שני העיתונים הנפוצים בישראל הצניעו באופן יחסי את החלטתו של בנימין נתניהו להפעיל אמצעי מעקב מיוחדים במסגרת המאבק בקורונה, על אף ההשלכות כבדות המשקל על פרטיותם של כל אזרחי מדינת ישראל.

עיתון "הארץ" הבליט יותר מהעיתונים האחרים את המהלך, על השלכותיו. בראש שער העיתון, צמוד לכותרת הראשית, פורסמה על כך ידיעה. כבר בפיסקה הפותחת נכתב כי "ברשות להגנת הפרטיות התנגדו למהלך וטענו כי הוא קיצוני מדי". גם בשער "מעריב" הופיעה כותרת בולטת לכל הרוחב בזו הלשון: "ביקורת קשה נגד הכוונה להפעיל מעקב דיגיטלי על המבודדים: 'פגיעה בפרטיות ובזכויות האזרח'". בכפולת העמודים הפותחת פורסמה ידיעה שהוקדשה לנושא, תחת הכותרת "מעקב אחר אזרחים - אקט חודרני ולא דמוקרטי", פרפרזה על ביקורתו של יו"ר מרצ ניצן הורוביץ למהלך.

מי שהתבונן בשער "ידיעות אחרונות", לעומת זאת, היה צריך להתאמץ באופן יחסי כדי לאתר מידע על המהלך של נתניהו, וגם הוא הובא לקוראים ללא כל ביקורת. באמצע כותרת המשנה לראשית נכתב: "באישור היועמ"ש: השב"כ יוביל מעקב טכנולוגי אחרי החולים כדי לוודא שהם בהסגר".

בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" פורסמה ידיעה שהוקדשה למהלך, אולם המסגור לא היה ביקורתי. הכותרת קראה "עוקבים אחרי החולים" ובכותרת המשנה נכתב: "ישראל מאמצת את המודל הטייוואני. בצעד חסר תקדים שאושר ע"י מנדלבליט, המדינה תפעיל אמצעים טכנולוגיים כדי לעקוב אחרי אזרחים שנדבקו. המטרה: לבדוק מי שהה בקרבתם ולמנוע בידוד מאסיבי". בידיעה, מאת איתמר אייכנר וטובה צימוקי, לא נכלל ציטוט הביקורות שהוטחו במהלך. כל שנכתב הוא כי במהלך זה "טמונה פגיעה בפרטיותם של אזרחים".

בשער "ישראל היום", העיתון הנפוץ בישראל, כל שנכתב הוא כי "ייתכן מעקב דיגיטלי אחר נדבקים". מידע בסיסי על ההחלטה התפרסם בכפולה הפותחת, במסגרת ידיעה כללית מאת מיטל יסעור בית-אור ואריאל כהנא שהופיעה תחת הכותרת "שגרת חיים חדשה". המידע המועט לא לווה בכל הסבר, פרשנות או אזהרה בדבר המחיר שמהלך שכזה גובה. בידיעה לא נכללו עמדות הרשות להגנת הפרטיות או גורמים אחרים שהתנגדו למהלך. ב"ישראל היום" לא נמצא מקום אפילו למילת אזהרה כללית על "פגיעה בפרטיותם של אזרחים".