הרשמה לניוזלטר

אגודת העיתונאים חיפה

הארגון המקצועי של העיתונאים ואנשי התקשורת בחיפה ובצפון הארץ (שמה הרשמי: "אגודת העיתונאים – חיפה והצפון"). אחת מתוך שלוש אגודות אזוריות המרכיבות את האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל

הוקמה ב-1940, הקטנה מבין שלוש אגודות עיתונאים אזוריות (השתיים האחרות בתל אביב ובירושלים) המרכיבות יחד את האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל.
כל עיתונאי החבר באגודת עיתונאים אזורית חבר גם באיגוד הארצי. אגודות העיתונאים אמנם מאוחדות כולן תחת ארגון גג אחד, אך מבחינה משפטית מדובר בשלוש עמותות עצמאיות ונפרדות, שלפי תקנון האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל אף רשאיות להחליט על פרישה מהאיגוד הארצי אם עולה בידן להחתים שליש מחברי האגודה על הצהרת פרישה מהאיגוד.

מטרותיה העיקריות של אגודת העיתונאים בחיפה כפי שנוסחו בתקנון הן:

שיפור יכולותיהם המקצועיות של העיתונאים, טיפוח הכשרתם, חיזוק האתיקה המקצועית שלהם ושמירה על מעמדם בחברה.
קידום האינטרסים המקצועיים והחברתיים של העיתונאים.
העלאת הרמה, ההכשרה והאתיקה המקצועית של העיתונאים.

לאגודת העיתונאים בחיפה יכול להצטרף כל עיתונאי בישראל מגיל 18 ומעלה כל עוד עיקר פרנסתו מעבודה עבור כלי תקשורת כלשהו, החתום על חוזה שכר עם האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל ושפעילותו אינה עומדת בסתירה לכללי האתיקה. עיתונאי שאינו עומד בתנאי סף אלה יכול להתקבל לאגודה כמועמד על פי המלצת הוועדה המקצועית, באישור שני שלישים מחברי ועד האגודה.

באגודה לא יכול להיות חבר עיתונאי שעיקר פרנסתו מקורו בהוצאה לאור או בבעלות על כלי תקשורת כלשהו, או כזה המועסק במקביל ב"ענף שאינו הולם את מעמדו כעיתונאי" (לשון התקנון). עיתונאים שאינם עומדים בתנאי הסף ו/או שחברותם לא אושרה על ידי הוועד רשאים להצטרף לחטיבות המקצועיות שליד האגודה. חברי החטיבה המקצועית בחיפה יכולים להימנות גם על חברי האגודה כל עוד הם עומדים בתנאי הסף שהוצבו בתקנון האגודה, אולם הדבר אינו מעניק להם חברות באיגוד הארצי של עיתונאי ישראל.

המוסד העליון של אגודת העיתונאים הוא האסיפה הכללית, המורכבת מכל חברי האגודה ומתכנסת אחת לשנה. באסיפה הכללית נבחרים אחת לשנתיים ועד האגודה, ועדת הביקורת ובית דין החברים. ועד האגודה, המנהל את ענייני האגודה ואחראי להתנהלותה הכספית ולייצוג ציבור העיתונאים, מורכב לכל היותר מ-15 חברים הנבחרים בבחירות חשאיות על ידי האסיפה הכללית, שתפקידה גם להחליט כמה חברים יכהנו בגוף זה.

ועד אגודת העיתונאים אחראי על מוסדות האגודה השונים:

ועדת ביקורת - תפקידה לבקר את ההנהלה הכספית, המשקית והניהולית של האגודה.
בית דין חברים – בו נשפט חבר אגודה שיש חשד כי עבר על תקנון האגודה או על כללי האתיקה. בית הדין יכול גם לברר תביעות של מוסדות ואנשים שאינם חברי אגודה נגד חבר אגודה ונגד האגודה, ואף רשאי לברר תביעות של חבר נגד מוסד או אדם שמחוץ לאגודה, אם מסכימים על כך שני הצדדים. על חברי בית הדין נאסר למלא תפקיד ניהולי בכלי התקשורת המעסיק אותם.
ועדת בחירות - אחראית לפן המינהלי של הבחירות לוועד האגודה. חברי ועדת הבחירות אינם יכולים לכהן בוועד האגודה או להגיש את מועמדותם לבחירות לוועד.

מלבד ועדות האגודה, פועלים במסגרתה גם תאים מקצועיים, שאליהם משתייכים עיתונאים לפי תחומי הסיקור והעיסוק שלהם. התאים המקצועיים כפופים לוועדה המקצועית ולהנהלת האגודה, ותפקידם לגבש נהלי עבודה וסיקור בכל אחד מהתחומים, ולארגן ימי עיון והעשרה בנושאים אלה.

בשנות השמונים והתשעים, עם עלייתם של כלי תקשורת חדשים ובכללם עיתון "חדשות", המקומונים, הטלוויזיה המסחרית והכבלים ותחנות הרדיו האזוריות, חל כרסום בכוחן של אגודות העיתונאים, שכן כלי התקשורת החדשים החתימו את עובדיהם על חוזי העסקה אישיים (ולא קיבוציים, כפי שהיה נהוג עד אז), מה שהגביל את האפשרות לנהל מאבקי שכר שישפיעו על כלל העובדים. בשנות התשעים החלו גם כלי התקשורת הוותיקים יותר לאמץ את שיטת החוזים האישיים, והאגודות נחלשו אף יותר.

בשנותיה הראשונות של האגודה לא היו ברשותה תשתיות כלשהן, והישיבות נוהלו בבתי קפה ברחבי חיפה. בתחילת שנות החמישים הקציב ראש העיר דאז, אבא חושי, כמה חדרים ב"בית מבטחים" לשימושה של אגודת העיתונאים, והמקום שימש אותה עד ל-2001, אז עברה למשכנה הנוכחי במרכז התרבות על שם גסטון דפר, הודות לתרומה שהתקבלה מטעם עיר תאומה של חיפה - מארסיי (צרפת). בבית אגודת העיתונאים עורכת האגודה מסיבות עיתונאים וכנסים ללקוחות חיצוניים, ובכך מממנת חלק מפעילותה.