"הממשלה צריכה להפסיק לציית לבג"ץ לאלתר - לפני שיהיה מאוחר", קבעה כותרת טור שפורסם בדצמבר האחרון באתר ערוץ 14. לפי הכותב, יובל מלכא, המוצג כ"קצין משטרה בדימוס", "ה'מאפיה המוסדית' גנבה את המדינה, והתשובה אינה פשרה אלא עימות חזיתי. על הממשלה להפסיק לציית להוראות חסרות סמכות, לפטר פקידים סוררים ולהבהיר אחת ולתמיד: הריבון הוא העם בקלפי, ולא השופטים בירושלים".
זו רק דוגמה אחת משטף של פרסומים מהשבועות האחרונים. כפי שנתאר להלן, התופעה של קריאה שלא לציית לחוק מלווה את הערוץ באופן קבוע מזה שנים, אולם כעת היא צוברת תאוצה, זאת במקביל לניסיון של ממשלת נתניהו להקצין עוד יותר את ההתרסה נגד בית המשפט ואת חקיקת ההפיכה המשטרית.
שדרני הערוץ, פרשניו ואורחיו, כבר אינם משתמשים רק ברמיזות או מתחבאים מאחורי "שריקות כלבים". הם קוראים במפורש, באופן שאינו משתמע לשני פנים, שלא לציית להחלטות ולפסיקות של בית-המשפט. הם מכוונים את הקריאה באופן ספציפי לחברי הרשות המבצעת, הממשלה. והם משמיעים אותה גם באופן כללי, כפנייה לציבור הרחב.
הם משתמשים בשפה אלימה כמו לשבור ולדרוס, מכנים את השופטים ובתי המשפט בכינויים כמו "מאפייה סיציליאנית" ו"גנבים", וקוראים למנות לתפקידים בכירים ולראשות גופי הביטחון אנשים שלא יצייתו לחוק אלא לממשלה.
ההקבלה משמשת עדות נוספת להיותו של הערוץ זרוע תעמולה של השלטון ולא כלי תקשורת עצמאי.
ערוץ 14: הסתה ותעמולה בתחפושת של עיתונות
דה-לגיטימציה והסתה נגד מערכת המשפט והאכיפה אינם תופעה חדשה בשידורי ערוץ 14 ופרסומי שדרניו ברשתות החברתיות, למעשה, מדובר בחלק בלתי נפרד מהמודל של פלטפורמות אנטי-עיתונות מסוג זה. סדרת דו"חות ציבוריים שפורסמה ב"עין השביעית" תיעדה אין ספור מקרים מסוג זה.
ביקורת כלפי מוקדי הכוח, כולל מערכת המשפט, היא תפקיד ראשון במעלה של התקשורת, כמי שמייצג את הציבור הרחב ואמור לשמור על האינטרסים שלו. בערוץ 14, כמו בפלטפורמות אחרות של אנטי-עיתונות, המוסד של ביקורת עיתונאית הוא כסות חלולה למופעים של הסתה כלפי כל מי שמאיים על השלטון אותו הערוץ משרת.
ביקורת עיתונאית חייבת להתבסס על מסד עובדתי ועל פרקטיקות עיתונאיות כמו איסוף מידע ואימותו. היא גם צריכה להיות במסגרת החוק. המתקפה של ערוץ 14 על מערכת המשפט משתמשת בחזות עיתונאית (אולפן, חליפות, קריינות וכיוצא בזה), אולם בכלים של תעמולה. היא גם מפלרטטת, או חוצה, את הסף החוקי, האוסר על שידול והסתה לביצוע עבירות.
המתקפה על מערכת המשפט היא רק אחת החזיתות המסורתיות של פלטפורמות אנטי-עיתונות, לצד שאר מוסדות המדינה, התקשורת, האקדמיה, ארגונים אזרחיים וכל מי שמאיים על ההגמוניה של השלטון. היא מתאפיינת בטקטיקות כמו האשמה בבגידה ופגיעה בעם, בביטחון המדינה או בחיילי צה"ל - המזהה את מושאי ההסתה עם אויבי המדינה; התבססות על סברות, מניפולציות ואף שקרים ממש; דגש על לעג, גיחוך ודה-הומניזציה; שירות עקבי של הצרכים הפוליטיים של נתניהו וממשלותיו.
מסכת ההסתה הבלתי פוסקת של נתניהו ותומכיו ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת הנאמנים לו, יצרה מציאות שבה מספיק לרמוז או להשתמש בשמות קוד, גם בלי להסית באופן בוטה ומפורש. אמירות שהיו יכולות אולי להיתפס כאמירות ביקורתיות, משמשות בפועל המשך ישיר של האשמות בלתי מבוססות בבגידה ופגיעה בביטחון או באכיפה בררנית ורדיפה פוליטית.
ערוץ 14 וההסתה נגד מערכת המשפט
"העין השביעית" החלה לתעד את התוכן המסית של הערוץ נגד מערכת המשפט עוד בתקופת המאבק בהפיכה המשטרית, טרם מלחמת ה-7 באוקטובר. כך למשל, ביולי 2023, בעקבות דיווח על אפשרות כי יתקיים דיון בבית המשפט על סוגיית נבצרות נתניהו, אמר הפאנליסט איתמר פליישמן בתוכנית "הפטריוטים":
"אם חס וחלילה יהיה שופט שחושב שהוא יכול לפסוק שהוא מבטל את הבחירה שלי בקלפי, הוא יבין מה זה אומר מצור על מדינת ישראל, הוא יבין מה זה אומר מצור על בית המשפט העליון. אף אחד לא ייקח את הבחירה הדמוקרטית שלנו, ואנחנו נצא לא מטפורית, לא מטפורית, כי הבחירה הזאת היא הדמוקרטיה במובן הכי טהור, ואנחנו נצא עם D9 לבית המשפט העליון, הכי לא מטאפורי פה".
בסוף ספטמבר 2023, ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה, קרא שמעון ריקלין, שדרן קבוע בערוץ, "לא לציית לבית המשפט שהם שודדים הם גנבים הם מושחתים הם שקרנים הם עוברים על החוק הם עושים דברים בניגוד לחוק [...] אסור לציית לפסיקת בית משפט לא חוקי. אסור. ואם הימין יגיד את זה רק אז הם יתאפסו".
שנה לאחר מכן, בעיצומה של המלחמה, טען ריקלין (שמתמודד עם תביעה של מאות אלפי שקלים מצד המדינה בטענה כי הונה את המינהל האזרחי) כי "בג"צ הוא הבית של הנוח'בות", ואילו פליישמן הסביר לצופים ש"תמיד צריך לזכור שהמטרה הסופית של הבג"ץ היא ביטול מדינת ישראל כמדינה יהודית".
בפברואר 2025 הגישה התנועה לרגולציה הוגנת תלונה למשטרה בגין מאות קריאות להסתה והמרדה נגד בית המשפט העליון ושופטיו, שהופצו על-ידי ערוץ 14 ושדרניו.
"במקרים הרבים שליקטה העמותה בולטים כמה מוטיבים חוזרים ובהם הטענה ששופטי העליון פועלים נגד מדינת ישראל לטובת אויביה, כי הם פועלים בלא סמכות במעין שלטון רודני שנטלו לעצמם, כי לפיכך יש לסרב להיענות לפסיקות בג"צ ואף למרוד ב'דיקטטורה' של המשפטנים ולהביא לחיסולה", נכתב בתלונה.
"במילים אחרות", סיכמו המתלוננים, "בערוץ קוראים באופן עקבי להפרת חוק סיטונאית, מוציאים את דיבתם של השופטים ומסיתים נגדם לאלימות".
לשבור, לדרוס, להפר חוק
התלונה, כמובן, לא טופלה. בדיוק כמו התלונה בגין מאות מקרים של הסתה לאלימות, גזענות ופשעי מלחמה בערוץ 14. ההסתה, מצידה, רק הולכת ומחמירה. ככל שמתקרב מועד הבחירות הכלליות, מחריפים חברי הממשלה והקואליציה את ההתבטאויות נגד מערכת המשפט, היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון. במקביל מחריפות עוד יותר ההתבטאויות של שדרני הערוץ. במובן זה, הערוץ פועל כמכונת הסתה משומנת.
המתקפה על מערכת המשפט באה לידי ביטוי בשבועות האחרונים, באופן מובהק, בקריאות שלא לציית לבית-המשפט, כל זאת, כאמור, בכסות עיתונאית לכאורה. לקראת סוף 2025, ב-29 בדצמבר, קרא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר סיעת הקואליציה הציונות-הדתית, לדרוס את שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, כיוון שמדובר ב"מגלומן אלים ודורסני שגונב את הדמוקרטיה הישראלית".
בערוץ שמחו להרים את הכפפה, להשוות ולהעלות את המסר האלים. שדרן הערוץ ריקלין צייץ בתגובה לאמירת סמוטריץ': "ואני חשבתי שלדרוס זה קטע של פרקליטים. כל הכבוד בצלאל. אם מפלגת בג"צ רוצה שלטון שתתמודד בבחירות. אם לא, אז צריך לעצור את הפיראטיות המשפטית נגד הריבון. יא בראכען".
תמיר מורג, השדרן המוגדר בערוץ כ"כתב מדיני" ומי שמנהל תביעה נגד גולש שפירסם תמונה שלו בתוך הפוסטר של הסרט "בתול בן 40", צייץ כי "במדינת ישראל יש כת שולטת שנהנית מפטור מהחוק, וכך זה יישאר עד שיזיזו אותם בכוח או יתחילו להתעלם מהחלטותיהם ומפסיקותיהם".
מורג המשיך ופרסם בהזדמנות אחרת כי "הגיעה השעה לומר שאין מנוס מלהפסיק לציית לבג"צ, שחדל מזמן להיות בית של משפט והפך למפקדה טוטליטרית של קומיסרים פוליטיים בגלימות. לדרוס, כי אין ברירה אחרת. אם לא, הדמוקרטיה הישראלית תמות". למחרת מורג צייץ מחדש ציוץ של סמוטריץ' וכתב: "זמן לדרוס בחזרה".
במשדר "סופשבוע" שמנחה השדרן ריקלין, אמר אחד המופיעים הקבועים בערוץ, גדי סיבוני, כי אי הציות לבג"ץ צריך להתחיל מרשויות המדינה וכי לשם כך יש לשים בראשן אנשים שיהיו מוכנים לפעול באופן מפר חוק ולא לפעול נגד הפרות חוק של השלטון:
"בשביל שנוכל להפסיק לציית להוראות בג"ץ צריך שבצמתים החשובים יהיו אנשים טובים. זאת אומרת, בשב"כ יש את זיני, במשטרה יש לנו דחליל שיש לנו בעיה איתו, כי תראה מה קורה, איך הוא מתנהג בסיפור של החקירה של הפצ"רית, אבל אם היה שמה שוטר רציני אז אני חושב שהיינו במקום אחר. ועכשיו זה המאבק ואנחנו נהיה חייבים להגיע למצב שאומרים חביבי, זה לא בסמכותכם, אנחנו לא מתייחסים. אבל בשביל לעשות את זה, צריך שיהיו אנשים מתאימים בצמתים הנכונים במדינה".
בהמשך, ארז וינר, מופיע קבוע נוסף בערוץ, חיזק את דבריו כשאמר "כמו שאמר ידידי פרופסור סיבוני, אתה צריך לקבל החלטה, הממשלה צריכה לקבל החלטה, איפה היא אומרת לבג"ץ לא".
גם בתוכנית הדגל של הערוץ, "הפטריוטים" קראו שלא לציית לבית-המשפט. הפאנליסט פליישמן התייחס לסירוב הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל ה-7.10. לדבריו, "כל פסיקה של בג"ץ בנושא, צריך לא לציית לה".
למחרת חזר הפאנליסט על הדברים: "אנחנו נתונים כרגע לגחמתם של 11 שופטים שלא נבחרו מעולם שמקריאה של פסקי הדין שלהם לא הרמה הכי גבוהה שהיית יכול לצפות והם מחליטים על כל החלטה במדינה. הדבר הזה יסתיים רק אם אנחנו נמשיך ללכת בכיוון הזה רק בדבר אחד כשאנחנו נפסיק לציית כי זה לא יכול להימשך".
במשדר הבוקר של הערוץ קידמו את הקריאה שלא לציית לביהמ"ש באמצעות נציגה של "פורום משפחות השורדים", גוף שאין לו אף אזכור אחד בגוגל, ש"קראה שלא לציית 'לפסיקה לא חוקית' והוסיפה: 'בחרתי בממשלה הזו כדי שתשלוט, והגיע הזמן שהיא תעמוד על שלה מול הפקידים והשופטים שמונעים מאיתנו לדעת מה קרה לילדים שלנו'".
במשדר אחר בערוץ, בשם "פאנל הפרשנים", של השדרנית דנה ורון, אמרה שוש רבן, מופיעה קבועה בערוץ, כי מערכת המשפט הישראלית היא "מאפיה סיציליאנית". לדבריה, "בג"ץ במרכאות זה הגנב, ואם הוא פוסק בניגוד לחוק, בניגוד לדמוקרטיה, בניגוד לכל מדינה מערבית מתוקנת, אז לא רק שזכותנו לא להישמע לו, זו חובתנו. זו אפילו מצווה חב"דית לא להישמע לבית המשפט הזה שהוא סוג של מאפיה סיציליאנית, לא פחות ולא יותר, יחד עם הפרקליטות והיועמ"שית".
רה"מ בנימין נתניהו עם איל ההון מיכאל מירילשוילי (צילום: מארק ישראל סלם). במרכז: יצחק מירילשוילי, הבעלים המוצהר של ערוץ 14 (צילום: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)
בזמן שהתלונה נגד ערוץ 14 בגין הסתה והמרדה ממתינה לטיפול משטרת ישראל, כנראה לנצח ככל שהדבר תלוי במפקדי המשטרה, הערוץ ושדרניו ממשיכים להסית באופן קבוע ומתמשך.
השימוש בכסות עיתונאית להפצת הסתה מאיים על שלטון החוק, מערער את לכידות החברה הישראלית ומסכן את מקצוע העיתונות. מערכת אכיפת החוק בוחרת שלא להתמודד עם התופעה, זאת למרות שהחוק הפלילי מתייחס לקריאות כמו אלו שנשמעות בערוץ.
בהמשך לדיון הציבורי בשאלת הלגיטימיות של ערוץ 14, סקירה זו של קריאות לאי-ציות לחוק מספקת דוגמאות מובהקות להגדרת ערוץ 14, המכנה עצמו "ערוץ חדשות", כ"אנטי-עיתונות".