הסדרים ראשוניים באמצעות תקנות לשעת חירום מהווה פגיעה קשה בערכים דמוקרטיים ובראשם בעקרון הפרדת הרשויות. נדמה שעל כך אין חולק", נכתב בתגובת הכנסת. הכנסת מכירה בתגובתה בכך שטרם הוקמו בכנסת ה-23 הוועדות הרלוונטיות - ועדה מסדרת וכן ועדת חוץ וביטחון זמנית, אולם מרגע שאלו יוקמו, גם אם התקנות עדיין יעמדו בתוקף, עמדת הכנסת היא שעל הממשלה יהיה להסדיר את פעילות המעקבים המיוחדת של המשטרה והשב"כ באופן הראוי (בדרך של חקיקה במקרה של המשטרה ובאמצעות אישור של ועדת חוץ וביטחון במקרה של השב"כ).

רק בשעה 13:00 ביום שני (16.3), שלוש שעות לפני פקיעת כהונתה של הכנסת ה-22, פנתה הממשלה באופן רשמי לוועדה ולראשונה נשלח נוסח מלא ומעודכן של ההחלטה, אליה "לא צורפו דברי הסבר", מדגישים בתגובת הכנסת.

"במקביל", כך הכנסת, "יש מקום כי כבר עתה גורמי המקצוע הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה יעמדו בקשר עם הגורמים הרלוונטיים בייעוץ המשפטי בכנסת בעניין זה, וזאת כדי לעשות את העבודה המקצועית המקדימה ביחס להסדרים המוצעים כדי לזרז ולייעל את ההליכים הפרלמנטריים כשיוקמו הוועדות ותחל העבודה הפרלמנטרית בעניין זה".

יצוין כי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מונע הקמת ועדות שיפקחו על עבודת הכנסת. אדלשטיין הודיע היום כי השבתת פעילות הכנסת תימשך עד ליום שני הבא. ברקע - מחלוקת על הרכב הוועדה המסדרת של הכנסת. בפועל, המשמעות היא כי הכנסת אינה מפקחת על פעילות הממשלה.

מלבד העתירה של בן-מאיר, הוגשו גם עתירות מטעם האגודה לזכויות האזרח ומטעם עדאלה והרשימה-המשותפת. הדיון בעתירות אוחד והוא יתקיים מחר ב-11:30.

סודי ביותר

ראש הממשלה נתניהו הביא לאישור הממשלה שתי תקנות לשעת חירום, זאת לאחר שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת היוצאת לא הסכימה לאשר את התקנות ללא דיון.

התקנה הראשונה, הנוגעת למשטרה, מאפשרת לקצין משטרה לקבל מחברות סלולר - ללא צו שופט - נתוני מיקום של חולה קורונה או חייב בבידוד. השנייה, הנוגעת לשב"כ, מתירה לגוף הביטחוני לאסוף ולעבד "כל מידע טכנולוגי", למעט תוכן של שיחות טלפון, על מנת לסייע למשרד הבריאות לבצע "חקירה אפידמיולוגית" ולהתחקות אחר מסלולו של מי שנמצא כחולה בקורונה.

תגובת הכנסת מאפשרת להתחקות אחר האופן בו אושרו התקנות, "באישון לילה", כדבר העתירה עצמה. בין השאר חושפת התגובה כי השב"כ הגדיר כ"סודית ביותר" את הטיוטה הראשונה של הצעת ההחלטה של הממשלה ("הצעת מחליטים") בה נדרשה הוועדה לדון. כך למעשה הוסתרו מחברי ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון הפרטים הנוגעים לתקנה. "הנושא הובא לוועדה בלוח זמנים שלא איפשר לוועדה לקיים דיון של ממש בהחלטה. כתוצאה מכך, נמנעה מוועדת המשנה האפשרות לקיים דיון ראוי בסוגיה רגישה ומורכבת זו", לשון התגובה.

כאמור, הגוף המוסמך לאשר תקנות מסוג זו המעניקה לשב"כ סמכויות כפי שתוארו לעיל, הוא ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לפי תגובת הכנסת לעתירה, בשבת (14.3) פנה נציג המל"ל למנהל הוועדה ויידע אותו כי בכוונת הממשלה להביא לוועדה ביום ראשון החלטה על הרחבת סמכויות השב"כ, בהתאם לחוק השב"כ. ההחלטה הוצגה בידי היועץ המשפטי של השב"כ בפני היועצת המשפטית של הוועדה "באופן ראשוני וכללי ביותר".

למחרת, בבוקר יום ראשון, נשלחה ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון טיוטה של הצעת ההחלטה. ההצעה סווגה בסיווג "סודי ביותר" והיועצת המשפטית של הוועדה התבקשה שלא להפיץ אותה לאף גורם אחר בכנסת, לרבות לחברי הוועדה. באופן מעניין, כך מספרת התגובה, בהמשך השתנה סיווג ההחלטה מקצה לקצה - מסודי ליותר לבלתי מסווג.

במהלך היום הוחלפו טיוטות והערות בין צוותי הייעוץ המשפטי של השב"כ ושל ועדת החוץ והביטחון, אך רק למחרת, שעות ספורות לפני השבעת הכנסת ה-23, הועברה לייעוץ המשפטי של הוועדה החלטת הממשלה. "יצוין, כי גם בשלב מאוחר זה, וחרף העובדה כי דובר היה בשעות ספורות בטרם פקיעת כהונתה של הוועדה, התבקש צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה שלא להפיץ את ההחלטה לחברי ועדת המשנה".

רק בשעה 13:00 ביום שני (16.3), שלוש שעות לפני פקיעת כהונתה של הכנסת ה-22, פנתה הממשלה באופן רשמי לוועדה ולראשונה נשלח נוסח מלא ומעודכן של ההחלטה, אליה "לא צורפו דברי הסבר", מדגישים בתגובת הכנסת.

יו"ר הוועדה, ח"כ גבי אשכנזי, הביע תמיהה באוזני עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, על כך שהבקשה לא הגיעה לוועדה קודם לכן. נזרי ביקש "אישור זמני" לבקשת הממשלה לפרק זמן קצר, וזאת עד להקמתה של ועדת חוץ וביטחון (שכידוע כעת, לא ברור מתי תקום בפועל). יו"ר הוועדה והיועצת המשפטית לוועדה הביעו התנגדות נחרצת, משום שלוועדה לא ניתנה כל הזדמנות לעמוד על תוכן ההחלטה או להעיר הערות לגביה.

"אתה המשנה ליועץ המשפטי. אני כיבדתי את הרצון שלך להיכנס לכאן להגיד משהו. אני חושב שכדאי שתמשוך", אמר אשכנזי לנזרי, "אנחנו עוד לא שמענו את הצו בכלל. אתה רוצה שנאשר צו שאנחנו לא מכירים? האם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מבקש מהוועדה לאשר צו שהיא לא מכירה עדיין מהו? אני רוצה להבין. האם זה מה שאתה מבקש מאיתנו?".

"אתם רציתם להעביר את זה בדרך המלך עם ה-input של הכנסת, אבל ה-input של הכנסת הוא לאחר שהוועדה מבינה על מה ההחלטה", אמרה היועצת המשפטית של הוועדה, "אנחנו, כייעוץ משפטי של הוועדה, גם העברנו אתמול בלילה כ-20 הערות שעדיין לא קיבלנו מענה עליהן. אי אפשר לבוא ולבקש מהוועדה לאשר. מונחת בפניכם האפשרות להוציא תקנות שעת חירום עד שהוועדה תשוב ותתכנס".

בסופו של דבר, ישיבת ועדת המשנה ננעלה בשעה 16:00 עקב פקיעת כהונת הכנסת ה-22, וזאת בלא שאושרה בקשת הממשלה, שפנתה לאישור טלפוני לילי של ההוראות לפי תקנות שעת חירום.