יוסי אריה, מנכ"ל "המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה", זכה לכך שטור שלו יתפרסם ב-ynet. אתר שבתקופה הזאת, ספק אם יש אחד או אחת שלא נכנסים אליו להתעדכן לפחות פעם ביום. הטור, שזכה להגדרה "מיוחד", קרא לשמור על הביטחון האנרגטי שלנו. "הגיע הזמן לקחת את גורלנו בידינו" היא הכותרת.

כיצד נעשה זאת? כאן אריה הופך מעומעם. הוא מדגיש כמה מסוכן להסתמך על אנרגיה מיובאת - ולכן יש לפתח את בתי הזיקוק וקידוחי הגז, ואז קורא דווקא להרחיב את ייבוא האנרגיה ולשם כך לפתח עוד מסופים ימיים. רגע, אז כדי לשמור על הביטחון צריך להפסיק להסתמך על ייבוא או דווקא לעודד אותו? התשובה היא, שלפי אריה, מה שצריך לעשות הוא מה שטוב לתעשייה, לא מה שטוב למדינה.

אריה רק עושה את העבודה שלו: אחרי הכל, המכון לאנרגיה וסביבה הוא השם המכובס של ארגון הלובי של תעשיית האנרגיה (הוא נקרא בעבר "מכון הנפט"), שמממנת אותו. כיצד ב-ynet נותנים במה לכזה דבר? התשובה היא, כמובן,  שהמכון לאנרגיה וסביבה שילם ל-ynet תמורת הפרסום והחשיפה - וההטעייה של הציבור. הרי מי מהקוראים יודע באמת מה זה "המכון לאנרגיה וסביבה"?

אם בכל זאת מחפשים נחמה בטור שמומן בידי תאגידים שבוגדים בציבור וכלי תקשורת שבוגד בקוראיו, הרי זה שהמזהמים מבינים שהעולם מתקדם, דעת הקהל משתנה והם מאבדים תמיכה.

בשורה התחתונה, הלוביסט אריה מציע לשמר את המצב הקיים, בו אנו תלויים לגמרי באנרגיה מזהמת, שגם מזהמת את האוויר וגורמת למחלות ולמוות וגם מחמירה את משבר האקלים. מבקר המדינה כבר מצא שהמדינה אינה ערוכה לאסון שחלילה עלול לקרות במפעלים המזהמים במפרץ חיפה. בנוסף - דלקים מאובנים כמו נפט, גז ופחם הם מתכלים. מתישהו - הם פשוט ייגמרו.

כל זה ממש לא משדר ביטחון. מי שהביטחון האנרגטי באמת חשוב לו, ולא שורת הרווח, צריך לדאוג לכך שמשק האנרגיה שלנו ייסמך על אנרגיות מתחדשות, ובמיוחד אנרגיה סולארית, שהופכת זולה מיום ליום.

בזכות אנשים טובים שהתאחדו הוחלט לפנות את המפעלים המזהמים ולעשות היסטוריה. השלב הראשון בפינוי המפעלים המזהמים הוא המשא ומתן על מכירת השטח - שלא ניתן להתקדם בתכנית בטרם יושלם. המו"מ חסוי, אין עדכונים פומביים לגבי התקדמות המו"מ, ואין תאריך יעד להשלמת הפינוי. כל אלה הם מתכון לאסון ידוע מראש ושנים נוספות של ייאוש.

זה המפעל וזו הטקטיקה: כסף יש, וזמן למרוח את כולנו לא חסר. חובתנו היא להישאר נאמנים לדורות הבאים: לקחת את גורלנו מידיהם של המזהמים.

אריאל חי סלוצקר הוא מארגן קהילתי במאבק של ארגון "מגמה ירוקה" להבראת מפרץ חיפה וסטודנט ללימודי הנדסת סביבה בטכניון