כונסי הנכסים של "גלובס" ואלונה בר-און, בעלת מניות מיעוט בעיתון, דוחים את הטענות לניגוד עניינים שהטיח בהם האוליגרך הרוסי דוד דוידוביץ', המתמודד על רכישת השליטה בעיתון הכלכלי. בתצהיר שהוגש היום (26.2) לבית-המשפט מעלה בר-און שורה של תהיות בנוגע למניעים של דוידוביץ' לרכוש עיתון ישראלי, ודורשת ממנו לחשוף כיצד עשה את הונו. כונסי הנכסים, מצדם, מאשימים אותו בהפצת תיאוריית קונספירציה חסרת בסיס.

ההחלטה על מכירת השליטה בעיתון "גלובס" מונחת לפתחו של השופט איתן אורנשטיין, נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב. דוידוביץ' ומשפחת בר-און מתמודדים על רכישת מניות השליטה בחברה האם של "גלובס", מוניטין, שהוחזקו עד השנה שעברה בידי בעל ההון הקורס אליעזר פישמן. את הליכי המכירה מנהלים עורכי-הדין איל רוזובסקי ורונן מטרי, כונסי הנכסים מטעם בנק לאומי, המחזיק באופן זמני ברוב המניות שהיו של פישמן. ביתר המניות מחזיק בנק הפועלים.

בשבוע שעבר, בתום הליך גישור שניהלה השופטת בדימוס הילה גרסטל, הודיעו הכונסים לבית-המשפט כי הם ממליצים למכור את השליטה בחברה למשפחת בר-און תמורת 106 מיליון שקל – לאחר שבעבר המליצו למכור אותה לאוליגרך דוידוביץ'. כשהתחוור לנציגיו של דוידוביץ' שהכונסים שינו את דעתם, פנו לבית-המשפט והעלו ספקות בנוגע לנקיון הכפיים של הכונסים, של משפחת בר-און ושל שני הבנקים המעורבים בהליך.

לטענת באי כוחו של דוידוביץ', מהתנהלותה של משפחת בר-און עלה "ריח חריף של ניגוד עניינים, אשר נובע מכך שלבר-און יש (למיטב הידיעה) חובות נוספים לבנקים, אשר עשויים להסביר את רצונם של הבנקים להגיע להסכם עם בר-און דווקא, ובכך אולי למנוע בירור על אודות האופן שבו בר-און הגיעו לחובות האמורים". עורכי-הדין דרשו לחשוף פרטים על מערכת היחסים בין משפחת בר-און והבנקים, והוסיפו האשמה בזו הלשון: "נראה כי הבנקים והכונסים פועלים מתוך אינטרסים שחורגים מהאינטרס השקוף של כינוס הנכסים בתיק דנן".

בתגובה שהגישה משפחת בר-און לבית-המשפט נטען כי אין בסיס לטענותיו של דוידוביץ', וכי מדובר בהכפשות. "יש לגנות את הצגת [בני משפחת] בר-און כ'מקורבים' של הכונסים. [...] אין כל קרבה בין בר-און לבין הכונסים", נכתב בתגובה. אלונה בר-און, בתצהיר שצורף לתגובה, מוסיפה: "אם בשקיפות עסקינן, יתכבד מר דוידוביץ' ויראה לכונסים ולבית-המשפט הנכבד מהם מקורותיו הכספיים שלו עצמו, כיצד עשה את הונו (ככל שהוא קיים), היכן ובאילו עסקאות היה מעורב, מה הידע שלו, מדוע הוא רוכש עיתון בישראל ומה יכולתו הכלכלית ותוכניותיו בנוגע להזרמת כספים ל'גלובס'".

כונסי הנכסים רוזובסקי ומטרי, בתגובה שהוגשה היום לבית-המשפט, דוחים גם הם את טענותיו של האוליגרך. "אין לדברים שחר", הם כותבים על ההאשמות בקידום אינטרסים פסולים. לדבריהם, מדובר ב"תיאוריית קונספירציה חסרת אחיזה במציאות" המתעלמת מכך שבעבר – כשהצעתו של דוידוביץ' היתה המשתלמת ביותר מבחינת הכונסים – הם המליצו לבית-המשפט להעדיף אותה על פני יתר ההצעות.

"אין כאן כל אינטרס נסתר ואין כאן אג'נדה סמויה. מטרתם היחידה של הכונסים היא להביא לכדי מימוש את ההצעה הטובה ביותר העומדת על הפרק. הא ותו לא", הם כותבים. לדברי הכונסים, הצעתו האחרונה של דוידוביץ', העומדת על 100 מיליון שקל, אינה רק נמוכה יותר מההצעה של משפחת בר-און, אלא כוללת שורה של "כשלים מהותיים" ודרישות שלא ניתן לעמוד בהן.

משפחת בר-און מבקשת מהשופט אורנשטיין לא לאפשר לדוידוביץ' להציע הצעה חדשה

באשר לחובות שלטענת האוליגרך יש למשפחת בר-און (באמצעות החברה המשפחתית אילקורפ) טוענים רוזובסקי ומטרי כי "ההליך מנוהל על-ידי הכונסים ולא על-ידי הבנק, ובכל מקרה לפי מיטב ידיעת הכונסים, לא הוסדר במסגרת הסכם אילקורפ חוב כלשהו של בר-און כלפי בנק לאומי, ככל שיש כזה".

לדבריהם, "אף אחד לא ניסה 'למנוע בירור' של חוב כלשהו. זו פשוט המצאה (שלא לומר הכפשה) חסרת בסיס מצד דוידוביץ', ומוטב היה שדוידוביץ' לא ייגרר להפרחת טענות עובדתיות חסרות כל קשר למציאות וליצירת תיאוריות קשר יש מאין, אשר אין בהן כל אבק של אמת". כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים, עורכי-הדין פיני רובין וירון אלכאוי, יצאו גם הם נגד דבריו של דוידוביץ', וטענו כי מדובר ב"טענות מופרכות".

בר-און: עיתון הוא גוף דו-מהותי

משפחת בר-און מבקשת מהשופט אורנשטיין לא לאפשר לדוידוביץ' להציע הצעה חדשה. "הליך של התמחרות נוספת עלול גם להסב נזק לחברה ול'גלובס', להגביר את אי-הוודאות שבה הן נתונות ולהביא להימשכות ההליכים המדרדרים את מצבן", נכתב בבקשה שהוגשה לבית-המשפט. בשלבים קודמים של ההליך התברר ש"גלובס" מפסיד מיליוני שקלים ברבעון, וקופתו עומדת להתרוקן.

"נזכיר כי מנכ"ל החברה מר איתן מדמון הודיע על פרישה ממשרתו, שתיכנס לתוקף בעוד מספר ימים; העורך הראשי של העיתון מר חגי גולן התפטר מתפקידו, ויש צורך בהול ביד בוטחת שתנווט את הספינה הזו, על מאות עובדיה, אל חוף מבטחים", הוסיף בא כוחה של משפחת בר-און, עו"ד בועז אדלשטיין.

לדברי אלונה בר-און, השופט אורנשטיין נדרש להתייחס לא רק לפער הכספי בין שתי ההצעות – אלא גם לכך שהעיתון הוא "גוף דו-מהותי", כלומר חברה מסחרית שלפעילותה יש גם היבטים ציבוריים.

"אם טובת החברה כוללת ניהול עיתון והמשכיות באופי המיוחד של החברה – על בית-המשפט הנכבד לתת מקום לאינטרס זה, ולא רק לאינטרס מקסום ההכנסות", נכתב בתצהיר. "למשפחת בר-און יש את הכלים, ההתמחות, הידע, הכוונות והרצון להביא לשגשוג העיתון, ככלי תקשורת חופשי בישראל, ואף לעשות זאת בזמן המהיר ביותר האפשרי", מוסיפה בר-און.

"משפחת בר-און מעורה בעיתון, מוכרת ומקובלת על רבים מעובדיו, להם היא רוחשת הערכה רבה", היא כותבת בהמשך. "אני עצמי עבדתי שנים רבות במחלקות שונות בעיתון 'גלובס' כמו גם בכלי תקשורת נוספים, מכהנת בחברת מוניטין ובעיתון 'גלובס' כדירקטורית מזה כ-20 שנה. כמו כן, אני בעלת הכשרה פורמלית וניסיון עשירים ביותר בתחומי הניהול, הפיננסים והתקשורת בישראל. כל זאת, בניגוד לדוידוביץ', שככל הידוע לי נעדר רקע והבנה בתחומים האמורים בישראל, ועניינו ברכישת העיתון מעולם לא הובהר".

32206-09-16

לעיון בתגובת משפחת בר-און

להורדת הקובץ (PDF, 6.27MB)

לעיון בתגובת כונסי הנכסים מטעם בנק לאומי

להורדת הקובץ (PDF, 8.54MB)

לעיון בתגובת כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים

להורדת הקובץ (PDF, 359KB)