מתרחבת הביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות הודעתו על הפעלת "אמצעים טכנולוגיים למאבק בטרור" לשם טיפול בהתפשטות מגפת הקורונה. אחרי שבארגון העיתונאים התריעו מפני הסכנה לחופש העיתונות, קבוצה של חוקרים ומומחי תקשורת, משפט וטכנולוגיה מתריעים מפני פגיעה רחבת היקף בפרטיות האזרחים. חברי הקבוצה דורשים מנתניהו ומגורמי ממשל אחרים למסור מידע על האמצעים הטכנולוגיים שיופעלו כדי שניתן יהיה לפקח על השימוש בהם.

"מובן לנו שמדובר בתקופת חירום, אבל גם בתקופה כזו אין לבטל סייגים על אמצעים הנחשבים דורסניים בכל משטר דמוקרטי. למעשה, בתקופה כזו חשיבותם רק גוברת", כתבו חברי הקבוצה. מכתבם נשלח היום (15.3) לנתניהו, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לראש השב"כ נדב ארגמן, לממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן, לשר הבריאות יעקב ליצמן ולממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות, שלומית ווגמן-רטנר.

מחברי המכתב מותחים ביקורת על נתניהו, מנדלבליט והשב"כ בשל העמימות שאופפת את היוזמה החדשה: בשלב זה, הם מציינים, לא ברור מה הם אותם "אמצעים טכנולוגיים" שבהם ייעשה שימוש, מי יפעיל אותם, איזה פיקוח יתקיים על כך, מי יהיו מושאי המעקב ומה ייעשה במידע שייאסף. ההודעות שהופצו מטעם שלושת הגורמים הללו, נכתב במכתב, "לא רק שלא סייעו להבהיר את המעורפל, אלא שהוסיפו לאי-הבהירות השוררת בדבר הפעלת אמצעים כה חריגים".

"מובן לנו שמדובר בתקופת חירום, אבל גם בתקופה כזו אין לבטל סייגים על אמצעים הנחשבים דורסניים בכל משטר דמוקרטי. למעשה, בתקופה כזו חשיבותם רק גוברת"

המחברים הוסיפו: "דווקא בעתות חירום חשוב מאוד לשמור על תהליך קבלת החלטות תקין, ובראש ובראשונה על שקיפות של מהלכים ואמצעים שבתקופות רגילות נחשבים בלתי מידתיים. השקיפות היא המינימום המתבקש".

קבוצת המומחים דורשת מנתניהו ועמיתיו לפרט לא רק לגבי סוג האמצעים ואופן השימוש בהם, אלא גם על המהלכים שקדמו להחלטה להפעילם. הם מבקשים, בין היתר, לקבל מידע על "מקור הסמכות החוקי להפעלת אמצעים כה חריגים" ועל הגופים שהיו מעורבים בהחלטה, ודורשים לפרסם את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה שהכשירה את המהלך, אם אכן ישנה כזאת. "מי יפעיל את האמצעים הטכנולוגיים – האם שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, רשויות הבריאות, גורם ציבורי אחר או גורם פרטי כלשהו?", שואלים המומחים.

ראש הממשלה, שר הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה מתבקשים גם להבהיר מהי התכלית המדויקת של ביצוע המעקבים: "האם נועדו לצורך אכיפת בידוד? האם לצורך איתור 'נתיב הדבקה' של חולה מאומת? האם לצורך יידוע של מי שנחשפו לחולה מאומת? האם למטרה אחרת? כלפי מי יופנו האמצעים הטכנולוגיים? חולים מאומתים שיש צורך לבחון מי היה בקרבתם? מי שנמצאים בבידוד שיש צורך לאכוף אותו? אוכלוסייה רחבה יותר?".

"דווקא בעתות חירום חשוב מאוד לשמור על תהליך קבלת החלטות תקין, ובראש ובראשונה על שקיפות של מהלכים ואמצעים שבתקופות רגילות נחשבים בלתי מידתיים. השקיפות היא המינימום המתבקש"

בנוסף דורשים המומחים הבהרות לגבי הגורמים שיקבלו לידיהם את המידע שייאסף, משך הזמן שבו ייאסף ויישמר המידע והאפשרות שהמעקבים יעשו שימוש במידע ביומטרי של האזרחים.

על המכתב חתומים תשעה חוקרים ומומחים שעוסקים בתחומי התקשורת, הטכנולוגיה והמשפט: פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב; פרופ' ניבה אלקין-קורן, ראש המרכז למשפט וטכנולוגיה וראש המרכז לחקר הסייבר באוניברסיטת חיפה; נשיאת איגוד האינטרנט פרופ' קרין נהון; מנכ"ל האיגוד, עו"ד יורם הכהן, שכיהן בעבר כראש הרשות להגנת הפרטיות; ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; ד"ר ענת בן-דוד מהאוניברסיטה הפתוחה; ד"ר דלית קן דרור פלדמן מאוניברסיטת חיפה; עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, ועו"ד חיים רביה.

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 29KB)