אלונה בר-און הגישה שלשום לבית-המשפט התנגדות להצעתו המעודכנת של האוליגרך דוד דוידוביץ' לרכוש את העיתון "גלובס" והתנגדות לתמיכת כונסי הנכסים ברכישתו את העיתון.

בתחילת השבוע הודיע דוידוביץ' כי הוא מעלה פעם נוספת את סכום הצעתו לרכישת מניות חברת מוניטין, השולטת ב"גלובס", מ-106 מיליון שקל ל-110 מיליון שקל. בעקבות זאת הודיעו כונסי הנכסים של המניות כי הם מעבירים את תמיכתם מהצעתה של בר-און להצעתו של דוידוביץ'. כעת טוענת בר-און, באמצעות עורך-הדין בועז אדלשטיין, כי אין מקום להתייחס כלל להצעתו המעודכנת של דוידוביץ', שכן ניתנה בלא רשות, וכי מכל מקום הצעתה שלה עדיין עדיפה על שלו.

בר-און טוענת כי דוידוביץ' הציע את הצעותיו האחרונות במועד מאוחר, אחרי שהסתיים הדיון מול השופט איתן אורנשטיין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו ותוך רמיסת זכויותיה. "מה שנעשה כאן על ידי דוידוביץ' איננו עדכון תמים [של סכום הצעתו], אלא ביזוי ההליך והפיכתו ל'שוק'", טוענת בר-און. "[...] לא ניתן להמשיך ולטעון לאחר תום הדיון, לא ניתן להמשיך ולהתמקח לאחר שעת נעילה ולא ניתן להמשיך ולתעתע בבית המשפט ובצדדים האחרים לדיון".

בר-און מציינת בהתנגדותה כי לאורך השבועות האחרונים הציע דוידוביץ' תריסר הצעות רכישה שונות לעיתון "גלובס" וחברת מוניטין השולטת בו, ואף צירפה טבלה המציגה את השתלשלות ההצעות. לטענתה, חלק מההצעות הללו ניתנו לאחר שהליך גישור ארוך ויקר בינה לבין כונסי הנכסים הסתיים בהסכם, אשר נחתם והוגש לבית-המשפט, ועל כן הן מהוות "ניסיון פסול לפגוע בזכות הקניינית של בר-און".

הצעותיו של דוד דוידוביץ' לרכש "גלובס" (מתוך כתב התנגדותה של משפחת בר-און)

בנוסף טוענת בר-און כי הצעתו המעודכנת של דוידוביץ' ממילא נחותה מהצעתה שלה. בדיון שנערך בבית-המשפט, מזכירה בר-און, כונסי הנכסים טענו שהצעתו של האוליגרך תהא עדיפה על זו של בר-און אם תעמוד על סכום של 115 או 120 מיליון שקל, ואילו הוא הציע רק 110 מיליון.

מלבד זאת, בר-און טוענת כי בהסדר אליו הגיעו הכונסים עם דוידוביץ' לגבי מימוש האופצייה השמורה לחברת מוניטין לרכוש מניות של חברת הכבלים HOT יש "פגם של ממש". לפי הניתוח שלה, בטיוטת ההסכם של דוידוביץ' והכונסים אין לאוליגרך אינטרס לקבל תמורה גבוהה עבור מכירת אופציית רכש המניות של HOT שכן במקרה כזה הרווחים העודפים יילכו לכונסים ולחברת אילקורפ של בר-און. "בעוד שבטיוטת ההסכם עם דוידוביץ' יש כשל ברכיב הפיננסי המשמעותי ביותר שלו (אופציית הוט)", כותבת בר-און, "הרי שבמתווה ההסכם בין הכונסים לבין בר-און יש זהות אינטרסים".

להתנגדותה צירפה בר-און חוות דעת מטעם פרופ' עדי אייל, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, התומכת בעמדתה. פרופ' אייל טוען כי מהות זכות הסירוב השמורה למשפחת בר-און במקרה של הצעת רכש למניות חברת מוניטין היא "ביכולת לקבל הצעה מוגמרת לגבי המניות המועמדות למכירה". משום כך, מסביר פרופ' אייל, אין לקבל מצב שבו מציע חיצוני משנה פעם אחר פעם את הצעתו לרכש המניות בחברה.

"להבנתי, המציע החיצוני, דוידוביץ', הציע מספר הצעות שונות, כאשר בכל פעם חזר ותיקן ושיפר את הצעתו, כדי לגבור על הצעת אילקורפ - בר-און", כותב פרופ' אייל "[...] מנגנון זה סותר את זכות הסירוב של אילקורפ ומאיין את תוכנה. ניתן לומר אף הפוך, שבפועל קיבל דוידוביץ' זכות סירוב מבלי שזו הוקנתה לו בתקנון, שכן הוא נהנה מחשיפה למידע הגלום בהצעת בר-און, ואפשרות להציע הצעה דומה ולזכות במניות". פרופ' אייל אף מזהיר מפני השלכות רוחב שיתרחשו במקרים נוספים, שבהם מעורבים בעלי זכות סירוב אחרים, אם תינתן לגיטימציה להצעתו המאוחרת של דוידוביץ' לרכוש את "גלובס".

32206-09-16

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 4.58MB)