חברת הקמפיינים הפוליטיים "אלקטור", שמפעילה תוכנה להמרצת מצביעים, הפסידה בתביעה בסך 250 אלף שקל שהגישה עקב דיווח שייחס לה פרצת אבטחה חמורה. החברה התפרסמה בזכות השימוש שעשה בה בנימין נתניהו במערכות הבחירות האחרונות, ועמדה במרכז שערוריית סייבר אחרי שנחשף כי דלפו ממנה פרטים אישיים של 6.5 מיליון ישראלים.
ב"אלקטור" הכחישו שהמערכת נפרצה, אך חקירה של הרשות להגנת הפרטיות שנפתחה ב-2020 הפריכה את ההכחשות. ב-2021, בעקבות דיווח של כאן 11 על האפשרות שמסד הנתונים של החברה נפרץ שוב, "אלקטור" תבעה את תאגיד השידור הציבורי ואת העיתונאית שחתומה על הדיווח, יערה שפירא. באופן חריג, ב"אלקטור" תבעו גם את המקור של שפירא: איש הסייבר והבלוגר נעם רותם, שהעביר לה מידע שלדבריו התקבל מהאקר ששמו לא נחשף.
בפסק דין שניתן היום (29.12), השופט איתן כהן מבית משפט השלום בירושלים דחה את התביעה במלואה והורה ל"אלקטור" לשלם לנתבעים 60 אלף שקל לשם כיסוי הוצאותיהם המשפטיות. השופט הוסיף ביקורת נוקבת על צוריאל ימין, מנכ"ל "אלקטור" ומבעלי החברה, שמסר עדות רצופת סתירות.
בכתב התביעה של "אלקטור" נטען שב-2021 כלל לא אירעה דליפה ממערכות החברה – ולפיכך, הדיווח של שפירא חסר בסיס. ב"אלקטור" טענו שהדיווח פורסם ממניעים פוליטיים, ושהמקור למידע אינו האקר אנונימי אלא נעם רותם, שכביכול מסתתר מאחוריו. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, איש ליכוד שנטל חלק בקמפיין הבחירות של המפלגה.
השופט כהן דחה את הטענות. הוא קבע ששפירא ורותם השיגו אינדיקציות מובהקות שהצביעו על פריצה למערכות של "אלקטור", ולפיכך אין צורך לקיים בירור משפטי נוסף לגבי עצם קיומה של הדליפה. לדבריו, תרמה לכך העובדה שכבר הוכח שהמערכת נפרצה זמן לא רב לפני כן, ושאנשי "אלקטור" ניסו לטייח זאת.
השופט הוסיף שההאקר שחשף את הפריצה ב-2020, המכונה "סתיו", הוא אותו האקר שסיפק את המידע החדש לרותם – עובדה שמחזקת את אמינות הדיווח. "בשל הפריצה הראשונה, ובשל הזהות לכאורה בין הפצחן שפרץ לראשונה ובין הפצחן שדיווח על החשד לפריצה החדשה, התקיים יסוד סביר לחשד שאירעה פריצה נוספת", נכתב בפסק הדין.
השופט הדגיש שבכתבה דווח על "חשד לפריצה", נוסח שמעיד על התנהלות אחראית מצד שפירא וחטיבת החדשות של התאגיד.
השופט ציין שחברת "אלקטור" לא הצליחה להוכיח את קיומם של "מניעים פוליטיים" מאחורי הדיווח, או שרותם זייף את הקובץ שדלף – ונכשלה בהפרכת הטענה שמערכותיה נפרצו ב-2021. "טענותיה של התובעת ['אלקטור'] נסמכו על סברות מחוסרות ביסוס עובדתי, שלא הוכחו", הבהיר בפסק הדין. "התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה, ולא הצליחה להראות שהנתבעים פעלו ממניע זר כלשהו".
כמו כן הדגיש השופט שיש "עניין ציבורי משמעותי" בדיווח על "פריצה למערכותיה של חברה האוחזת בפרטים האישיים של מיליוני אזרחים, ואשר הוּכחה פריצה קודמת למערכותיה".
השופט קבע ששפירא וכאן 11 פעלו בתום לב, ושעומדת להם גם הגנת העיתונות האחראית. הוא ציין שהכתבה על "אלקטור" עומדת ב"סטנדרטים מחמירים של עיתונאות אחראית", ופירט: "סטנדרטים אלה כוללים דרישות לאימות עובדות, הסתמכות על מקורות מהימנים, מתן הזדמנות הוגנת לתגובת הנפגע, הצגה מאוזנת של העובדות, הימנעות מלשון חד משמעית והפרדה בין עובדות לדעות, כל זאת תוך אמונה סובייקטיבית באמיתות הפרסום".
בפסק הדין צוין ששפירא פנתה לרשות להגנת הפרטיות, ושם מסרו לה שרותם הוא "מקור אמין מאוד" ואילו "אלקטור" היא "מקור בלתי אמין" – ועודדו אותה לדווח על החשד לפריצה.
האמינות של "אלקטור" נדונה גם במסגרת העדויות. השופט ציין שהעדות של מנכ"ל החברה, צוריאל ימין, התאפיינה בריבוי סתירות, ושאלו פגמו במהימנותה. לשופט היה חשוב לציין שימין אמר בעדותו ש"לנצח תהיה עננה על 'אלקטור'".
השופט הזכיר שימין הודה כי "לא אמר אמת" לתקשורת כשסיקרה את הפריצה של שנת 2020, ושמטעם "אלקטור" הוגשו "שישה תצהירי ביעור כוזבים" – כלומר, שישה תצהירים שבהם נטען שפרטי הבוחרים הושמדו כנדרש בחוק בתום מערכת הבחירות, אף שבפועל נשמר עותק שלהם.
המנכ"ל ימין הודה בכך. "מחקתי אותם מהמקור המרכזי, שזה שרתי החברה, אבל לא מחקתי אותם מהמחשב האישי שלי", אמר כשנחקר בבית המשפט על ידי עו"ד יהונתן קלינגר, בא כוחו של נעם רותם.
כמו כן ציין השופט שב"אלקטור" הסתמכו על מסמך של הרשות להגנת הפרטיות כראיה לכך שהפריצה האפשרית שעליה דיווחה שפירא לא התרחשה. "טענה זו אינה יכולה להתקבל", קבע השופט. הוא נימק זאת בכך שהרשות כלל לא ערכה בדיקה כלשהי של דליפה מ"אלקטור" בשנת 2021, ולכן אינה יכולה לאשר או להפריך את החשד.
"למעלה מן הצורך יצוין שהוצגו ראיות ממשיות התומכות בכך שפריצה אכן התרחשה", הוסיף השופט. הוא הזכיר בהקשר זה את עדותו של הנתבע רותם ושל איש ההייטק והעיתונאי רן בר-זיק, שהתבקש להעיד במסגרת ההליך.
בר-זיק האשים את "אלקטור" בהתנהלות רשלנית וטען שמערכות החברה דולפות מכל כיוון אפשרי. "יש שם לפחות שלושה או ארבעה חורי אבטחה שכל בן ארבע יכול לנצל", אמר בר-זיק בבית המשפט. "ובאמת, מלמדים את זה יפה מאוד בכל קורס וקורס, כמעט בכל אוניברסיטה".
השופט הוסיף בהקשר זה כי לפי מידע שבידי משרד הפנים, הנתונים שדלפו ב-2021 מקורם בגרסה של ספר הבוחרים שנמסרה למפלגת הליכוד, לקוחה ותיקה של "אלקטור". השופט ציין כי המנכ"ל ימין אף הודה שבמהלך 2021 זוהו כמה נסיונות פריצה למערכות החברה.
הפרטים הללו, בצירוף האבחנות המקצועיות של רותם ובר-זיק, מחזקים לדברי השופט את החשד שעליו דיווחה שפירא – ואת המסקנה שהפרסום "מיוסד על אדנים סבירים". לפיכך, סיכם השופט כהן, הוחלט לדחות את התביעה. הוא הורה ל"אלקטור" לשלם הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל לכל אחד מהנתבעים.
את תאגיד השידור הציבורי ויערה שפירא ייצגה עו"ד טל ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר-גליק.
* * *
לעיון בפסק הדין
14336-03-21


