העליון הורה לנתניהו להגיב בדחיפות לעתירה נגד החלת אמצעי מעקב על האוכלוסיה האזרחית בישראל

בית המשפט העליון הורה לראש הממשלה הזמני נתניהו ולשורת גורמים ממלכתיים אחרים להגיב עד מחר לעתירה נגד "הפרת פרטיות בהיקף עצום של כל אזרחי המדינה, ללא כל פיקוח ובקרה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה", ולנמק את החלתן של תקנות לשעת חירום במסגרת המאבק בנגיף הקורונה.

הממשלה הזמנית בראשותו של בנימין נתניהו הורתה לשב"כ להשתמש באמצעי מעקב מיוחדים על האוכלוסיה האזרחית, וזאת לפי שיקול דעת שאינו ידוע ומבלי להזדקק לצו שופט או פיקוח פרלמנטרי. ההוראה נעשתה באמצעות תקנות לשעת חירום במקום בדרך של התקנת תקנות מכח חוק השב"כ. זאת כדי לעקוף למעשה את כנסת ישראל, לאחר שוועדת חוץ וביטחון של הכנסת הקודמת, שכהונתה תמה אתמול, סירבה לאשר את ההוראות ללא דיון.

"ביום 16.3.2020 באישון לילה, התקין ראש הממשלה נתניהו תקנות שלא היה להן אח ורע במדינת ישראל או בכל מדינה דמוקרטית אחרת, המסמיכות - ללא כל אמצעי בקרה מחוץ לרשות המבצעת - את שב"כ ואת משטרת ישראל לעקוב אחר כל אזרח במדינה, בקשר למיקום ההימצאות שלו, כחלק מהאמצעים למאבק בנגיף הקורונה", לשון העתירה.

שופט בית-המשפט העליון נעם סולברג (צילום: נתי שוחט)

"התקנות, גם אם הותקנו בסמכות, הן דרקוניות בצורה עצומה, ויש בהן חוסר מידתיות בולט ומובהק, ויש בהן ניסיון להתעלם, פשוטו כמשמעו, מהרשות המחוקקת במדינת ישראל, ולהתיר לרשות המבצעת בעצמה, ללא כל פיקוח, לפגוע בפרטיות כל אזרחי מדינת ישראל ללא כל הבחנה". לפי העתירה, לא התקיימה גם התייעצות עם הרשות להגנת הפרטיות.

העתירה הוגשה ע"י עו"ד שחר בן-מאיר נגד נתניהו, ממשלת ישראל, השב"כ, המשטרה, משרד הבריאות, היועמ"ש מנדלבליט, הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, יועמ"ש הכנסת וח"כ גבי אשכנזי (יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת היוצאת). השופט נועם סולברג הורה לנמעני העתירה להגיש תשובה דחופה עד מחר (18.3) בשעה 14:00, לקראת דיון שייערך מחרתיים (19.3) בשעה תשע בבוקר. השופט סולברג דחה את הבקשה למתן צו ארעי במעמד צד אחד.

העתירה מתייחסת להחלטת הממשלה להסמיך את השב"כ "לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה" במסגרת תקנות לשעת חירום, במקום בדרך המלך של התקנת תקנות באמצעות חוק השב"כ ולפגוע כך ללא סייג בזכות היסוד לפרטיות. בעתירה מתבקשים הנמענים שנמנו לעיל לפרסם "באופן מלא ומדויק את כל ההוראות הנורמטיביות לגבי אופן יישום והפעלת התקנות", ולנמק מדוע לא יפעלו "להביא לאישור ו/או פיקוח של ועדה מוועדות הכנסת הן של נוסח התקנות והם של אופן ההפעלה והיישום שלהן".

"התקנות נוקטות בלשון כללית ואמורפית ביחס לאופן ודרכי הפעלת הסמכויות", נכתב בעתירה, כך שאין איש יודע כיצד ייקבע איזה מידע ייאסף ומה ייעשה במידע.

כל זאת קורה בעת שהמנדט להרכבת הממשלה ניתן בכלל לאדם אחר, שאינו ראש הממשלה המכהן נתניהו. "בנסיבות אלו מתעצמת עד מאוד החשיבות - אם לא ההכרח - כי הכנסת ה-23 דרך ועדותיה תפקח על פעולות הממשלה, גם במקרה דחוף וחיוני של הנגיף", לשון העתירה, הממשיכה וטוענת כי "יש יותר מיסוד לסברה כי הממשלה והעומד בראשה עלולים לנצל תקופה זו, ולשקול שיקולים פוליטיים בהפעלת הסמכויות במצב החירום. גם מנימוק זה הביקורת הפרלמנטרית על פעולות הממשלה היא בגדר הכרח".

זו אינה הפעם הראשונה בה משתמש נתניהו בנימוקי ביטחון כדי לעקוף את פעולתן המסודרת של הרשויות. כך כשרצה להעביר את מתווה הגז השנוי במחלוקת, שהיטיב עם מונופול הגז השולט במאגרים העצומים שלחופי ישראל, הפעיל נתניהו באופן חריג וחסר תקדים סעיף בחוק המאפשר, מנימוקי ביטחון, לפסול את שיקול דעתה של הרשות להגבלים עסקיים. על מנת להפעיל סעיף זה היה צורך להזיז מתפקידו את השר אריה דרעי ממשרד הכלכלה.