משטרת ישראל מעריכה כי יידרשו לה עוד כשמונה חודשים כדי לגבש דעה האם תלונה שהוגשה נגד ערוץ 14 בטענה לשידור המסית לרצח עם, אלימות וגזענות, מצדיקה פתיחה בחקירה פלילית, כך לפי הודעת עדכון שמסרה המדינה לבג"ץ, בעקבות עתירה שדרשה לפתוח בחקירה פלילית נגד הערוץ.

במשטרה מסבירים כי הגורמים האחראים לבחינת ההתבטאויות החשודות כמסיתות מעדיפים לבחון התבטאויות אחרות, שנחשבות לדחופות יותר בשל הטענה כי אלה מהוות סכנה לביטחון ושלום הציבור, מאשר את אלה שמשודרות בערוץ 14.

בית המשפט העליון העלה לנוכח זאת את אפשרות מחיקת העתירה, אך מגישיה מסרבים בתוקף, טוענים מנגד כי המשטרה גוררת רגליים באופן פסול ומפלה ומזהירים כי מחיקת העתירה בשלב תיתן הכשר להמשך פרסומים בערוץ 14 המסיתים לרצח עם.

בחודש מאי האחרון עתרו הבלוק הדמוקרטי, מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת נגד ערוץ 14, משטרת ישראל, פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה בדרישה כי העליון יורה על פתיחה בחקירה פלילית נגד ערוץ 14 בטענה ששידר "התבטאויות חוזרות ונשנות המהוות הסתה לרצח עם, הסתה לאלימות והסתה לגזענות".

לפי העתירה, "החל ממוצאי השבת הנוראה, החלו להישמע בערוץ 14, המשדר לכל בית בישראל, קריאות מפורשות ובוטות לרצח, הרג המוני והשמדה של אזרחי עזה, ולעיתים אף של הפלסטינים או הערבים כולם".

עוד נטען בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ועינת גייר, כי "קריאות אלו, אשר נאמרו על ידי דוברים שונים בערוץ, בהם מנחים ומשתתפים קבועים בתכניות הערוץ כמו גם אורחים חוזרים, המשיכו להישמע בערוץ באופן קבוע אף בחלוף הימים והשבועות, והפכו למגמה עקבית ומתמשכת ולהסתה בוטה, גלויה, אשר אינה ניתנת לפרשנות אחרת.

"דברים אלו הופיעו בתכניות הערוץ כמעט מדי יום וערב, כך שאפילו הצופה האקראי בשידורי הערוץ נחשף כמעט בהכרח להסתה בוטה ושיטתית לאלימות, לגזענות ואף לרצח עם".

בתגובה מקדמית לעתירה טענה חברת ערוץ יהודי ישראלי שבבעלות בן האוליגרך יצחק מירילשוילי, כי היא "אינה תומכת או מעודדת או קוראת לרצח עם בעזה". לפי החברה, שמפעילה את ערוץ 14, "אלה הם דברי הבל ורעות רוח שנועדו להשחיר את שמו של ערוץ 14".

העותרים תיעדו למעלה מ-250 התבטאויות אשר שודרו בערוץ 14 או הועלו לחשבונות המדיה החברתית של הערוץ או של שדרניו, שלטענתם מהוות רק מדגם אשר אינו מתיימר לייצג את כל האמירות המסיתות ששודרו בערוץ או שותפו ברשתות החברתיות.

גם לפי בדיקת "העין השביעית", מפרוץ המלחמה שודרו בערוץ 14 שוב ושוב דברי הסתה כלפי האוכלוסייה הפלסטינית בעזה ובכלל זה קריאה לביצוע פשעי מלחמה. התבטאויות כאלה אף נכנסו לתלונה שהוגשה נגד ישראל בבית המשפט הבינלאומי בהאג. למעשה, ערוץ 14 היה כלי התקשורת המצוטט ביותר בדו"ח.

לפני כחודש הורה בית המשפט העליון למשטרה להגיש הודעה מעדכנת שבה יציינו את המועד, לפי הערכתם, לסיומו של הליך הבדיקה.

בחודש שעבר (29.12) הודיעה המשטרה כי מאז הגשת התלונה בספטמבר 2024 הספיקה לבחון רק 39 מתוך 268 התבטאויות שצורפו לעתירה.

"בגדרה של התלונה מושא העתירה נכללו 268 התבטאויות שונות", מציינת המשטרה בהודעתה. "עד כה נבחנו באופן מלא עשרות התבטאויות מתוך ההתבטאויות מושא תלונת העותרים. לנוכח היקף העבודה הנדרש לצורך בחינתה של כמות כה רבה של התבטאויות אשר העותרים כרכו תחת תלונתם, הערכת משטרת ישראל היא כי יידרשו כשמונה חודשים נוספים לצורך השלמת בחינת ההתבטאויות הנותרות אשר טרם נבחנו (229 התבטאויות), וזאת גם בכפוף לצרכים מבצעיים אשר לא ניתן לחזותם מראש".

במשטרה מציינים כי כל בדיקה בקשר לקיומו של חשד לביצוע עבירות מתחום חופש הביטוי מחייבת על פי הנחיית פרקליט המדינה להיבחן על ידי חוליית חוות דעת באגף החקירות והמודיעין.

מאז ה-7.10.23, כך נכתב, "חל גידול משמעותי מאוד של מאות אחוזים בהשוואה לשנים קודמות בפניות הנבחנות על ידי חוליית חוות דעת בחשד לביצוע עבירות לפי חוק המאבק בטרור, וזאת בשל עלייה חדה בעבירות ההסתה לטרור המבוצעות והצורך המיידי למגר תופעה זו".

לפיכך, מוסבר, העומס הרב מקשה על חוליית חוות הדעת לבחון את ההתבטאויות שנכללו בעתירה, שכן יש לתת "תיעדוף לחקירות הנדרשות לבחינה מיידית, בשל שיקולי סכנה לביטחון ושלום הציבור ובשל צרכים מבצעיים".

ההערכה של שמונה חודשים נוספים, כותבים במשטרה, לוקחת בחשבון כי במהלך רמדאן, שצפוי השנה בחודשים פברואר ומרץ, "נדרשת חוליית חוות דעת לעסוק בבירור דחוף של התבטאויות רבות המעלות חשד לביצוע עבירות הסתה לאלימות, הסתה לטרור ותמיכה והזדהות עם ארגון טרור".

בשל כל זאת, מסכמים עורכי הדין רועי שויקה ואופיר גבעתי, העתירה שהוגשה נגד המשטרה מוקדמת, ולמעשה מבקשת "להתערב בשיקול דעתם של גורמי האכיפה בדבר סדר העדיפויות לטיפול בנושאים המצויים תחת אחריותם". במשטרה מבקשים מבית המשפט לדחות את העתירה על הסף.

שופט העליון יחיאל כשר הורה לעותרים להבהיר האם הם מסכימים למחיקת העתירה, תוך האפשרות לעתור מחדש אחרי שבמשטרה יסיימו את בדיקותיהם ויקבלו החלטה, או "ככל שמשך הבדיקה יתארך, להשקפתם, באופן בלתי סביר".

העותרים, בתגובה, הודיעו כי הם מסרבים בתוקף למחיקה וביקשו לקבוע מועד קרוב לדיון.

קצב בדיקת התלונה, העומד על כשלוש התבטאויות בחודש, "מעיד על חוסר נכונותם של המשיבים לטפל בתלונה", טוענים העותרים. לטענתם, גם ההבטחה לסיים את הבדיקה בתוך שמונה חודשים אינה סוף פסוק, כי בתום שמונה חודשים יכולה המשטרה לבקש הארכה נוספת, ולכן בקשת המשטרה לארכה אינה משום שהיא מעוניינת לבדוק באמת את התלונות אלא מדובר במשיכת זמן, ובלשון התגובה: "אל תציקו לנו בשמונת החודשים הקרובים".

עוד טוענים העותרים כי גם אם החלטת המשטרה תתקבל בעוד שמונה חודשים, הרי שמדובר בכמעט שנתיים ממועד הגשת התלונה. "הדבר מעלה חשש ממשי לגבי מידת האפקטיביות של חקירה פלילית, כמו גם לאפשרות לקיומו של הליך פלילי בלוח זמנים כזה", טוענים העותרים ומפנים להמלצת פרקליט המדינה עמית איסמן מאוגוסט 2024 שלא לחקור אישי ציבור שקראו לפגוע באזרחים בעזה לאחר טבח ה-7.10 בין היתר בשל "חלוף הזמן".

העותרים מדגישים כי "המדובר בעתירה שעניינה אי-חקירה של חשד לביצוע שיטתי ומערכתי של פשע ההסתה להשמדת עם (ג'נוסייד), לצד פשעי הסתה נוספים". הם שבים ומציינים כי לטענתם חברת ערוץ יהודי ישראלי בע"מ "המפעילה כלי תקשורת מרכזי בישראל שבו צופים מדי יום וערב מאות אלפי ישראלים, אימצה בשידורי הערוץ קו עריכתי שהסית לרצח עם, לגזענות ולאלימות".

ההסתה הזו, כותבים העותרים, "נמשכת למעשה גם בימים אלו. כך רק לאחרונה ייחלו שדרני הערוץ להרג המוני של תושבי עזה בשיטפונות, בירכו על ההרס והחורבן שבוצע בעזה, ונתנו במה למי שקרא למחוק את עזה ולהרוג מאות אלפי אזרחים. עמדת המשיבים על פיה רק בעוד שמונה חודשים יתכן ותתקבל החלטה לגבי השאלה הראשונית אם יש מקום לפתוח בחקירה, אינה משקפת כראוי את חומרת הדברים, ומאפשרת את המשך הפרסומים המסיתים על כל המשתמע מכך".

בעוד משטרת ישראל גוררת רגליים בבדיקת התלונה נגד ערוץ 14, מוסיפים העותרים, בשנתיים שחלפו מאז ה-7.10 "דווקא ניכרת פעילות נמרצת ואפקטיבית של גורמי אכיפת החוק בכל הנוגע לעבירות הנוגעות לחופש הביטוי, וזאת ביחס לחשודים ונאשמים מהציבור הפלסטיני".

בתקופה זו, כך נטען, נפתחו אלפי חקירות, רובם המוחלט נגד חשודים פלסטינים, בגין "פרסומים בודדים ברשתות החברתיות אשר לא פעם זכו לחשיפה מוגבלת בלבד". לפי דיון שנערך בוועדת החוקה, חוק ומשפט, עמדת המשטרה בשאלה האם לפתוח בחקירה בתיקים אלו מתקבלת בדרך כלל תוך פרק זמן שאינו עולה על שלושה וחצי חודשים.

ההערה של המשטרה כי בחודשים פברואר-מרץ צפויים להיות מוקדשים משאבי ייעודיים למעקב אחר פרסומים של פלסטינים, טוענים העותרים, מלמדת "כי ההשתהות החריגה בטיפול בתלונה בענייננו אינה תולדה בלתי נמנעת של אילוצי  כוח אדם או עומסי עבודה מערכתיים, אלא ביטוי להעדפה שיטתית באכיפה ובקביעת סדרי עדיפויות".

אם בית המשפט יקבל את הבקשה למחוק את העתירה, מזהירים העותרים, יהיה בכך כדי לתת הכשר להתנהלות "פסולה ומפלה" של המשטרה, לצד הכשר להמשך הפרסומים המסיתים של ערוץ 14.

18344-05-25