מדינת ישראל מקיימת קמפיינים פרסומיים שחשיפת פרטיהם ועצם קיומם עלולה להזיק למעמדה הבינלאומי של המדינה – כך טוענים במשרד החוץ במענה לבקשת חופש מידע. במשרד, שבראשו עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מסרבים למסור כיצד חשיפת המידע תפגע במדינה, באיזה סוג של פרסום מדובר ובאילו מדינות הוא מתבצע.

בבקשת חופש המידע, שהוגשה על-ידי עמותת "הצלחה" בשיתוף עם "העין השביעית", נדרש משרד החוץ למסור נתונים ומסמכים על תקציב הפרסום ויחסי-הציבור שלו ועל עסקאות פרסום שנחתמו מטעמו עם גופי תקשורת בפרק זמן של חמש שנים (2011–2016). במשרד החוץ דחו את הבקשה באופן גורף, אך חזרו בהם חלקית בעקבות תלונה שהוגשה ליחידה הממשלתית לחופש המידע.

בעקבות התלונה ניאות הממונה על חופש המידע במשרד, אריה זיני, לשלוח ארבעה מסמכים על התקשרויות עם חברות פרסום ויחסי-ציבור מהעולם – בעיקר סביב עסקאות נקודתיות לפרסום שלטי חוצות ויחסי-ציבור להשתתפות של נציגים ישראלים באירועים שונים (למשל, תערוכת אקספו במילאנו). לדברי הממונה על חופש המידע, מבין כלל ההתקשרויות שביצע המשרד בשנים האחרונות – אלו ההתקשרויות שאת תוכנן ניתן לפרסם.

ראש הממשלה ושר החוץ, בנימין נתניהו (צילום: אוהד צויגנברג)

זהו מן הסתם חלק קטן בלבד מבין כלל ההתקשרויות שביצע משרד החוץ – אך גם מידע זה לא נמסר במלואו. במשרד הממשלתי בחרו להשחיר חלקים רבים ממסמך שפירט את הליך הבחירה בחברת יחסי-ציבור בעלת אוריינטציה כלכלית שתשווק את ישראל ביפן – התקשרות שעלותה השנתית היא 500 אלף דולר (כ-1.8 מיליון שקל). הגוף שנבחר על-ידי ועדת המכרזים הוא חברה בשם Adex מקבוצת התקשורת שמחזיקה בעיתון הכלכלי הנפוץ "ניקיי".

הנימוק שניתן לאי-מסירת מידע על שאר ההתקשרויות הפרסומיות של משרד החוץ מעורר תהיות: במשרד טוענים כי אין לחשוף מידע נוסף על עסקאות הפרסום בשל "חשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל". עוד טוענים במשרד החוץ כי חשיפת הפרטים לא רק תזיק למעמדה הבינלאומי של המדינה, אלא גם עלולה לפגוע ביכולתו של המשרד להמשיך ולקיים התקשרויות מסוג זה בעתיד.

הנימוק הזה אולי נשמע חריג – אבל הוא אינו תקדימי. לצד משרד החוץ פועל בשנים האחרונות גוף ממשלתי נוסף העוסק בדיפלומטיה, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה בראשות גלעד ארדן, שתפקידו להיאבק נגד תופעת הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. בשנה שעברה, במענה לבקשת חופש מידע שנועדה לחשוף פרטים על מערך ההסברה של ישראל, טענו שם כי כמה מהמסמכים המבוקשים לא יימסרו משום שהם "מסווגים", ובמסמך שכן נמסר הושחרו פרטים בטענה שחשיפתם עלולה "לפגוע ביחסי החוץ של מדינת ישראל".

במקרה של המשרד לנושאים אסטרטגיים, מדיניות העמימות נועדה להסתיר את השימוש שעושה המשרד בגופים חוץ-ממשלתיים כדי לקדם את מדיניות הממשלה. במקרה של משרד החוץ, לפי שעה, הסיבה לאי-מסירת המידע נותרה עלומה: במשרד לא הסכימו לפרט, ולו בקצרה, מה עומד מאחורי מדיניות ההסתרה.

במסמכים על התקשרויות משרד החוץ ניתן לעיין בגנזך, מדור חופש המידע של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה"