אל אולמו של השופט איתן אורנשטיין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו הגיעו היום נציגי כל הצדדים המעורבים במכירת "גלובס" לצורך דיון אחרון טרם תתקבל ההחלטה מי יזכה בעיתון – האוליגרך הרוסי דוד דוידוביץ', או אלונה בר-און, בתו של המייסד, וקבוצת המשקיעים שמאחוריה.

בימים האחרונים שיפר דוידוביץ' את הצעתו לרכישת מניות חברת מוניטין, המחזיקה ב"גלובס". הבוקר הודיע בא כוחו לבית-המשפט על שיפור נוסף, לפיו יימנע מלפטר את עובדי העיתון במשך 18 חודשים מיום הרכישה, ומי שבכל זאת יפוטר ייהנה מפיצויים מוגדלים, וכן יוסיף לסכום ההצעה (100 מיליון שקל במזומן) עוד שני מיליון שקלים שאותם יעביר בתוך שנתיים. במהלך הדיון התברר כי גם בר-און פעלה בימים האחרונים לקראת הדיון, ואף חתמה אמש על הסכם קיבוצי חדש מול ועד עיתונאי "גלובס".

עו"ד רונן מטרי, כונס הנכסים מטעם בנק לאומי, שמחזיק במניות השליטה בחברת מוניטין לאחר שאליעזר פישמן ירד מנכסיו, הודיע בתחילת הדיון כי מבין שתי ההצעות שהתקבלו, אף ששתיהן שקולות פחות או יותר, בכל זאת יש העדפה לקבלת ההצעה של בר-און.

עו"ד מטרי הסביר כי בין הגורמים שמטים את הכף לטובת הצעתה של בר-און עומדת התמורה (106 מיליון שקל לעומת 102 בהצעת דוידוביץ'), היכרות עם השוק הרלבנטי וכן העובדה שבמצב כזה יהיה בעלים אחד. במקרה שדוידוביץ' ירכוש את "גלובס", לעומת זאת, כרבע מהמניות יישארו בידי בר-און, והשניים מטבע הדברים אינם נמצאים ביחסים טובים. עם זאת, לטובת הצעת דוידוביץ', אמר, עומדת היותה מורכבת מסכום גבוה בהרבה של כסף מזומן שיימסר במועד קרוב.

עו"ד גלילה הורנשטיין, באת כוח העיתונאים ב"גלובס", הפתיעה בפתח דבריה את השופט אורנשטיין ואת יתר הנוכחים כשהודיעה כי אתמול בשעת לילה מאוחרת נחתם הסכם קיבוצי משופר מול בר-און. ההסכם החדש מעגן בין היתר את ההתחייבות של העיתון לקיום התקנון האתי של מועצת העיתונות ומעניק לעיתונאים התחייבות להימנעות מפיטורי צמצום עד יוני 2018.

"המערכת של 'גלובס'", אמרה עו"ד הורנשטיין, "כתבים, פרשנים, פובליציסטים, עורכים, תחקירנים, עובדי הפקה וצלמים, מתרגמים וגרפיקאים, תומכים בהצעת בר-און". עו"ד הורנשטיין הוסיפה כי התמיכה בבר-און נובעת גם מכך שהיא נכונה לתרגם את הצהרותיה בעל-פה להסכמים כתובים, מה שלא צלח לעיתונאים מול דוידוביץ'.

ועד העיתונאים הפתיע כשחתם על חוזה קיבוצי משופר מול בר-און – דוידוביץ' הודיע כי חתם גם, ובתנאים עדיפים

עו"ד ליזה חדש, באת כוחם של כ-150 עובדי "גלובס" שאינם עיתונאים, טענה לעומת זאת כי הצעתו של דוידוביץ' עדיפה. עו"ד חדש טענה כי יש להשוות את התנאים שהרוכש מבטיח לעיתונאים לתנאים שיעניק לעובדים שאינם עיתונאים. לדבריה, שני הצדדים התחייבו שכך יהיה, אולם מההסכם הקיבוצי החדש שנחתם אתמול עולה כי העיתונאים יקבלו תנאים עדיפים על יתר העובדים. בנוסף הבהירה עו"ד חדש כי הצעתו של דוידוביץ' עדיפה מבחינה כספית: איש העסקים מוכן להזרים כספים נכבדים לעיתון באופן מיידי, בעוד השקעתה של בר-און תלויה בשלל תנאים עתידיים.

עו"ד שמוליק קסוטו, בא-כוחו של דוידוביץ', הודיע כי מרשו חתם בזה הרגע על ההסכם הקיבוצי שאליו הגיעו בר-און והעיתונאים. "הוא מוכן לתת לעיתונאים אותו דבר, ההבדל היחיד שאת הבונוס שהעיתונאים לקחו רק לעצמם הוא הסכים לתת לכולם", אמר והגיש עותק מהחוזה שעליו מתנוססת חתימתו של דוידוביץ'.

"אני לא רוצה להפוך את זה לפארסה", העיר השופט אורנשטיין.

"חוץ מלשים את המפתחות של המרצדס על השולחן הוא עשה הכל", העיר בזלזול עו"ד בועז אדלשטיין, בא כוחה של אלונה בר-און. כשנשאל מדוע יש להעדיף את הצעת מרשתו בהינתן שהיא מתכוונת למשוך כספים מן החברה לצרכים שונים, הבטיח עו"ד אדלשטיין כי "זה יכוסה".

"לכאורה זה שאומרים שיש כוונה לכסות זה טוב ויפה", אמר השופט אורנשטיין, "אבל בהצעה של דוידוביץ' יש כסף חי, בלי לרוקן את הקופה. בהצעה של אדוני מרוקנים את הכסף. הוא קודם כל מביא את הכסף, אתה קודם כל לוקח". עו"ד אדלשטיין השיב כי הפער בין משיכת הכספים מקופת החברה להחזרתם יכול "תיאורטית להיות של ימים".

בא כוח דוידוביץ': "אם כבר מדברים על אתיקה עיתונאית [...] בזמן האחרון אני קורא בעיתונות, אפילו מפי סגן העורך אלי ציפורי, איך לחצו על העיתונאים לשנות את הסיקור. ואני שואל: מי היה שם כל התקופה הזו? דוידוביץ' היה שם? אה, לא. גברת בר-און היתה שם בתקופה הזו"

"אני מרגיש בסיטואציה קפקאית משהו", אמר עו"ד קסוטו, בא כוחו של דוידוביץ', כשקיבל את רשות הדיבור. לדבריו, הצעתו של דוידוביץ' עדיפה בכל פרמטר, בוודאי לאחר השיפורים האחרונים שהוכנסו בה. עו"ד קסוטו הדגיש כי הצעתה של בר-און, מנגד, לוקה בחסר שכן היא אינה מציעה באמת 106 מיליון שקל לרכישת המניות. מסך זה יירדו סכומים שונים לצרכים שונים, ובכלל, הסכום הזה הוא השורה התחתונה של תסריט אופטימי שעדיין תלוי בשלל משתנים. "איך אפשר להשוות בכלל?", תהה.

עו"ד קסוטו הוסיף כי דוידוביץ' יהיה מחויב גם כן לענייני האתיקה המופיעים בהסכם הקיבוצי, והוסיף: "אם כבר מדברים על אתיקה עיתונאית, יש מי שכל השנים האלה נמצא שם, אבא שלה הקים את העיתון, היא דירקטורית בו. ובזמן האחרון אני קורא בעיתונות, אפילו מפי סגן העורך אלי ציפורי, איך לחצו על העיתונאים לשנות את הסיקור. ואני שואל: מי היה שם כל התקופה הזו? דוידוביץ' היה שם? אה, לא. גברת בר-און היתה שם בתקופה הזו".

"הקאמרי הוא מאחורי", העיר השופט אורנשטיין לעו"ד קסוטו, ברומזו לכך שהצגת הדברים מפיו הולמת יותר את בניין התיאטרון הסמוך.

בסופו של דבר כל הצדדים שהופיעו בפני השופט אורנשטיין תמכו בהצעת בר-און, כולל נציגי בנק הפועלים, המנהל המיוחד של נכסי פישמן, עו"ד יוסף בנקל, וכונס הנכסים הרשמי. רק באת כוחם של העובדים שאינם עיתונאים העדיפה את הצעת דוידוביץ'.

"זה לא שחור ולבן", הסכים השופט אורנשטיין, ושלח את הנוכחים להפסקה שבמהלכה התבקש דוידוביץ' לבחון את שיפור הצעתו כדי להפוך את היתרון שלה למובהק.

לאחר ההפסקה הודיע בא כוחו של דוידוביץ' כי הוא מציע בנוסף ל-100 מיליון השקלים במזומן עוד 6 מיליון שקל בהשקעה מובטחת, ולא 2 מיליון כפי שהבטיח טרם הדיון. עו"ד מטרי הבהיר בתגובה כי זה אינו סכום שיכול לשנות את התמונה בצורה מובהקת, ורמז כי היה צורך בתוספת של 10% להצעה הקודמת, כלומר כ-110 מיליון שקל. "אנחנו מובילים בהכל", העיר עו"ד קסוטו. "אז מה אם אבא של גברת בר-און הקים את העיתון?".

אלונה בר-און בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, 2.3.2017 (צילום: אורן פרסיקו)

אלונה בר-און בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, 2.3.2017 (צילום: אורן פרסיקו)

בשלב זה נראה היה כי הכף נוטה עדיין לטובת בר-און, אולם באת כוח עובדי "גלובס" שאינם עיתונאים, עו"ד חדש, העירה כי בעוד בר-און התחייבה שלא לפטר את העיתונאים עד יוני 2018, היא אינה מוכנה להתחייב שלא לפטר את יתר עובדי "גלובס". השופט אורנשטיין תהה מדוע ישנה הפרדה שכזו בין שתי קבוצות העובדים, ועו"ד אדלשטיין, בא כוחה של בר-און, ביקש לאפשר למרשתו לדבר בשם עצמה. השופט אורנשטיין התעקש לקבל תשובה ממנו, אולם בפיו לא היתה תשובה של ממש אלא רק התחמקויות. בסופו של דבר ניאות השופט אורנשטיין לאפשר לבר-און לשאת דברים בעצמה.

"אני לא יכולה לקחת התחייבויות שעלולות לפגוע במצבו של העיתון", אמרה בר-און לבית-המשפט, והוסיפה כי בלי שתעשה בדיקת נאותות היא אינה יכולה להתחייב שלא לפטר אף אחד מהעובדים. "היא דירקטורית!", הזדעק עו"ד קסוטו, בא כוחו של דוידוביץ', "היא צריכה בדיקת נאותות?". "אני רוצה שהעיתון יהיה בר-קיימא, כלומר רווחי", הוסיפה בר-און. "אני עדיין לא יודעת איך עושים את זה...".

"אני חושב שכדאי שתעצרי", הפסיק אותה השופט אורנשטיין. "זה לא לטובתך מה שאת אומרת. אני עוצר אותך כאן". השופט פנה לבא כוחה של בר-און, עו"ד אדלשטיין, והציע לו לצאת עמה להפסקה קצרה כיוון ש"מה שהיא אמרה מטריד אותי".

לאחר הפסקה הודיע עו"ד אדלשטיין כי בר-און מוכנה להתחייב שלא יפוטר אף עובד שאינו עיתונאי בפיטורי צמצום עד סוף שנת 2017. עו"ד חדש הביעה את התנגדותה, שכן עדיין מדובר באפליה לרעה של קבוצת העיתונאים שהיא מייצגת.

השופט אורנשטיין חתם את הדיון והודיע כי ימסור את החלטתו בנפרד.

32206-09-16

לעיון בפרוטוקול הדיון

להורדת הקובץ (PDF, 271KB)