עיתונאים ב"כלכליסט" יוצאים נגד אריאל שמר, עורך-דין המייצג את הנהלת "ידיעות אחרונות", שהגיש תביעת השתקה נגד משכתב בעיתון הכלכלי. המשכתב, יפתח בריל, היה חבר בוועד העיתונאים ומתח ביקורת על האופן שבו שירת עו"ד שמר את ההנהלה במאבקה נגד התארגנות העובדים. דבריו פורסמו בחשבון הטוויטר האישי שלו, שבו 151 עוקבים בלבד, ובקבוצת ווטסאפ פנימית של עובדי "כלכליסט". עורך-הדין דורש מבית-המשפט לחייב את בריל בתשלום פיצויים בסך 220 אלף שקל. זמן קצר לאחר הגשת התביעה פוטר בריל מעבודתו.

במהלך סוף השבוע, ימים אחדים לאחר שפורסם דבר פיטוריו של בריל בעיתונים הכלכליים המתחרים, התבטאו כמה מהעיתונאים הבולטים ב"כלכליסט" נגד עו"ד שמר והתביעה שהגיש. "למי שלא יודע, חוץ מזה שאני עיתונאית אני גם עורכת-דין", כתבה ענת רואה, כתבת המשפט של "כלכליסט", בפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה. "רוב הזמן אני די מרוצה מהשתייכותי למועדון המשפטי הזה, אבל לפעמים אני ממש מתביישת בכך".

"זה קורה, למשל", המשיכה רואה, "כשאני נתקלת בתביעות השתקה שעל פניהן ברור שיחסי הכוחות בין התובע לנתבע אינם שווים, ושעורך-הדין מנצל עד הסוף את היתרון שלו על פני הצד השני, שלא מגיע מהעולם הזה, על כל המשתמע. וזה בדיוק המצב ביחס לתביעת הדיבה שהגיש עו"ד אריאל שמר, בעלים של משרד עורכי-דין, כנגד יפתח בריל. [...] מר שמר הוא איש חזק מאוד, והוא בצד של החזקים. ומולו הנתבע: הנתבע היה עד לאחרונה עורך בדסק של 'כלכליסט' וחבר בוועד העובדים. כלומר בנאדם מהשורה, אין מאחוריו משרד עורכי-דין וסביר להניח שהידע המשפטי שלו הוא די מצומצם.

ענת רואה, כתבת המשפט של "כלכליסט": "עיון בכתב התביעה שהגיש מר שמר נגד בריל גורם (לי לפחות) בעיקר לתחושת אי-נוחות, כי הפכתי והפכתי, ודיבה אמיתית כנגד מר שמר לא ממש מצאתי"

"כשיש כאלה פערי כוחות בין התובע לנתבע, אני הייתי מצפה שהתביעה שמוגשת תהיה חזקה, מבוססת היטב וכזו שאי-אפשר באמת להתווכח עם העילות והטיעונים שיש בה. אבל עיון בכתב התביעה שהגיש מר שמר נגד בריל גורם (לי לפחות) בעיקר לתחושת אי-נוחות, כי הפכתי והפכתי, ודיבה אמיתית כנגד מר שמר לא ממש מצאתי.

"'דיבה' נטענת אחת היא ציוץ בטוויטר שאין בו שום דיבה, אפילו לא קרוב, וכל ניסיון לטעון אחרת הוא ממש פגיעה באינטליגנציה. 'דיבה' שנייה היא הודעת ווטסאפ פרטית, שנשלחה לנמענים ספורים ואיכשהו הועתקה והתגלגלה לידיו של שמר, ושיש בה איזו מלה בוטה ומיותרת, אבל השם של שמר לא מופיע בהודעה הזו, ובחיי שאם מישהו היה מראה לי את ההודעה הפרטית הזו ומבקש ממני לומר לו על מי היא נכתבה, אין מצב שהייתי יודעת לנקוב בשמו של שמר.

"אבל מר שמר עשה אאוטינג לעצמו, ובמסגרת התביעה, בהיקף של 220 אלף שקל כאמור, הוא טוען שמדובר ב'פרסומים חמורים, מבזים, שקריים ואסורים' ש'נעשו במטרה לפגוע בתובע ולהציגו בפני שולחיו ובפני הציבור באופן שקרי, מכפיש ומבזה'. למר שמר זה כנראה לא באמת עולה. הוא עומד בראש משרד עורכי-דין, ואם בא לו הוא תכף ינחה את עובדי משרדו להגיש גם נגדי תביעת דיבה, ושאני אבזבז אחר-כך את זמני ומשאבי הכספיים כדי לסלק אותה. זו בעיה רצינית במערכת ושיטת המשפט שלנו, שמאפשרת את השימוש הזה בה".

בחלק אחר של הפוסט מביאה רואה ציטוטים מתוך אתר האינטרנט של עו"ד שמר ("שם נרדף לדיני העבודה במדינת ישראל", "מוביל את החברות החזקות והמשפיעות בישראל, מסייע לראשיהן בייעוץ"). על רקע זה היא מסיימת את הרשימה בפנייה ישירה אליו: "מר שמר, אם אתה באמת מי שאתה טוען בעמוד האינטרנט שלך, אני חושבת שראוי שתסיר לאלתר את התביעה הזו ותמחק אותה. היא לא מכבדת אותך ואת מעמדך ופועלך".

הודעת הווטסאפ של בריל, מתוך כתב התביעה (לחצו להגדלה)

אמיר זיו, סגן עורכת "כלכליסט" והעורך האחראי של המוסף השבועי של העיתון הכלכלי, הביע הסכמה עם הדברים: "יפה כתבת ענת", כתב זיו בתגובה. הכתב תומר גנון ועורך מדור ההייטק מאיר אורבך הביעו גם הם הסכמה עם רוח הפוסט של רואה. העיתונאי אורי תובל, עורך לשעבר ב"כלכליסט", הוסיף: "כל הכבוד ענת. מצטרף לכל מלה. אני מאמין שעו"ד שמר שמע במהלך הקריירה שלו טענות שונות כלפיו, ולא קפץ בכל פעם כנשוך נחש לתבוע את עלבונו. הבחירה שלו לתבוע לשון הרע דווקא מיפתח, דווקא על ההתבטאויות האלה, ודווקא בסיטואציה הזאת, מעידה יותר על התובע מאשר על הנתבע".

ההתבטאויות של בריל שבגינן הגיש עו"ד שמר את תביעת ההשתקה התייחסו למהלך שביצעה ההנהלה במאבקה נגד התארגנות העובדים: בחודש ינואר השנה קיימו העיתונאים שביתת אזהרה בת שעה. בהנהלה החליטו לקנוס אותם, ולנכות משכרם סכומים שונים. בציוץ שבגינו נתבע בריל הוא כתב כי עו"ד שמר "יודע כמובן שזה מופרך מבחינה חוקית, אבל שכרו אותו לשחק מלוכלך, והוא צריך להצדיק את שכרו. יהיה נחמד אם עורכים בכירים יביעו את דעתם על זה".

"זה לא לשון הרע לומר את מה שצויץ כאן", צייצה בתגובה ענת רואה. "יפתח, אני מקווה שמר שמר ימחק מהר את התביעה הכוחנית והמופרכת שהגיש נגדך. יש עורכי-דין שכל מה שהם יודעים לעשות זה להגיש תביעות. זו השפה שלהם. זה איום ונורא".

בהודעת הווטסאפ, שנשלחה בקבוצה שבה חברים עשרים או שלושים משכתבים וגרפיקאים ב"כלכליסט", נקב בריל בביטוי "קוויזלינג" (אם כי כאמור בלי לנקוב בשמו של שמר) והעריך שעורך-הדין מתכוון להגן על מהלך ניכויי השכר בבית-הדין לעבודה, "אולי כטקטיקה של הפחדה". את האיש החזק ב"ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט", ארנון (נוני) מוזס, כינה בריל "אדם שכידוע איננו מן השפויים, ומוּנע בעיקר מתאוות שליטה" (גם כאן ללא ציון שמו). בריל חזר על קריאתו לעורכים הבכירים: לדבריו, הבשילה השעה לכך שיביעו את עמדתם בגלוי.