עורך-הדין של הנהלת "ידיעות אחרונות", אריאל שמר, מכחיש שהיה לו חלק בפיטוריו של חבר ועד שמתח עליו ביקורת. בתביעת דיבה שהגיש נגד חבר הוועד, יפתח בריל, דורש עו"ד שמר פיצויים בסך 220 אלף שקל בגין ציוץ בטוויטר והודעת ווטסאפ שנשלחה בקבוצה פנימית של עובדי "כלכליסט". בריל, מנגד, טוען כי מדובר בתביעת השתקה שהוגשה בתיאום עם הנהלת קבוצת "ידיעות אחרונות" לשם דיכוי התארגנות העובדים.

אחד המאפיינים של תביעות השתקה הוא פער כוחות בין התובע לנתבע. "אריאל [שמר] מנצל את פערי הכוחות בינינו כדי להתנקם בין ולגרום לי טרדה והוצאות משפטיות, אחרי שממילא פוטרתי ממקום עבודתי, הן כדי להשתיק ביקורת מצדי והן כדי להרתיע עובדים אחרים מהשתתפות במאבקי העובדים בעיתון", טען בריל בכתב ההגנה שלו.

בכתב תשובה שהוגש בשבוע שעבר טוען שמר – עורך-דין ותיק ומקושר, שעומד בראש משרד הנושא את שמו – כי כלל אין ביניהם פער כוחות שכזה, וכי מדובר בטענה "מקוממת" ו"פסולה". לדבריו, בריל אינו הצד החלש בתביעה, שאינה תביעת השתקה. הסיבה לכך, גורס עו"ד שמר, היא שבריל היה נציג של ועד העובדים, שמיוצג בידי ארגון העיתונאים, שפועל במסגרת ההסתדרות הכללית, וש"ההסתדרות הכללית ניצבת מאחוריו ואף מספקת לו הגנה משפטית".

עו"ד שמר: "נראה לכאורה כי הנתבע חתם בעצמו על כתב ההגנה, אשר נוסח על-ידי עורך-דין מטעם ההסתדרות הכללית, על מנת שיוכל לייצר רושם מלאכותי של חולשה"

הקביעה הזאת אינה מדויקת: בריל אמנם מסר לבית-המשפט כי קיבל סיוע משפטי מההסתדרות, אבל נכון להיום הוא מייצג את עצמו בתביעה. לטענת עו"ד שמר, מדובר בתכסיס: "נראה לכאורה כי הנתבע חתם בעצמו על כתב ההגנה, אשר נוסח על-ידי עורך-דין מטעם ההסתדרות הכללית, על מנת שיוכל לייצר רושם מלאכותי של חולשה".

"כך או כך", מוסיף עו"ד שמר, "יש לדחות את הטענה, שכן היא איננה מעלה או מורידה מבחינה משפטית: הטענה אינה רלבנטית. הדין הוא דין אחד ל'חזק' ול'חלש', וחוק איסור לשון הרע חל על כולם במידה שווה".

בנוסף לכך מאשים עו"ד שמר את בריל בניצול ההליך המשפטי כדי "להמשיך להשמיץ, להכפיש ולפגוע", טוען כי הוא ניסה לפגוע גם במעסיקו לשעבר, קבוצת "ידיעות אחרונות" – ומצהיר שהוא אינו מקבל את ההתנצלות שהפיץ הנתבע בקבוצת הווטסאפ הפנימית. לדבריו, בריל היה צריך לפנות אליו ולהתנצל בפניו באופן ישיר על התבטאויותיו, ולתאם עמו גם התנצלות פומבית.

נוני מוזס (צילום: פלאש 90)

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס (צילום: פלאש 90)

כתב התביעה של עו"ד שמר הוגש לבית-משפט השלום בהרצליה ב-13 בפברואר. לפי כתב ההגנה, יום קודם לכן זומן בריל להסביר את התבטאויותיו ב"ועדת המשמעת" של קבוצת "ידיעות אחרונות", בשיחת שימוע לפני פיטורים. את התשובה הסופית לגבי פיטוריו קיבל ב-27 בפברואר – כשבאמצע משמרת עריכה התבקש לאסוף את חפציו ולצאת מהבניין בליווי מאבטחים. את כתב התביעה קיבל לדבריו רק יומיים לפני כן – כלומר כשבועיים לאחר הגשתו לבית-המשפט.

מדוע לקח לעו"ד שמר שבועיים למסור את כתב התביעה? "אני משער שהעיכוב נבע מהקשר בין שני התהליכים", טען בריל. "אילו, משום מה, היו מחליטים לוותר על הפיטורים, היו מוותרים גם על משלוח התביעה". עו"ד שמר, בכתב התשובה שלו, מכחיש את הטענה הזאת. לדבריו, "הנתבע זומן לבירור משמעתי בעיתון 'ידיעות אחרונות' לאחר שכינה את מו"ל העיתון 'אדם שאיננו מהשפויים'" – ציטוט מתוך הודעת הווטסאפ של בריל.

זוהי גם גרסת הנהלת העיתון. במכתב הפיטורים שנשלח לבריל, שעליו חתומה מנהלת המערכת של "כלכליסט" עמית בורנובסקי, נטען שהוא פוטר בשל "הודעות ווטסאפ" שבהן הטיח "עלבונות אישיים קשים ופוגעניים כנגד בעלי תפקידים בעיתון", לצד "הטלת ספק" ב"יושרם ובמקצועיותם של מנהלים בכירים בארגון". בדומה לעו"ד שמר, גם מנהלת המערכת לא נקבה בשמו של האיש שעליו נכתבו דברי הביקורת – המו"ל והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.

32903-02-19