פקחי משרד התקשורת, בליווי שוטרי משטרת ישראל, הגיעו היום (9.5) לאולפני חברת ניסנפילם פרודקשן בנצרת והחרימו ציוד צילום ושידור כיוון שהאולפנים העניקו שירותים לערוץ "אל-ג'זירה". לדברי בעל האולפנים, הוא לא קיבל כל אזהרה ממוקדת לפני הפשיטה וכעת נותר ללא אפשרות להתפרנס.
ביום ראשון האחרון חתם שר התקשורת שלמה קרעי על צווים המגבילים את פעילות ערוץ החדשות הקטארי בישראל, זאת לאחר שנקבע כי שידורי הערוץ מסכנים את ביטחון המדינה. עוד באותו היום פשטו פקחי המשרד בליווי שוטרים על חדר במלון "אמבסדור" במזרח ירושלים ששימש את כתבי הערוץ והחרימו ציוד.
ואולם, הצווים שעליהם חתם השר קרעי אינם מוגבלים לציוד שנמצא ישירות בבעלות הערוץ אלא משפיעים על כל גורם שמעניק שירותי שידור. אחד הצווים ממוען ל"כל אדם או תאגיד שיש ברשותו מכשירים המשמשים לאספקת תכנים של ערוץ אלג'זירה". זה הצו שהופעל היום נגד אולפני ניסנפילם בנצרת.
"לכבוד כל אדם או תאגיד שיש ברשותו מכשירים המשמשים לאספקת תכנים של ערוץ אלג'זירה (aljazeera)", נכתב בכותרת הצו, המורה על "תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכני הערוץ".
הצו, עליו חתום השר קרעי, נשלח למערכות תקשורת בישראל בצירוף ההודעה "מיועד לכלל מערכות התקשורת כאן שצלמים אצליכם מעבירים בדרך כזו או אחרת חומרים לאלג'זירה.. תעבירו לכלל המערכות. כל מי שישתף פעולה בכל דרך שהיא עם הערוץ, ציודו יוחרם ועלול לעמוד לדין פלילי".
"לא כותבים, אבל אתה צריך להבין"
אוסייד מסאד, הבעלים של האולפנים בנצרת, סיפר ל"העין השביעית" כי בחודשים האחרונים אכן סיפק שירותי צילום ושידור לערוץ "אל-ג'זירה", שאירח באולפן פרשנים ומומחים. לדבריו, שמע על החוק החדש אך סבר שאינו נוגע לספקי שירות חיצוניים.
הבוקר, הוסיף מסאד, קיבל שיחת טלפון מהמשטרה שהודיעה לו כי עליו להתייצב ברגע זה באולפן. "הגעתי לאולפן", הוא משחזר, "והיה איש ממשרד התקשורת ושוטרים וחברת הובלות. אמרו לי 'מה אתה עושה כאן?', אמרתי שאני נותן שירות לייב להרבה תחנות טלוויזיה בעולם הערבי ובעולם בכלל, BBC, סקיי ניוז, פראנס 24. אמרתי להם שאחד הלקוחות שלי זה 'אל-ג'זירה'. אמרו לי 'אסור לך לתת להם שידור', אמרתי להם 'בצו לא כותבים על הספקים שלא יתנו שירות', אמרו לי 'לא כותבים, אבל אתה צריך להבין'".
לדברי מסאד, עד היום לא קיבל כל התראה ממוקדת ממשרד התקשורת. הצו עצמו לא הגיע אליו, ואיש גם לא טרח להתקשר אליו לפני הפשיטה כדי להזהיר אותו מראש שלא לספק שירותים ל"אל-ג'זירה".
פקחי משרד התקשורת מחרימים ציוד באולפני ניסנפילם פרודקשן בנצרת. במרכז: אוסייד מסאד, בעלי האולפן (צילום: דוברות משרד התקשורת)
"אמרתי לו, 'אני חיכיתי לכם מהיום הראשון ולא הגעתם ולא קיבלתי מכם טלפון ולא קיבלתי מכם שום דבר שאסור לי לתת להם שירות'", נזכר מסאד בדברים שאמר לנציג משרד התקשורת, "אמרו לי 'אתה חיכית לנו, אז אתה יודע שעשית משהו לא טוב'".
השוטרים לקחו ציוד שמאפשר שידור חי, מצלמה וציוד סאונד בשווי שמסאד מעריך בקרוב למאה אלף שקלים. לדבריו, שוחח היום עם ארגון עדאלה כדי לקבל סיוע משפטי ולהגיש בקשה להחזרת הציוד.
"אמרתי להם שאם תאמרו לי לא לתת לאל-ג'זירה לא אתן לאל-ג'זירה, אבל בצורה הזו לא נותנים לי לעבוד עם אף אחד. אמרו לי שרק דרך בית המשפט אני יכול להחזיר את הציוד. הם פוגעים בפרנסה שלי ובילדים שלי ולא נותנים לי לעבוד, ולא נתנו לי אזהרה לפני".
מדרון חלקלק
הצו שנשלח למערכות התקשורת, והחרמת הציוד באולפן בנצרת, מהווים הדגמה לאזהרה של גורמים שונים מפני החוק, המאפשר לשר התקשורת להורות על הגבלת קליטת שידורים של ערוץ טלוויזיה בתוך ישראל, סגירת משרדיו כאן והחרמת ציודו.
"פעולות אלו חותרות תחת היסודות הבסיסיים ביותר של תקשורת חופשית בחברה דמוקרטית", נכתב בגילוי דעת של הוועד המנהל של האגודה הישראלית לתקשורת, הגוף המאגד את חוקרי התקשורת בישראל, "אין פעולה חריפה ובוטה יותר כנגד חופש הביטוי, כנגד עיתונות חופשית וכנגד זכות הציבור לדעת מאשר מהלך ממשלתי לסגירת הנוכחות של גוף תקשורת בהליך מזורז, שאינו חייב להישען על תשתית עובדתית-ביטחונית מוצקה בעוד קיימים כלים פוגעניים פחות בחופש הביטוי כדי להתמודד עם סכנה לביטחון המדינה".
שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) עם רה"מ בנימין נתניהו, מליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל)
טענות דומות, ונוספות, העלתה גם האגודה לזכויות האזרח, שהגישה עתירה נגד החוק. גם ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, המאגד אלפי עיתונאים, יצא נגד החוק ופירסם כי הוא "מודאג מההחלטה לסגור כלי תקשורת. סגירת כלי תקשורת צריכה להיות הצעד האחרון בארגז הכלים. זוהי פגיעה חמורה בחופש הביטוי וחופש העיתונות ומהווה אפקט מצנן. גם הדרך שבה בוצעה הסגירה, לעיני מצלמות ותוך התרברבות פוליטית מעוררת שאלות בדבר המטרה האמיתית של המהלך".
"בשנים האחרונות ממשלות רבות מעמיקות את אחיזתן במערכות הפצת המידע - ובייחוד אלו הדיגיטליות - כחלק מתהליך הפיכתן לאוטוריטריות", נכתב עוד בגילוי הדעת של האגודה לתקשורת. "השארת ההחלטה על כנה מקרבת אותנו לנהגי משטרים לא דמוקרטיים אשר הולכים ומתחזקים במדינות כגון רוסיה, טורקיה והונגריה".
רגל בדלת
"החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה" אמנם ידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה", אך מהווה פתח לפגיעה בכלי תקשורת נוספים, ולא רק כלי תקשורת זרים.
למעשה, השר קרעי, יחד עם יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, ח"כ צביקה פוגל, וחברי ועדה מהליכוד והציונות הדתית, ניסו לשנות את נוסח החוק שעליו הוחלט בממשלה על מנת שיתן באופן ישיר סמכות לשר התקשורת קרעי ולשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, לסגור כלי תקשורת ישראלים, בעילות עליהן הם יחליטו וללא פיקוח משפטי.
ח"כ צביקה פוגל (במרכז), יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, בישיבת הוועדה עם השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר (צילום: יונתן זינדל)
בשל התנגדות הייעוץ המשפטי וחבר הוועדה ח"כ גלעד קריב, נמנע השינוי. אך השר קרעי הצהיר כי הסכים לנוסח הנוכחי של החוק רק בשל סיום מושב החורף של הכנסת, וקרא להגיש במושב הבא הצעת חוק חדשה, דרקונית יותר, בנוסח בו רצה מלכתחילה. גם הח"כ פוגל הגדיר את החוק כ"תקיעת רגל בדלת" והבטיח להגיש הצעת חוק חדשה.
החוק מאפשר לראשונה לשר בממשלה להורות באופן ישיר על הגבלת שידורי ערוץ טלוויזיה, בכנסת הבאה המאבק על חופש הביטוי יתחיל מהנקודה הזו ויהיה קשה מאוד להסיגה לאחור.