שבועון בשפה הערבית. אחד משני העיתונים הנפוצים במגזר הערבי, והעיתון העצמאי הראשון בערבית שיצא לאור בישראל. נוסד ב-1983 על-ידי לוטפי משעור בנצרת. משמעות השם בעברית: "החכה" ראו הרחבה 

עיתונאית ומגישת חדשות. היתה כתבת, עורכת ומגישה בגלי-צה"ל ובערוץ הראשון בנושאי אקטואליה וספורט. הגישה את התוכנית "ערב חדש" בטלוויזיה החינוכית ומגישה תוכניות ראיונות ואקטואליה ואת מוסף החדשות "יומן" בערוץ הראשון. ב-1997 הגישה למשך עונת שידורים אחת את מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ ראו הרחבה 

עיתונאי ופרשן מדיני. פרשן מדיני ופוליטי בכיר בחדשות ערוץ 2. היה פרשן בחדשות הערוץ הראשון וב"מעריב", וכתב ועורך ב"על המשמר". נפצע קשה במלחמת יום-כיפור וזכה בצל"ש. טבע את המונח "אתרוג", שהושאל לציון סיקור תקשורתי מוטה במכוון ראו הרחבה 

הארגון המקצועי של העיתונאים ואנשי התקשורת בירושלים. אחת מתוך שלוש אגודות אזוריות המרכיבות את האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל ראו הרחבה 

הארגון המקצועי של העיתונאים ואנשי התקשורת בתל אביב. אחת מתוך שלוש אגודות אזוריות המרכיבות את האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל ראו הרחבה 

הארגון המקצועי של העיתונאים ואנשי התקשורת בחיפה ובצפון הארץ (שמה הרשמי: "אגודת העיתונאים – חיפה והצפון"). אחת מתוך שלוש אגודות אזוריות המרכיבות את האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל ראו הרחבה 

מס המוטל על כל משק-בית בישראל שברשותו מכשיר טלוויזיה או רדיו. המס מיועד למימון פעילותה של רשות השידור ראו הרחבה 

עיתונאי, מנהל לשכת העיתונות של ההסתדרות הציונית העולמית, נשיא איגוד עיתונאי ארץ-ישראל, מנהל שירותי ההסברה של מדינת ישראל וראש עיריית ירושלים. המייסד והעורך של היומון "פלסטיין פוסט" ("Palestine Post") בשפה האנגלית. העיתון החל לצאת לאור בתקופת המנדט הבריטי, ושינה את שמו ל"ג'רוזלם פוסט" ("Jerusalem Post") אחרי קום המדינה ראו הרחבה 

1. מושג מתחום עיתונות הדפוס. כל חלק בדף שאין בו תוכן טקסטואלי או ויזואלי. בזמנים שבהם הונהג קיצוב בנייר, נמנעו העורכים מהשארת "אוויר" בדף העיתון. 2. כינוי עגה לחלל, הפיזי והתודעתי, שבו הופכים להיות שידורי רדיו, טלוויזיה ואינטרנט להיות נחלת הכלל. 3. "באוויר" – משודר, מוקרן, יוצא לאור. מקור הביטוי בעגת שדרני הטלוויזיה והרדיו, שם פירושו "משודר בשידור חי", למשל כשנאמר לכתב או מגיש, "אתה באוויר". נמצא בשימוש גם בענפי תקשורת אחרים ובמיוחד באינטרנט, שם פירושו אינו מוגבל לשידור חי, אלא ל"שידור", או הצגה על גבי המסך, בכלל. מאנגלית: Go on the air ראו הרחבה 

לא לציטוט. דברים הנאמרים לעיתונאי, ושאומרם אינו מעוניין שיתפרסמו בשמו או שיתפרסמו בכלל. מאנגלית: Off the Record (מחוץ לרשומות) ראו הרחבה 

כתב עת. עוסק בסיקור וביקורת תחום האופרה. יוצא לאור על ידי האופרה הישראלית. נוסד בינואר 1992. בינואר 2007 יצא לאור הגליון ה-50

עיתונאי, פובליציסט, סטיריקן, סופר, חבר כנסת ושר, 1960-2015. ממייסדי רדיו קול-חי ושבועון הילדים הדתי "אותיות". כתב טור במקומון "ירושלים", בעיתונים "חדשות" ו"מעריב", ומ-1996 בעיתון "ידיעות אחרונות". מגיש בתוכנית הרדיו "המלה האחרונה" בגלי-צה"ל. היה ממקימי ערוץ תכלת וחבר מערכת הביטאון "נקודה" ויועץ לחברת הטלוויזיה רשת. חיבר כמה מדורים וספרים סאטיריים ויותר מעשרה ספרי ילדים. טבע את הביטוי "דתי מחמד". ב-2009 הצטרף למפלגת הבית היהודי וכיהן כחבר כנסת ושר עד לפטירתו ראו הרחבה 

עיתונאי ומתרגם. עוסק בנושאי ביטחון, חוץ וממשל. היה כתב צבאי של "במחנה" וגלי-צה"ל, הכתב הראשי והכתב בארה"ב של "במחנה", הפרשן הצבאי והכותב הראשי של מאמרי המערכת ב"דבר" ושליח העיתון בוושינגטון. ערך והגיש תוכניות בגלי-צה"ל והיה הפרשן הצבאי של הערוץ הראשון. מ-1996 חבר בהנהלת מערכת "הארץ" ופרשן בעיתון. בעת הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003 והמלחמה בלבנון ב-2006 היה הפרשן הישראלי של רשת סי.בי.אס. ראו הרחבה 

מבקר קולנוע, שדרן וטכנאי רדיו. היה ראש המחלקה הטכנית בגלי-צה"ל והגיש שם תוכנית בנושא מחשבים. משמש מבקר הקולנוע של התחנה ועורך אתר האינטרנט שלה, שאותו גם הקים. כתב בנושאי קולנוע ב"מעריב", "העיר", "הארץ" ו"פנאי פלוס". ערך תוכניות בוקר ואקטואליה ברשת ב'. הגיש פינה בנושא קולנוע בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה". ערך והגיש את "הפרלמנט של זומביט", תוכנית טלוויזיה בנושא מחשבים. נמנה עם מקימי האקדמיה הישראלית לקולנוע ומכהן כיו"ר ועדת פרס אופיר. היה חבר בוועדות שיפוט בפסטיבלים לקולנוע בברלין ובקאן. ניהל פסטיבל סרטים בטבריה. היה ראש תא מבקרי הקולנוע באיגוד העיתונאים ומהמוציאים-לאור של מגזין הקולנוע "קלוזאפ" ראו הרחבה 

ירחון לנושאי פרסום, שיווק ומדיה. יוצא לאור על-ידי איגוד המפרסמים בישראל החל מ-1975. מ-2006 מופיע במהדורת אינטרנט בלבד ראו הרחבה