משפחת בר-און, בעלת מניות מיעוט ב"גלובס", דורשת מבית-המשפט לעצור את הליך מכירת השליטה בעיתון. נציגת המשפחה, אלונה בר-און, מותחת ביקורת קשה על כונסי הנכסים המטפלים בהליך ומבקשת מבית-המשפט לתת הזדמנות נוספת להצעת הרכישה שהתקבלה מחברת ניו-מדיה האמריקאית, קבוצת משקיעים אנונימית המיוצגת בידי היזם ואיש התקשורת דן סינור. בקשה דומה הגיש ועד עיתונאי "גלובס" בשבוע שעבר.

עסקת מכירת השליטה בחברה שבאמצעותה מוחזק העיתון הכלכלי עומדת לפתחו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעקבות קריסתו הפיננסית של אליעזר פישמן, עד לאחרונה בעל השליטה ב"גלובס". פישמן שיעבד את מניותיו בחברת התקשורת לבנק לאומי, המבקש כעת למכור אותן כדי לכסות חלק מחובות העתק שצבר הטייקון הקורס.

השופט שדן בתיק, איתן אורנשטיין, מסר בחודש ספטמבר האחרון את מלאכת כינוס הנכסים לידי עורכי-הדין רונן מטרי ואיל רוזובסקי. לטענת בר-און, המיוצגת בידי עו"ד בועז אדלשטיין, מטרי ורוזובסקי מסרו לבית-המשפט מידע מטעה על הליכי המכירה, הסתירו מידע על ניגודי עניינים שהם שרויים בהם, הכשילו את המשא-ומתן עם קבוצת המשקיעים האמריקאית ונתנו יד ל"השתלטות עוינת" על "גלובס".

נוסף לכך, על-פי בראון, כונסי הנכסים גם הטעו את הרוכשים הפוטנציאליים בכך שיצרו מצג שלפיו הנכסים העומדים למכירה הם העיתון "גלובס", בית-הדפוס שלו ושאר נכסיו. בפועל, גורסת בר-און, הנכס העומד למכירה הוא מניותיו של פישמן בחברת מוניטין – הגוף שבאמצעותו החזיקו משפחות פישמן ובר-און בעיתון הכלכלי.

אליעזר פישמן, בעל השליטה ב"גלובס" לשעבר (צילום: משה שי)

לדבריה, פישמן אמנם שיעבד את מניותיו בחברת מוניטין (57.46% מכלל מניות החברה), אך כל עסקה הנוגעת לשליטה ב"גלובס" מחייבת את הסכמת שותפיו לשעבר של בעל ההון – בני משפחתו של חיים בר-און המנוח, שותפו העסקי של פישמן בשנות השמונים והתשעים. "לא ניתן לראות ברכוש החברה משום רכוש של משפחת פישמן, האמור לשרת את חובותיה", כתב בא-כוחה של בר-און במכתב שנשלח לכונסי הנכסים בחודש נובמבר.

אליעזר פישמן אמנם נקלע למצב של חדלות פירעון שבגללו איבד את השליטה בחברה – אך לדברי אלונה בר-און העיתון עצמו עדיין סולבנטי, כלומר בעל כושר פירעון. בפנייתה התעלמה בר-און ממידע שמסרו הכונסים לבית-המשפט ומנתונים שהתפרסמו לאחרונה בעיתונות, ולפיהם "גלובס" שרוי בשנים האחרונות בגירעון כרוני (לפי עורכי-הדין מטרי ורוזובסקי, "גלובס" מפסיד מדי חודש "מיליוני שקלים"). עם זאת ציינה בר-און כי שוויו העכשווי של "גלובס" הוא "נמוך במיוחד", וזאת בשל "למעלה מעשור של ניהול כושל" בידי משפחת פישמן.

כמו כן מבקשת בר-און מבית-המשפט לקבוע כי הגוף שידון בהצעות הרכישה יהיה דירקטוריון חברת מוניטין, ולא האסיפה הכללית של החברה – ובלי שהכונסים יוכלו להכתיב את זהות ההצעה הזוכה. במקביל היא מבקשת אישור למנות את רם בלינקוב, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר לשעבר, כיועץ "שיסייע בידי הדירקטוריון לקבל החלטה מקצועית ועניינית".

"דינם נחרץ לשלילה מראש"

חברת ניו-מדיה האמריקאית, שזהות משקיעיה טרם נחשפה, היא אחת מבין שלוש קבוצות שהגישו הצעות לרכישת מניותיו של פישמן בחברת התקשורת. ההצעה שבה תומכים הכונסים, וכך גם קבוצה של למעלה ממאה עובדי "גלובס" שאינם עיתונאים, היא זו של האוליגרך היהודי-רוסי דוד דוידוביץ', שהציע לשלם 45 מיליון שקל עבור העיתון ונכסיו ולהזרים לו עוד 23 מיליון שקל לשם הבראתו. את ההצעה השלישית, העומדת על סכום נמוך יותר, הגיש אלי עזור, מו"ל "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט".

"בפנינו למעשה מחטף שבמסגרתו מבקשים למכור את נכסי החברה במחיר שעלול להתברר כנמוך, בתהליך שלא מוצה, תוך הרחקת הצעה קונקרטית אחת לפחות, שהיתה ראויה לדיון מעמיק"

ההצעות של דוידוביץ' ועזור מונחות על שולחן בית-המשפט מזה קרוב לשבועיים. לטענת הכונסים, ההצעה האמריקאית לא עמדה בתנאי הסף שהוצבו למגישי ההצעות – ולכן לא הובאה בחשבון. כעת מבקשת בר-און מהשופט להתייחס גם להצעת קבוצת המשקיעים האמריקאית, העומדת על כ-52 מיליון שקל. לדבריה, אף שהכונסים ידעו מזה זמן רב על ההצעה האמריקאית, הם בחרו שלא להביא אותה בפני בית-המשפט, והסתירו אותה גם מנציגי משפחת בר-און ומדירקטוריון החברה.

"לאחר שנודע לאלונה בדיעבד על הצעת ניו-מדיה", נכתב בפנייתה של בר-און לבית-המשפט, "הציגה אלונה את הדברים בדירקטוריון מוניטין ונדהמה לגלות כי הדירקטורים שמונו על-ידי הכונסים ידעו זאת. ברם, לדבריהם, נמסר להם בנושא זה מידע על-ידי הכונסים לפיו הצעת ניו-מדיה כוללת נכס פיננסי בשווי כ-10 מיליון שקל (זכות לרווחים בשותפות גלובסקום) ולכן הצעת ניו-מדיה אינה באמת גבוהה מההצעות שהתקבלו בהתמחרות. אלונה פנתה לברר נתון זה מול נציגי ניו-מדיה, וגילתה כי המידע הנ"ל לא רק שאינו נכון, אלא שכלל לא נבדק".

כמו כן מאשימה בר-און את הכונסים בהתנהלות רשלנית בשל פרסום המודעה על מכירת מניותיו של פישמן באחד העמודים האחוריים של העיתון הכלכלי "דה-מרקר". המודעה הופיעה בשפה העברית, בעיתון ישראלי שתפוצתו אינה רחבה – ולכן, לדבריה, לא יכולה היתה להגיע לעיניהם של משקיעים בינלאומיים. כמו כן, קבלה בר-און, פרק הזמן להגשת הצעות היה קצר במיוחד – כעשרה ימי עבודה בלבד (בהמשך הוארך פרק זמן זה).

"הכונסים עשו מאמץ למנוע קיום דיון בדירקטוריון ובכללו דיון על אודות הצעת ניו-מדיה, כמו גם דיון בהצעת מר דוידוביץ'", טענה בר-און, והאשימה את מטרי ורוזובסקי גם בניסיון למנוע את הליך בדיקת הנאותות שהקבוצה האמריקאית ביקשה לקיים. לדבריה, במכתב ששלחו נציגי ניו-מדיה לחברת מוניטין בסוף דצמבר נכתב כי "התנהלות הכונסים מנעה מהם הלכה למעשה להגיש את הצעתם" וכי "דינם נחרץ לשלילה מראש".

"למרבה הצער, ולמיטב הידיעה, התנהלות זו ולוח זמנים בלתי אפשרי זה גרם לניו-מדיה להסיר לבסוף את הצעתה, דבר אשר עלול לפגוע באפשרות החברה להשיג תמורה נאותה לממכר. התנהלות הכונסים פגעה אפוא, למרבה הצער, בזכויות בר-און כבעלי מניות וכדירקטורים. התנהלות הכונסים מבקשת גם למנוע מבר-און להשמיע את קולן במוסדות החברה הרלבנטיים בדירקטוריון החברה, במסגרת דיון מקצועי וענייני", כתבה עוד.

"בפנינו למעשה מחטף שבמסגרתו מבקשים למכור את נכסי החברה במחיר שעלול להתברר כנמוך, בתהליך שלא מוצה, תוך הרחקת הצעה קונקרטית אחת לפחות, שהיתה ראויה לדיון מעמיק (הצעת ניו-מדיה). לא זו אף זו, אלא שמבדיקות נוספות שערכה בר-און לאחר סיום ההתמחרות ניכר כי עדיין קיימים רוכשים פוטנציאליים נוספים לנכסים האמורים, שלא השמיעו את קולם בגלל לוח הזמנים הבלתי אפשרי, או בהיעדר ידיעה על אודות המכירה, וייתכן מאוד שעדיין ניתן, בפרק זמן קצר, להביא לעסקה אחרת, במבנה ו/או במחיר, אשר תהא עשויה להיטיב לא רק עם בעלי מניותיה של מוניטין, אלא גם עם המעורבים האחרים, ובהם העובדים, הספקים, קוראי העיתון ועוד".

עורכי-הדין מטרי ורוזובסקי, מנגד, האשימו דווקא את בר-און בפגיעה בהליך המכירה, בין היתר באמצעות הדלפת מידע לעיתונאים. "הדלפות לתקשורת של מכתבים בנוגע לעניינים פנימיים של החברות ופרסומם בתקשורת עלולים להרתיע מתעניינים פוטנציאליים, וכתוצאה מכך לגרום נזק כבד לעובדי החברות (כמו גם לנושיהן ולבעלי מניותיהן)", כתבו הכונסים במכתב ששלחו לבר-און בחודש נובמבר.

הדרישה לפסילת הכונס

לצד הטענות על הכשלת ההצעה האמריקאית, בר-און מאשימה את הכונסים כי פעלו בניגוד עניינים ודורשת להדיח את הכונס רונן מטרי מתפקידו. לטענתה, ייתכן שניגוד העניינים שלו ושל עו"ד רוזובסקי קשור להתנהלותם מול הרוכשים הפוטנציאליים.

"מדוע אצה הדרך לכונסים למכור את השליטה בחברת מוניטין או את נכסיה בסדר זמנים כה בלתי סביר? ברי כי מהתנהלות תמוהה זו עשוי ליהנות בעיקר רוכש ישראלי בקיא בענף ובעל קשרים ענפים עם הנהלתו"

בר-און קובלת על כך שרק בסוף חודש דצמבר – כשלושה חודשים לאחר פתיחת ההליך המשפטי – הודיעו הכונסים לבית-המשפט על קשרי עבודה קודמים שלהם עם כמה מהמעורבים: עו"ד מטרי ייצג בעבר את אלי עזור ואת חברות התקשורת שלו, עו"ד רוזובסקי ייצג את בר-און באופן אישי, ומשרדו "ייצג בעבר את קבוצת ניו-מדיה", לדברי בר-און. לטענתה, עזור הוא לא רק לקוח לשעבר של עו"ד מטרי, אלא גם לקוח ותיק ועכשווי של משרדו.

לדברי בר-און, ייתכן שניגודי העניינים של הכונסים פגעו פגיעה ממשית בהליך מכירת מניותיו של פישמן, שהחל כשיתוף פעולה בין נציגי החברה ובנק לאומי כמה חודשים לפני פתיחת הליך כינוס הנכסים. כמו כן היא טוענת כי ניגוד עניינים זה "עלול היה לעמוד" מאחורי הניסיון לעקוף את זכות הסירוב של משפחת בר-און למכירת העיתון, ולמעשה להשתלט על "גלובס" ללא סמכות.

"ניגוד עניינים זה עלול היה לעמוד בבסיס שיקוליהם למנוע מקבוצת ניו-מדיה את הגישה לרכישת 'גלובס', תוך הותרת המציעים הקיימים בלבד (דוידוביץ' ועזור) בתמונת המכר", כתבה עוד.

"מדוע אצה הדרך לכונסים למכור את השליטה בחברת מוניטין או את נכסיה בסדר זמנים כה בלתי סביר? ברי כי מהתנהלות תמוהה זו עשוי ליהנות בעיקר רוכש ישראלי בקיא בענף ובעל קשרים ענפים עם הנהלתו. ואכן, רוכש כזה נמנה על לקוחותיו הקרובים והקבועים של כונס הנכסים עו"ד מטרי", הוסיפה בעניינו של אלי עזור. במכתב ששלח עורך-הדין של משפחת בר-און, בועז אדלשטיין, הועלתה האפשרות כי "הליך המכירה אינו אלא כרוניקה של מכירה לגורם ידוע מראש". על רקע זה מבקשת בר-און מבית-המשפט להעביר את עו"ד מטרי מתפקידו.

הכונסים מטרי ורוזובסקי טרם מסרו לבית-המשפט תגובה לטענותיה של בר-און. בהודעה קצרה שהוגשה היום (5.1) גרסו השניים כי טענותיה "מופרכות", וכי בימים הקרובים יתפנו להתייחס אליהן בהרחבה.

32206-09-16

לעיון בתצהירה של אלונה בר-און

להורדת הקובץ (PDF, 1.45MB)