העיתונאי יפתח בריל, שנתבע בעקבות דברים שכתב על נוני מוזס, האיש החזק ב"ידיעות אחרונות", ופרקליט צמרת שמייצג את הנהלת "ידיעות אחרונות", יפצה את הפרקליט – אך לא יידרש לפרסם הודעת התנצלות שהנוסח שלה נוגד את עקרונותיו.

בריל היה חבר בוועד "ידיעות אחרונות" ופוטר מעבודתו כמשכתב ב"כלכליסט" בעיצומו של סכסוך עבודה. עורך-הדין אריאל שמר, שמייצג את ההנהלה מול העובדים, הגיש נגדו במקביל תביעת דיבה בסך 220 אלף שקל בגין ציוץ שפרסם בחשבון הטוויטר שלו והודעת ווטסאפ ששלח בקבוצה פנימית של עובדים.

בריל, שעובד כיום ב"גלובס", טען שפיטוריו וההחלטה להגיש נגדו תביעת דיבה בגין התבטאויות שזכו לחשיפה מצומצמת בלבד הם חלק מניסיון להרתיע את שאר עובדי קבוצת "ידיעות אחרונות" כדי שלא ימתחו ביקורת על מוזס וההנהלה. לדבריו, אף שהוא כבר לא עובד ב"ידיעות אחרונות" – אין לו זכות מוסרית להתנצל מן השפה ולחוץ, ובכך לתרום להרתעת עמיתיו לשעבר.

יפתח בריל: "המטרה של התביעה הזו, כתביעת השתקה, היא להעביר מסר לעובדי 'ידיעות אחרונות' שאסור לעובדים להעביר ביקורת על ההנהלה ובאי-כוחה, ולזה אני לא אסכים"

"המטרה של התביעה הזו, כתביעת השתקה, היא להעביר מסר לעובדי 'ידיעות אחרונות' שאסור לעובדים להעביר ביקורת על ההנהלה ובאי-כוחה, ולזה אני לא אסכים. זה בניגוד למצפון שלי", אמר באחד הדיונים.

התביעה של עו"ד שמר הוגשה בפברואר 2019 בעקבות שתי התבטאויות של בריל, שכיהן אז כאחד מנציגי "כלכליסט" בוועד. אחרי שהנהלת קבוצת "ידיעות אחרונות" החליטה לפגוע בשכר העיתונאים בעקבות צעדי עיצומים שנקטו, בריל צייץ בטוויטר שעו"ד שמר, כנציג ההנהלה, "יודע כמובן שזה מופרך מבחינה חוקית, אבל שכרו אותו לשחק מלוכלך, והוא צריך להצדיק את שכרו". לחשבון הטוויטר שלו היו אז כ-150 עוקבים בלבד.

למחרת, בהודעת הווטסאפ שנשלחה בקבוצה סגורה של גרפיקאים ומשכתבים ב"כלכליסט", התייחס בריל ל"עורך-הדין הקוויזלינג של 'ידיעות'", אך לא הזכיר את שמו של שמר. הוא הוסיף שלדעתו, "ההנחיה המופרעת" שקיבל עורך-הדין "הגיעה מבעלי העיתון, אדם שכידוע איננו מן השפויים, ומונע בעיקר מתאוות שליטה". גם שמו של הבעלים, ארנון (נוני) מוזס, לא הוזכר בהודעה. לאחר ימים אחדים קיבל בריל זימון לשימוע לקראת פיטורים; כעבור יום הוגשה התביעה של שמר.

ארנון (נוני) מוזס (צילום: רוני שיצר)

בכתב ההגנה שלו תיאר בריל את הרגעים שבהם הורחק מהעיתון: "פוטרתי מ'כלכליסט' באמצע המשמרת", כתב. "זה היה מעמד הפגנתי ומוזר: נדרשתי לארוז מיד את חפצי ולהסתלק, קב"ט החברה נשלח להשגיח עלי, וגם כשכבר עמדתי בלובי הכניסה וחיכיתי להסעה, מישהו מן ההנהלה דאג להתקשר למאבטחים ודרש מהם להוציא אותי החוצה לגשם. הסצנה היתה מגוחכת יותר מאשר מעליבה, אבל היא ממחישה כמה מחשבה משקיעה הנהלת 'ידיעות אחרונות' בצעדים נקמניים נגד חברי ועד שפוטרו. את התביעה הנוכחית צריך להבין בהקשר הזה".

אתמול (8.2), שנתיים אחרי ההתרחשויות האלה, התייצב בריל בבית-משפט השלום בהרצליה כדי לחקור את עו"ד שמר ולברר האם אכן יש קשר בין התביעה והפיטורים. בריל קיבל ייעוץ משפטי ראשוני מטעם ארגון העיתונאים וסיוע מסוים בהליכי פשרה שכשלו, אך ניהל את כל התביעה בעצמו, בלי ייצוג של עורך-דין. בדיון הקודם הוא נימק את ההחלטה החריגה בכך שמדובר, לטענתו, בתביעת השתקה – ושחלק מאלמנט ההשתקה הוא אילוץ הנתבע להוציא כסף רב על ייצוג משפטי. את שמר, שעומד בראש משרד עריכת דין הנושא את שמו, ייצג בהליך אחד משותפיו למשרד, עו"ד צבי גלמן.

בפתח הדיון שהתקיים אתמול ניסה השופט, אמיר ויצנבליט, לדחוק בצדדים לסיים את התביעה בפשרה: בריל יפרסם הודעת הבהרה, וישלם לשמר פיצויים נמוכים בהרבה מהסכום המקורי שביקש – 10–20 אלף שקל. שני הצדדים הביעו הסכמה עקרונית. המחלוקת התגלעה סביב הנוסח.

כמה ימים לפני פיטוריו של בריל, עוד לפני שנודע לו על הגשת התביעה, הוא התנצל בקבוצת הווטסאפ של העובדים על האופן שבו התבטא כלפי מוזס, עו"ד שמר והנהלת "ידיעות אחרונות". בדיון בבית-המשפט, בריל הסכים לפרסם הבהרה בנוגע לקביעה שלפיה עו"ד שמר "יודע" שהוא מגן על מהלכים "מופרכים מבחינה חוקית" של "ידיעות אחרונות". כמו כן הסכים להתנצל על השימוש בכינוי "קוויזלינג", שנגזר משמו של ראש ממשלת נורבגיה שהוּצא להורג בגין שיתוף פעולה עם הנאצים. אבל בריל לא הסכים לחזור בו מהביקורת העקרונית על הדרך שבה נאבקה הנהלת "ידיעות אחרונות" בהתארגנות העובדים – ועל שמר כעורך-הדין שמייצג את ההנהלה.

עו"ד אריאל שמר באולמו של השופט אמיר ויצנבליט, אתמול (צילום: איתמר ב"ז)

עו"ד שמר ובא-כוחו, עו"ד גלמן, סירבו ונאחזו בעמדת המוצא שלהם, שלפיה בריל צריך להתנצל באופן גורף על כל מה שייחס לעורך-הדין הבכיר. "אפשר לומר שהדברים מוגזמים, אפשר לומר שלא היה צריך לנקוט בצעדים כאלה תקיפים כלפי העובדים", אמר שמר, "אבל תמצית הדברים שהוא אמר היא ש'יש משוגע שהוא בעל הבית, ואותך רק מעניין כסף, ולכן אתה מוכן לטעון טענות מופרכות חוקית'. לפעמים, אולי, אני טועה מבחינה חוקית. אבל אני לא משחק מלוכלך או 'מופרך חוקית'".

בריל סירב: "יש לי ביקורת על אריאל, על העובדה שהוא תמך בצעד מלוכלך, צעד רע מוסרית – והדבר הזה נשאר נכון". בהמשך, בהתייחס לדיון של מוזס במשפט "תיק 2000" שהתקיים במקביל בירושלים, הוסיף בריל: "ברגעים אלה נפתח משפט השוחד של האדם ששכר את אריאל. זה עד כדי כך מופרך להגיד ששכרו אותו כדי לשחק מלוכלך?".

לנוכח המחלוקת, השופט ויצנבליט שינה את הצעתו: בריל יוכל לבחור בין ההצעה המקורית, שבה נדרש להתנצל ולשלם סכום שלא יעלה על 20 אלף שקל – ובין הצעה חדשה, שבה לא יידרש לפרסם שום סוג של הבהרה או התנצלות, אך ישלם סכום גבוה יותר, שיוכל להגיע עד 35 אלף שקל. לאחר מכן, בעקבות דרישת שמר, הורחב טווח הפיצויים שהשופט הוסמך לפסוק, ונקבע שהוא יעמוד בין אפס ל-67 אלף שקל. השופט הבהיר כי הסכום יכלול את הוצאות המשפט של שמר.

יפתח בריל: "אין לי זכות מוסרית להתנצל בשם עובדים אחרים – ובית-המשפט לא צריך להגיע למצב שבו הוא מחייב עובדים בפיצויים שיצננו וירתיעו עובדים מלהתבטא ולמתוח ביקורת"

בריל העדיף את החלופה היקרה, זאת שאינה כרוכה בהתנצלות. הוא נימק זאת בכך שממילא הקצה לתביעה הזאת סכום של כמה עשרות אלפי שקלים, ושהוא יכול לעמוד בכך. התובע, עו"ד שמר, לא קיבל את ההסבר הזה. "הוא הסכים בכזאת קלות – אני בטוח שארגון העובדים עומד מאחוריו ומשלם לו את הכסף", טען בפני השופט. בריל קטע אותו: "זה שקר, אגב". עו"ד שמר התעקש: "זה לא שקר, אני בטוח שזה המצב". בתגובה לפניית "העין השביעית" נמסר מארגון העיתונאים כי דבריו של עו"ד שמר הם "שקר וכזב".

לדברי עו"ד שמר, הוא אינו זקוק לכסף של בריל – אך הוא מעוניין בפיצויים גבוהים כדי ליצור "אקט חינוכי". בריל, כשקיבל את זכות הדיבור, יצא נגד העמדה הזאת: "הרעיון שצריך 'לחנך' עובדים ולחייב אותם בפיצויים מוגדלים בגלל דברים שהם אמרו במסגרת סכסוך עבודה – זה דבר שאני מתקשה לקבל. גם בגלל זה, פרסום של התנצלות גורפת הוא דבר שאני לא יכול לעשות מבחינה מצפונית – בגלל ההשלכות שיהיו לזה כלפי עובדים אחרים.

"בנסיבות כאלה, אין לי זכות מוסרית להתנצל בשם עובדים אחרים – ובית-המשפט לא צריך להגיע למצב שבו הוא מחייב עובדים בפיצויים שיצננו וירתיעו עובדים מלהתבטא ולמתוח ביקורת. אם מחייבים אדם בפיצויים של 70 אלף שקל בגלל התבטאויות כאלה – העובד הבא יפחד בכלל לדבר. זאת ההשלכה האמיתית. זה חינוך במובן הרע של המלה. לכן, בקביעת גובה הפיצויים אני מבקש לא להתחשב במצב הכספי שלי – אני אעמוד בזה, לקחתי סיכון ואני מקבל אותו באהבה – אלא בהשלכות כלפי העובדים הבאים".

בתום הדיון הודיע השופט לצדדים שהחלטתו לגבי גובה הפיצויים תישלח בהמשך. בריל, זמן קצר אחרי צאתו מבית-המשפט, עִדכן את עוקביו בטוויטר על ההתפתחויות, וחתם: "נקווה שהפיצוי לא יהיה גבוה, אבל כסף זה רק כסף. אעדכן".

כעבור יום הודיע השופט על החלטתו. בכתב התביעה, שמר דרש פיצויים בסך 220 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ופרסום של הודעת תיקון והכחשה בשלושה עיתונים יומיים על חשבונו של בריל. במקום זה, השופט פסק שבריל ישלם לשמר רק 25 אלף שקל – ובלי להתנצל על דבר.

32903-02-19

* * *

לעיון בהחלטת השופט

להורדת הקובץ (PDF, 188KB)