השליטה ב"גלובס" תימכר לידי משפחת בר-און, בעלת מניות המיעוט בעיתון – כך קבע היום (14.3) השופט איתן אורנשטיין, נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב. אלונה בר-און, שהובילה את הרכישה, הציעה תמורת המניות סכום שעשוי להסתכם בכ-106 מיליון שקל. חלק מהכספים יגיעו מכיסה, אך חלקם יתקבלו ממכירת כמה מנכסיה של החברה והזרמה ממשקיעים שזהותם אינה ידועה.

בר-און גברה על המתמודד השני, דוד דוידוביץ', אוליגרך רוסי שלקראת סוף ההתמודדות הציע הצעה גבוהה יותר – 110 מיליון שקל במזומן. היום במעמד הקראת פסק הדין אמר השופט אורנשטיין כי בחר שלא לקחת בחשבון את הצעתו האחרונה של דוידוביץ' משום שהוגשה לאחר המועד שקבע. לדבריו, הוא גם לא מצא לנכון להידרש לתהיות שהעלתה בר-און בנוגע לזהותו של דוידוביץ'.

השופט אורנשטיין החליט שלא לקבל את המלצתם האחרונה של כונסי הנכסים מטעם בנק לאומי, שהובילו את הליך המכירה במסגרת כינוס נכסיו של בעל השליטה הקודם בעיתון, אליעזר פישמן. הכונסים סברו כי הצעתו של דוידוביץ' מוצלחת יותר – וזכו לתמיכתם של נציגי בנק הפועלים (המחזיקים בחלק קטן מהמניות שבעבר היו של פישמן), כ-150 מעובדי העיתון שאינם עיתונאים וארבעה מהעורכים הבכירים של "גלובס". בהצעתה של בר-און תמך ועד העובדים של העיתונאים, ואליו הצטרפו סגן העורך אלי ציפורי והפובליציסטית הבכירה סטלה קורין-ליבר.

נציגו של דוידוביץ', עו"ד שמואל קסוטו, אמר ל"העין השביעית" כי דוידוביץ' ישקול אם לערער על ההחלטה. לדבריו, מכירת "גלובס" לבר-און תפגע בעובדים ותביא לקריסת העיתון בעתיד הלא רחוק. "בשביל דוידוביץ' זה עוד עסק, אחד יותר, אחד פחות, אבל בשביל העובדים זה כל מה שיש", אמר. דוידוביץ' עצמו לא התייצב למעמד הקראת פסק הדין.

בתוכנית: משקיעים חדשים

אלונה בר-און, בת 39, היא בתו של חיים בר-און, מו"ל "גלובס" המנוח שרכש את העיתון בשנות השמונים והחזיק בו יחד עם אליעזר פישמן. כיום היא מנהלת קרן להשקעות בנדל"ן בשם "בית וגג". משפחת בר-און מחזיקה בכשליש ממניות "גלובס", וכעת היא עתידה להחזיק בבעלות המלאה על העיתון.

השליטה בעיתון תעניק לאלונה בר-און הזדמנות לנהל את העיתון ולהביא להבראתו המערכתית והכלכלית – אך היא עלולה גם להמיט עליו צרות חדשות. במהלך ההתמודדות על רכישת העיתון נחשפו פרטים על היקף הפסדיו בשנים האחרונות, שלדברי הכונסים נאמדים ב"עשרות מיליוני שקלים". לפי דוידוביץ', בחודשים האחרונים הפסיד העיתון כ-2 מיליון שקל מדי חודש, וקופתו נמצאת כעת בגירעון של כארבעה מיליון שקל.

בניגוד לדוידוביץ', למשפחת בר-און אין כיסים עמוקים שיאפשרו לה להמשיך לספוג הפסדים גבוהים מדי חודש. בהסכם המכירה התחייבו הרוכשים שלא לבצע "פיטורי צמצום" כלל עד סוף שנת 2017, ולא לפטר עיתונאים מטעמי צמצומים עד אמצע 2018 – התחייבויות הצפויות להקשות על צעדי ההתייעלות הנחוצים.

אם לא תצליח אלונה בר-און לייצב את העיתון מבחינה כלכלית, היא תיאלץ לגייס משקיעים חדשים שיסייעו להחזיק את "גלובס". במהלך ההליך המשפטי כבר הצהירה בר-און כי בכוונתה להכניס משקיעים חדשים לעיתון, אם כי לא מסרה פרטים על זהותם. בעיתונות הכלכלית דווח כי אחד מהם הוא איש העסקים חן למדן, ובשלב מוקדם של ההליך המשפטי ניסתה בר-און לקדם הצעת רכישה מטעם קבוצה של משקיעים אמריקאים אנונימיים שיוצגו בידי דן סינור, ממחברי הספר "סטארט-אפ ניישן" ומקורב למיליארדר האמריקאי פול סינגר.

הסכם המכירה שעליו חתמה בר-און לא כולל פרטים על אודות שותפיה העתידיים. בתשובה לשאלת "העין השביעית" אמרה היום בר-און כי זהותם של השותפים תפורסם בעתיד, וכי כוונתה היא שלא תהיה שליטה מרכזית בחברה.

בר-און הצהירה בכמה הזדמנויות כי בכוונתה לשמור על החופש העיתונאי של מערכת "גלובס", ואף חתמה החודש על הסכם קיבוצי המגן על עיתונאים שיפעלו לפי כללי האתיקה ומאפשר להם לסרב לפעול באופן לא-אתי. עם השלמת הליך המכירה, ובמקביל למאמצי ייצוב העיתון וגיוס הכספים, יהיה עליה למנות מחליפים לעורך הראשי חגי גולן ולמנכ"ל איתן מדמון, שהודיעו על התפטרותם זה מכבר. הבחירות שתעשה בשבועות הקרובים יקבעו לא רק את עתידו הכלכלי של העיתון, אלא גם את התפקיד שהיא מייעדת לו בציבוריות הישראלית.

32206-09-16

לעיון בהחלטת השופט אורנשטיין

להורדת הקובץ (PDF, 838KB)