דוד דוידוביץ', האוליגרך הרוסי שמתמודד על רכישת "גלובס", מאשים את בעלת מניות המיעוט אלונה בר-און בשנאת זרים ומצהיר כי אם ירכוש את העיתון – יאפשר למערכת לפעול בתנאים של חופש עיתונאי. הצהרותיו של דוידוביץ' מגיעות בתגובה לתהיות שהעלתה בר-און בפני בית-המשפט, ולפיהן "מקורות הונו אינם ידועים", ייתכן שהוא משמש איש קש עבור גורם שלישי ומחויבותו לאתיקה העיתונאית מוטלת בספק.

סוגיית מכירת השליטה ב"גלובס" מונחת לפתחו של השופט איתן אורנשטיין, נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, הדן בהליך כינוס נכסיו של בעל השליטה הקודם בעיתון, אליעזר פישמן. בשבוע שעבר הודיעו כונסי הנכסים מטעם בנק לאומי ובנק הפועלים כי החליטו להעביר את תמיכתם מבר-און להצעת הרכישה של דוידוביץ', העומדת כעת על 110 מיליון שקל במזומן. לבר-און, כבעלת מניות מיעוט, עדיין עומדת הזכות לסרב להצעה ולהשוות את תנאי ההצעה של דוידוביץ', אם וכאשר תיבחר.

היום (12.3), בעקבות התנגדות שהגישה בר-און בשבוע שעבר, פנה דוידוביץ' לבית-המשפט והתייחס לשורה של טענות שהעלתה נגדו. "ההנחה כי מי שמגיע מרוסיה לא יידע לשמור על אתיקה עיתונאית נובעת משנאת זרים ותו לא, ואין בה ממש", טען דוידוביץ' באמצעות שניים מעורכי-דינו, שמואל קסוטו ובלה פלד. "מדוע העובדה שדוידוביץ', אזרח ישראלי, אינו חי בישראל ומנהל את עסקיו המצליחים ברחבי העולם, צריכה לעמוד לו לרועץ כאשר הוא מבקש להשקיע את הונו בפיתוח עיתון 'גלובס' מתוך מטרה להביא לשגשוגו?", כתבו עורכי-הדין.

"לא למותר להזכיר כי מר ליאוניד נבזלין (גם הוא רוסי) הוא אחד מבעלי ומנהלי עיתון 'הארץ' ומחזיק כ-20% ממניותיו, וכי מר לן בלווטניק (גם הוא ממוצא רוסי) הוא בעל השליטה בערוץ 10. האם יש טענה כאילו בעיתון 'הארץ' אין עיתונות חופשית? האם מישהו יכול לטעון כאילו בערוץ 10 אין חופש עיתונאי?", הוסיפו.

עורכי-דינו של דוידוביץ' ציינו כי בפגישה שקיים הרוכש הפוטנציאלי עם עובדי העיתון, הבהיר לעובדים כי "האתיקה העיתונאית והחופש העיתונאי הם נושאים שברורים מאליהם מבחינתו וכי אין לו כל כוונה לפגוע בהם" וכי "הוא מעוניין לשמור עליהם בקפדנות". דוידוביץ', ציינו עורכי-הדין, גם התחייב למלא אחר הוראות ההסכם הקיבוצי שעליו חתמו לאחרונה נציגי העיתונאים ובר-און, הכולל קביעה מפורשת שלפיה עיתונאים לא יידרשו לפעול בניגוד לכללי האתיקה, ויהיו מוגנים מפני פיטורים או התנכלויות בגין התנהלות העולה בקנה אחד עם כללי האתיקה.

מתוך ההסכם הקיבוצי של "גלובס"

לשם חיזוק הדברים צירפו עורכי-הדין קסוטו ופלד מכתב ששלח להם דוידוביץ' בשבוע שעבר, המעיד כביכול על גישתו העתידית כמוציא לאור. "אני תומך באופן מלא בעקרונות חופש העיתונות ובמעמדם העצמאי של העיתונאים והעורכים במערכת 'גלובס'. אני מכבד את כללי האתיקה העיתונאית בישראל ובכוונתי ליישם אותם במלואם ב'גלובס'", נכתב במכתבו של דוידוביץ'.

"אציין כי אינני חבר באף מפלגה פוליטית בישראל או מחוצה לה", נכתב עוד. "אין לי אינטרסים עסקיים בישראל, למעט אחזקה במספר חברות סטארט-אפ קטנות, אך מדובר בעיקר בהשקעות שנעשו כתמיכה בפיתוח פרויקטים ישראליים חדשניים. אציין כי אין לי צורך בהשפעה פוליטית או עסקית כלשהי בישראל, והעיתון מהווה עבורי פרויקט העומד בפני עצמו, ולא אמצעי להשגת מטרה כלשהי".

בחלק אחר של המכתב, שנכתב ברוסית ותורגם לעברית על-ידי עורכי-הדין, נכתב כך: "בשמונה השנים האחרונות אני מנהל פרויקטים שונים, וזאת רק במעמד של משקיע, מבלי להתערב בניהול השוטף של הפרויקטים. למעשה, אני בוחר סגל מקצועי בהתאם לסוג ההשקעה ומשתתף בהגדרת אסטרטגיית הפיתוח. בכוונתי לנקוט את אותה גישה גם במקרה של העיתון. כך, לתפקידי מפתח כגון המנכ"ל והעורך הראשי ייבחרו וימונו מנהלים בעלי מוניטין וניסיון מקצועי רב, המתאימים ל'גלובס'. בישראל, אני נשען על יועצים מקומיים מנוסים בתחום התקשורת, כמו גם בנקאי השקעות". בעבר דווח ב"דה-מרקר" כי אחד מאותם יועצים מקומיים הוא ניר חפץ, דוברה האישי של משפחת נתניהו.

"לעומת זאת", כתבו עורכי-דינו של האוליגרך בתגובה שהגישו לבית-המשפט, "נזכיר כי הגברת אלונה בר-און היא הבעלים והמנכ"לית של קרן 'בית וגג' – קרן השקעות ענקית שעוסקת בפרויקטים של תמ"א 38, אשר גייסה מאות מיליוני שקלים מגופים מוסדיים ובהם בנקים ומוסדות פיננסיים. [...] ברי כי הדברים מלמדים על פוטנציאל עצום לניגוד עניינים דווקא מצד הגברת בר-און".

בחלק אחר של התגובה ביקשו עורכי-הדין להזכיר את "המורשת של משפחת בר-און" כפי שעלתה מראיון שהעניקה אלונה בר-און לתוכנית "עובדה", ובו תיארה כיצד בילדותה נהגה (כלשונם של נציגי דוידוביץ') "להגיע עם אביה למסעדת אולימפיה, בה התכנסו בכירי הפוליטיקאים, אנשי העסקים ואנשי התקשורת בישראל. כך שאם ביחסי הון-שלטון-עיתון עסקינן, נראה כי הגב' בר-און חוותה יחסים כאלה עוד משחר ילדותה, וככל שיש חשש כלשהו לניצול לרעה של יחסים כאלה, הרי שחשש זה טבעי יותר דווקא לבר-און, ולא לדוידוביץ'".

על-פי עורכי-הדין קסוטו ופלד, יש טעם לפגם בכך שבני משפחת בר-און לא חשפו בפני בית-המשפט כיצד בכוונתם לממן את הפעלת העיתון ובאמצעות אילו משקיעים (שמו של אחד מהם, חן למדן, דווח בעיתונות הכלכלית, אך היתר טרם נחשפו). "דווקא אם תתקבל הצעת אילקורפ/בר-און יישלט העיתון על-ידי מספר משקיעים (ולא משקיע בודד) שההתקשרות המדויקת ביניהם לא נחשפה בפני בית-המשפט, ואשר קיים צפי לחיכוכים בינם לבין עצמם בשל ריבוי בעלי המניות, ובין כיוון שנכנסו להשקעה על בסיס מידע חסר ותוכנית עסקית שאינה מגובשת", כתבו עורכי-דינו של דוידוביץ'.

לטענת עורכי-הדין, בכוונת בני משפחת בר-און "לבזוז" את קופת החברה האם של "גלובס", מוניטין, שלה הם חייבים כבר כעת כ-20 מיליון שקל. "בעוד שבר-און מחפשת משקיעים, ובינתיים מבקשת לרוקן לחלוטין את קופת מוניטין כדי לממן את רכישת המניות, דוידוביץ' אינו סובל מבעיה תזרימית כלשהי, הוא אינו זקוק לחיפוש אחר משקיעים עלומים ומתחייב להותיר את הכספים המצויים בקופת מוניטין לטובת פעילות 'גלובס' ופיתוחו. כלומר, דוידוביץ' בנוי טוב יותר מבר-און להתמודד עם המצוקות התזרימיות של עיתון 'גלובס'".

עוד הוסיפו עורכי-הדין של דוידוביץ' כי בארבעת החודשים האחרונים הפסיד העיתון 9 מיליון שקל. לדבריהם, לקראת סוף 2016 היו בקופת "גלובס" 5 מיליון שקל, ואילו כעת מצוי העיתון בגירעון של 4 מיליון שקל.

ציפורי עם בר-און, שאר העורכים עם דוידוביץ'

בין המסמכים שהגישו עורכי-דינו של דוידוביץ' לבית-המשפט כלול גם מכתב ששלחו לפני ימים אחדים ארבעה עורכים בכירים ב"גלובס" – עורך מוסף "שוק ההון" שי שלו, עורך מוסף הנדל"ן דרור מרמור, עורך מוסף "G" אייל אברהמי ועורך האתר דורון אביגד – ובו הביעו את תמיכתם בהצעת האוליגרך.

ארבעת העורכים מציינים כי הם משוכנעים שהצעתו של דוידוביץ' תאפשר ל"גלובס" יציבות כלכלית ארוכת טווח ותגן על העובדים "בלי קשר להשתייכותם המחלקתית". "לאחר ששוחחנו עם מר דוידוביץ' וקיבלנו ממנו הבהרות ותשובות, נחה דעתנו כי הוא ישמור על עצמאות המערכת ועל החופש העיתונאי שהוא לב לבו של 'גלובס'", כתבו.

לדבריהם, מכתבם (הממוען לצדדים המעורבים בהליך המכירה) נשלח בתגובה למכתב שחיברו סגן העורך אלי ציפורי והפובליציסטית הבכירה סטלה קורין-ליבר, ובו הביעו השניים את תמיכתם בהצעה של בר-און. "לא זו בלבד שאנו סבורים שהצעתו של מר דוידוביץ' לרכישת מוניטין עדיפה, אלא שציפורי עצמו אינו מקובל עלינו, אינו מייצג אותנו ובוודאי שלא את האינטרס של העיתון, עיתונאיו או עובדיו האחרים", כתבו שלו, מרמור, אברהמי ואביגד.

במקביל לתגובתו של דוידוביץ', ולקראת הכרעתו של השופט אורנשטיין, פנו היום לבית-המשפט גם כונסי נכסיו של פישמן מטעם בנק לאומי ובנק הפועלים, הגיבו לטענות שהעלו בני משפחת בר-און ושבו והצהירו על תמיכתם בהצעת האוליגרך. בתוך כך פנו לבית-המשפט גם 148 מעובדי העיתון שאינם עיתונאים ומסרו כי גם מבחינתם ההצעה של דוידוביץ' עדיפה "באופן מובהק" על זו של בר-און, ולכן הם תומכים בה באופן גורף.

32206-09-16

לעיון בתגובה שהגיש דוד דוידוביץ' לבית-המשפט

להורדת הקובץ (PDF, 5MB)

לעיון במכתבם של העורכים שלו, מרמור, אברהמי ואביגד

להורדת הקובץ (PDF, 163KB)

לעיון במכתבם של אלי ציפורי וסטלה קורין-ליבר

להורדת הקובץ (PDF, 508KB)

לעיון במכתבו של דוד דוידוביץ'

להורדת הקובץ (PDF, 341KB)