הממשלה, בתגובה לעתירות נגד ההחלטה להחרים את ה"ארץ", טוענת כי העיתון משמש בימה לדה-לגיטימציה של הממשלה ומציינת בין היתר כי פרסומי העיתון עומדים בבסיס התלונה להאג שהניבה צווי מעצר נגד רה"מ הנאשם בנימין נתניהו ואחרים.
בפועל, כלי התקשורת המצוטט ביותר בתלונה הוא דווקא ערוץ 14, המשרת את ממשלת נתניהו, והתלונה נשענת על קריאות לביצוע פשעים של חברי הממשלה עצמם. ממשלת נתניהו אינה טוענת כי "הארץ" פירסם פרסומים לא נכונים או לא מדוייקים, אלא כי פגע בתדמיתה של המדינה והציג בעולם באור לא מחמיא את הממשלה ואת פעילות הצבא.
לפי ממשלת נתניהו, זו סיבה מספקת על מנת להחרים את העיתון ולמנוע ממנו תקציבי פרסום ממשלתיים, האמורים להיות מחולקים על פי מפתח ענייני ושאינם שייכים באופן פרטי לממשלה.
"עיתון 'הארץ' מבטא תמיכה באויב בעת מלחמה, פוגע בלוחמי צה"ל ובמאמץ המלחמתי, קורא לסרבנות, מאשים את צה"ל בג'נוסייד, מכפיש את המדינה, מכפיש את המפעל הציוני בכללותו, קורא להטלת סנקציות בינלאומיות נגד המדינה ונבחריה, נותן רוח גבית לבית הדין הבינלאומי בהאג ופוגע בתדמיתה ובמעמדה של מדינת ישראל בעולם", כך טוענת הממשלה במענה לעתירות שהוגשו נגדה אחרי שהצהירה על ניתוק היחסים עם העיתון.
לפי הממשלה, "העיתון והמאמרים המתפרסמים בו, לרבות בשפה האנגלית, משמשים את שונאי ישראל ואנטישמים רבים באופן יומיומי", ועל כן מוצדקת החלטתה להחרימו.
לפני למעלה משנה נשא מו"ל "הארץ" עמוס שוקן נאום בוועידה בלונדון שבו קרא להטיל חרם על גורמים בישראל וטען כי מי שהממשלה מגדירה מחבלים הם למעשה לוחמי חופש. על רקע זאת קיבלה ממשלת ישראל בנובמבר 2024 הצעת החלטה שהגיש שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי להחרים את עיתון "הארץ".
ההצעה שהתקבלה בממשלה נפתחה בקביעה כי "ממשלת ישראל דוגלת בעיתונות חופשית ובחופש ביטוי תקשורתי בכל עת לרבות בתקופה של מלחמה". אולם מיד לאחר מכן מבהירה הממשלה כי על אף זאת, היא "לא תקבל מצב שבו מוציא לאור של עיתון רשמי במדינת ישראל יקרא להטלת סנקציות נגדה ויתמוך באויבי המדינה בעיצומה של מלחמה, בשעה שגופים בינלאומיים פוגעים בלגיטימיות של מדינת ישראל, בזכותה להגנה עצמית ומטילים בפועל סנקציות נגדה ונגד ראשיה (כולל סנקציות פליליות)".
בהמשך קבעה הממשלה כי היא "מצהירה בזאת על כוונתה לנתק כל קשר פרסומי עם עיתון 'הארץ' וקוראת לכל זרועותיה, משרדיה, וגופיה וכן לכל תאגיד ממשלתי או גוף המתוקצב על ידיה, לא להתקשר עם עיתון 'הארץ' בכל דרך שהיא ולא לפרסם בו פרסומים כלשהם".
החלטת הממשלה סימנה האצה בהידרדרות של ממשלת ישראל לקראת משטר סמכותני מלא: את ההצעה, בניסוח מעט שונה, ניסה קרעי לקדם כבר שנה קודם לכן, אולם אז נבלם. קרעי מונה על-ידי נתניהו, שנמנע ממנו לקחת את תיק התקשורת בשל אישומיו הפליליים, על-מנת לקדם את ההפיכה התקשורתית, כחלק מחקיקת ההפיכה המשטרית.
מבחינה זו, ההחלטה על חרם בשל סיקור ביקורתי משתלבת במאמצי חקיקה למתן הטבות לכלי תקשורת המשרתים את הממשלה, בייחוד ערוץ 14, ולפגיעה בכלי תקשורת שאינם משרתים את הממשלה. כך למשל בימים אלה מנסה הממשלה לקדם בהליך בזק ב"וועדת התקשורת" שידוד של אסדרת התקשורת המשודרת בישראל, מול התנגדות גורפת של הייעוץ המשפטי, מומחי רגולציה, האיגודים המקצועיים וגופי השידור עצמם.
החלטת הממשלה להחרים את "הארץ" העידה גם על אוזלת-ידה של הממשלה בביצוע החלטותיה שלה. ב"העין השביעית" נחשף כי גם כחצי שנה אחרי ההחלטה, משרדי ממשלה, ממשרד ראש הממשלה, האוצר, הביטחון והחוץ ועד למשרדים של מאי גולן ודודי אמסלם, כלל לא הפסיקו את ההתקשרות עם העיתון.
בעקבות החלטת הממשלה הגישו ארגון העיתונאים ועיתונאי "הארץ" ו"דה מרקר" עתירה לבג"ץ. בהחלטת הממשלה, טענו העותרים באמצעות עו"ד אמיר בשה, יש "כדי מסר ואף איום כלפי כלי תקשורת אחרים, בעליהם או העומדים בראשם, במה שנחזה למדרון חלקלק להשתקת כלי תקשורת, ובתוך כך, פגיעה בחופש העיתונות ובציבור".
זמן קצר לאחר מכן עתר גם עיתון "הארץ" לבג"ץ. "ההנמקה להטלת החרם נובעת ממניע פוליטי מובהק, ומתוך שאיפה כי לא יהיו במדינת ישראל גורמי תקשורת שיעזו לפרסם דעות המנוגדות באופן קוטבי למדיניות הממשלה. שיקולים מסוג זה הם בלתי ענייניים בעליל", טענו באמצעות עורכי הדין זאב ליאונד, דור ליאונד ואלון נדב.
בדיון שנערך בחודש יוני השנה העניק העליון צו על תנאי בעתירות וחייב את הממשלה לנמק בתוך 45 ימים את החלטתה. השבוע, אחרי אורכות חוזרות ונשנות, ניתנה תגובת הממשלה. התגובה הגיעה לאחר שהתקבל אישור לממשלה להיות מיוצגת בנפרד מהייעוץ הממשלתי, שהתנגד בזמן אמת ומתנגד גם כיום להחלטת הממשלה.
בתצהיר התשובה מטעם הממשלה, שהגיש מזכיר הממשלה יוסי פוקס, נטען כי "אבות האומה ומייסדי המדינה מתהפכים בקברם כאשר בארץ ישראל בה קם העם היהודי ובה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית ובה חי חיי קוממיות ממלכתית, יוצא לאור עיתון המתקרא 'הארץ' אשר מוציא את דיבת הארץ רעה על בסיס יומי".
לפי ממשלת ישראל, מאז פרוץ המלחמה "עיתון 'הארץ', וביתר שאת בשפה האנגלית, לא מפספס שום הזדמנות לפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל. העיתון, במהדורה המודפסת ובמהדורת הדיגיטל, הפך להיות כר פורה להתנגחות בלוחמי צה"ל, בצבא הגנה לישראל, מכונה הנלחמת בלגיטימציה של מדינת ישראל ולהפצת מסרים אנטישמיים לעולם כולו".
עוד טוענת הממשלה כי "עיתון 'הארץ' הפך להיות מקור המידע המרכזי לאויבי מדינת ישראל ולמחוללי האנטישמיות הגרועים בעולם, זאת לצד העובדה שחלק משמעותי מהתביעה המתנהלת כנגד מדינת ישראל בבתי הדין הבינ"ל נשען על פרסומים שקריים ונבזיים בעיתון 'הארץ'.
"עצם השימוש המכוון במונחים כמו 'שואה', 'מחנה ריכוז', 'גטו' ו'ג'נוסייד' – מונחים שהופיעו בכותרות העיתון או בטורי דעה או במאמרי מערכת – יש בו כדי לחרוץ את דינה של ישראל כביכול היא מדינה המבצעת פשעים נגד האנושות. זוהי הפעלת טרמינולוגיה של שואה כלפי המדינה היהודית, בעיצומה של מלחמה, באופן שמחלל את זכר השואה ומערער את הלגיטימיות המוסרית של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית".
בתצהיר הממשלה מצוטטים כמה עשרות כותרות שהופיעו ב"הארץ" בשנתיים האחרונות ("לקרוא ולא להאמין שעיתון כזה יוצא לאור במדינת ישראל היהודית בארץ ישראל ההיסטורית", נטען), כולל כותרות דיווחים חדשותיים וכותרות של מאמרי דעה.
בתצהיר לא נמצאת טענה כי הדיווחים העובדתיים היו שגויים, אלא רק כי הם גורמים לנזק הסברתי. יחד עם זאת, הממשלה מבהירה כי לאור העובדה שעיתון "הארץ" "גורם למדינת ישראל, לעם היהודי ולפרויקט הציוני כולו נזק כבד מאוד", היה מקום להחלטה על החרמתו.
"הממשלה פועלת לחיזוק חירות העיתונות ולשמירה על עיתונות חופשית וגיוון שוק התקשורת בישראל", נטען בתצהיר התשובה, "הממשלה פעלה ותמשיך לפעול לשמירה על חופש הביטוי וחופש העיתונות גם של שקרנים שכותבים דברי הבל, כל עוד לא חצו את הרף הפלילי".
ואולם מיד בהמשך נטען כי "חייבת להישמר ההבחנה בין חופש הביטוי כחירות שאסור למדינה לפגוע בה, לבין חובה מעשית לתמוך, לממן ולתקצב את מי שפועלים נגד המדינה".
הממשלה מבהירה כי "אל לבית המשפט לקבוע כי ממשלת ישראל מחוייבת עקרונית לתמוך אקטיבית במי שמבקשים את רעתה ויוצאים נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל".
בהמשך התצהיר נטען כי "הממשלה סבורה כי ההבחנה העקרונית בין חובת המדינה שלא לשלול את חירות הביטוי, לבין הטלת חובה לממן ולתמוך בשקרנים שמכפישים את ישראל בעולם, חייבת להישמר. ולכן, בניגוד לדברי העותרים, איננו עוסקים בפגיעה בחופש הביטוי או בחופש העיתונות.
"העיתון יתפרסם ויוכל להמשיך ולתת במה לכותבים אנטי ציוניים שמכפישים את חיילי צה"ל אפילו בזמן שהם מחרפים את נפשם ב-7 חזיתות כדי להגן על מי שכותבים את דברי הבלע, כל עוד לא חצו את הרף הפלילי (ועניין זה טרם נבחן). עם זאת, הממשלה מבקשת לנתק את התקשרויותיה עם העיתון ולא לתת יד ולתמוך באופן אקטיבי בעיתון וברעיונות העיוועים המתפרסמים בו".
עוד טוענת הממשלה כי גם מבחינה פרוצדורלית, החלטתה התקבלה "כדת וכדין".
לתשובת הממשלה צורף מחקר שבוצע על ידי מכון ExpertIt, אשר בדק בחודש פברואר 2025 את "השפעת פרסומי 'הארץ' על פעילות נגד ישראל בעולם". המחקר, בן 44 עמודים, הניב ארבע "תובנות מרכזיות":
"1. הארץ מייצג קו תקיף נגד ישראל בחומרים באנגלית. בעוד חומרים בעברית עשויים להתקבל בצורה כזו או אחרת באופן מובן וכעיתון המספק ביקורת פנימית על הנעשה בישראל, פרסומי העיתון באנגלית מייצרים נזק עצום לישראל ברמה הבינלאומית.2. ניתן לראות בחלק מהפרסומים באנגלית רצון לייצר כותרות המציגות את ישראל בעולם באור שלילי, ביחס לכתבות בשפה העברית. במקרים אלה, עורכי העיתון משנים את הכותרות או נותנים פוקוס לתוכן המייצר פגיעה משמעותית בישראל ומקדם נראטיב של ארגוני דל"ג ופעילות אנטי ישראלית, זאת ביחס לחומרים ולכותרות בעברית.
3. גורמים אנטי-ישראלים מבססים רבים מהטיעונים שלהם בפעילויות נגד ישראל על חומרי הארץ.
4. ניתן לראות את הפגיעה בישראל על בסיס חומרי הארץ במגוון רחב של מקרים – החל מהליכים משפטיים נגד ישראל (בין הדין בהאג [כך במקור, א"פ] והגשת בקשות לצווי מעצר נגד בכירים ואנשי צבא), קידום נראטיב שלילי נגד ישראל וצה"ל והשפעה על דעת הקהל בעולם".
תצהיר התשובה והנספח לו הוגשו בידי עורכי הדין יונתן ברמן וגיא ורדי מפרקליטות המדינה, לצד בקשה לאפשר ליועצת המשפטית לממשלה לקבל ארכה נוספת להגשת כתב התשובה מטעמה.
כבר כעת הבהירה הפרקליטות כי עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי ההנחיות שהוציאו מנכ"לי משרדי הממשלה בשלהי 2024 להפסיק הזמנת פרוסמים בעיתון ולביטול המינויים "אינן יכולות לעמוד" ו"לא ניתן מבחינה חוקית לפעול לפי ההנחיות שניתנו".
48751-12-24
12770-01-25