בשבוע שעבר התקיים בבית-המשפט המחוזי בירושלים דיון בעתירה שהגישו רביב דרוקר וחברת החדשות של ערוץ 10 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשרדו. העותרים דורשים לקבל, לפי חוק חופש המידע, את מועדי שיחות הטלפון שקיים נתניהו עם איש העסקים שלדון אדלסון, מייסד ומממן העיתון "ישראל היום", ועם העורך הראשי של העיתון, עמוס רגב. ראש הממשלה ומשרדו מסרבים בטענה כי אדלסון ורגב הם חבריו הפרטיים, וכי חשיפת המידע תפגע בפרטיותו.

"אנחנו עוסקים באדם שהוא ראש ממשלה ושר התקשורת, ושני אנשים שעומדים בראש כלי תקשורת רחב תפוצה שמעצב את דעת הקהל", אמר עו"ד יונתן ברמן, בא-כוחם של דרוקר וערוץ 10, כשהציג את טיעוניו בפני השופט דוד מינץ. "האמירה 'אני והאנשים הללו חברים אישיים' היא לא משהו שאפשר להסתתר מאחוריו".

לדברי עו"ד ברמן, עצם העלאת הטענה בדבר חברות אישית עם אדלסון ורגב מציבה את נתניהו בתסבוכת. בהמשך לטענות שהעלה עו"ד שחר בן-מאיר בפני היועץ המשפטי לממשלה, טען עו"ד ברמן כי אם אדלסון ורגב הם אכן חבריו האישיים של נתניהו, הרי שיש למצוא לכך ביטוי בהסדר ניגוד העניינים שלו. כפי ששר האוצר משה כחלון מנוע מלעסוק בתחום הגז הטבעי בשל קשריו החבריים עם איש העסקים קובי מימון, כך גם על נתניהו, המכהן בין היתר כשר התקשורת, להיות מנוע מלעסוק בתחום התקשורת בשל קשריו החבריים עם אדלסון ורגב.

"הסדרי ניגודי העניינים האלה משליכים גם על השאלה אם יש אינטרס ציבורי לחשוף את השיחות", טען עו"ד ברמן. "אם נתניהו הוא גם שר התקשורת וגם החבר האישי של שני האישים הללו, יש לציבור אינטרס מובהק לדעת מה טיב הקשר בין שר התקשורת וראש ממשלה לשני האישים".

"נניח שהוא לא היה שר תקשורת אלא רק ראש ממשלה", שאל השופט מינץ, "מה אז היית אומר?".

"כשראש ממשלה מדבר באופן קבוע עם בעלים של עיתון ענק ועם העורך הראשי של עיתון ענק", השיב עו"ד ברמן, "עולות שאלות בעלות חשיבות ציבורית גדולה. האם ראש הממשלה משתמש בחברות או בקשרים שלו עם האישים האלה לעיצוב דעת הקהל?".

מימין: עורכי-הדין אורי אדלשטיין ויונתן ברמן, באי-כוח רביב דרוקר וערוץ 10, ועו"ד אחווה ברמן, באת-כוח משרד ראש הממשלה ובנימין נתניהו, בית-המשפט המחוזי, ירושלים, 25.11.15 (צילום: אורן פרסיקו)

"השאלה שעומדת כאן לדיון זה קודם כל האם לראש ממשלה יש זכות לפרטיות ואם כן איפה עובר המרחב הפרטי הזה", טענה מנגד עו"ד אחווה ברמן מפרקליטות מחוז ירושלים, באת-כוחם של משרד ראש הממשלה ונתניהו. לדבריה, לא ניתן להפריד בין השיחות האישיות שמקיים ראש הממשלה נתניהו לבין השיחות המקצועיות, אף לא בין התוכן האישי והמקצועי בתוך השיחות עצמן. "יכול להיות שבדקה ה-3:07 לשיחה הוא עבר לדבר מעניין מקצועי לעניין פרטי", אמרה, "אנחנו לא יודעים את זה, אין תיעוד לתוכן של השיחה ואין תיעוד לסיווג שלה כפרטית או ציבורית".

לטענתה, תכלית חוק חופש המידע אינה חלה על מקרה זה, שכן החוק נועד להעביר לציבור מידע שהרשות מחזיקה עבורו כנאמן. "זה לא המצב כאן, אדוני", אמרה עו"ד ברמן. "כאן מדובר במידע שלגבי השיחות הציבוריות אכן נשמר כנאמן עבור הציבור, אבל המידע הפרטי לא נשמר משום שהרשות שומרת את זה למען הציבור, אלא פשוט כיוון שלא ניתן לעשות הפרדה בין השניים".

בתשובה טען בא-כוחם של דרוקר וחדשות ערוץ 10 כי על-פי הפסיקה, כאשר יש ערבוב בין ציבורי לפרטי, הציבורי גובר ויש למסור את המידע. "הטענה שבגלל שחלק פרטי ולא הפרידו לא מוסרים שום דבר היא לא טענה", אמר, "אם אי-אפשר להבחין, צריך למסור".

השופט מינץ הודיע כי פסק הדין יישלח לצדדים.

28606-09-15